5,263
עריכות
משנה ברורה/אורח חיים/תפט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
+ שער הציון. קרדיט למשתמש:שואלין ודורשין
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (תפט) |
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (+ שער הציון. קרדיט למשתמש:שואלין ודורשין) |
||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
({{עוגן1|מט}}) '''ובא"י עד תחלת {{עוגן|צז:}}וכו'.''' דשם אינו אלא יום אחד והא דמחמרינן כל יום ט"ז משום דכתיב עד עצם היום הזה וקי"ל דעד ועד בכלל: | ({{עוגן1|מט}}) '''ובא"י עד תחלת {{עוגן|צז:}}וכו'.''' דשם אינו אלא יום אחד והא דמחמרינן כל יום ט"ז משום דכתיב עד עצם היום הזה וקי"ל דעד ועד בכלל: | ||
{{מרכז|--}} | |||
{{מרכז|{{גופן|5||'''{{עוגן1|שער הציון}}'''}}}} | |||
{{מרכז|--}} | |||
{{להשלים}} | |||
({{עוגן|שהצא|א}}) פוסקים: | |||
({{עוגן|שהצב|ב}}) גם הפרי חדש כתב בפשיטות דנשים פטורות ולא הזכיר ממנהגא דנשי בזה וכן הח"א השמיט האי מנהגה ועיין בברכי יוסף מש"כ בזה: | |||
({{עוגן|שהצג|ג}}) עיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|ביאור הלכה]]: | |||
({{עוגן|שהצד|ד}}) אחרונים: | |||
({{עוגן|שהצה|ה}}) שערי תשובה ומכל מקום פשוט דאם יש לו ספק באיזה ענין דצריך לספור בלי ברכה אם יכול לשמוע הברכה מפי אחרים [ויחשוב בדעתו לצאת בהברכה אם הוא מחוייב בדבר] בודאי נכון לעשות כן: | |||
({{עוגן|שהצו|ו}}) מגן אברהם ואליה רבה וח"י ואף שבכל מקום יוצאין בלשון הקודש אף על פי שאינו מבין כמו שכתבנו לעיל בסימן ס"ב ב[[משנה ברורה/אורח חיים/סב#ג|מ"ב סק"ג]] ובביאור הלכה שם הכא גרע ודמי להא דכתבנו בסימן נ' במ"ב סק"ב בשם אחרונים עי"ש והרב יעב"ץ השיג ע"ז במור וקציעה מתוס' ר"פ אלו נאמרין ובדברינו נדחו דבריו: | |||
({{עוגן|שהצז|ז}}) כן מוכח בטור וכן בבית יוסף לעיל סימן ח' דכל ברכת המצות צריך להיות לכתחילה בעמידה ובפרט הספירה גופא כתבו כל הראשונים אמסכתא לזה מדכתיב מהחל חרמש בקמה אל תיקרי בקמה אלא בקומה: | |||
({{עוגן|שהצח|ח}}) עו"ש ומ"א וח"י: | |||
({{עוגן|שהצט|ט}}) מהר"ש הלוי ופר"ח וא"ר סקי"ד וע"ש בא"ר שהוכיח זה משב"ל סימן רל"ד ואינה ראיה מוכרחת די"ל דהשב"ל לטעמיה אזיל דס"ל דספירה בזמן הזה דאורייתא וכדמוכח שם בראש הסימן בשם ר' ישעיה והמ"א וסייעתו הלא טעמייהו משום דספירה בזמן הזה דרבנן אלא דבאמת לענ"ד אין דבריהם מכוונין שכמו להני דסבירא להו דבזמן הזה דאורייתא אין נפקא מינה בין יומי לשבועי וכמבואר להדיא בספר המצות דשבועי הוא חלק מחלקי המצוה של ספירה כמו כן אם נימא שהוא מדרבנן ג"כ יומי ושבועי חדא נינהו ואנן הוא קיימא לן כאביי וכרבנן דרב אשי ודלא כאמימר וכן כל הפוסקים הקדמונים [בה"ג והרי"ף והרי"ץ גיאות] לא העתיקו כלל דברי אמימר ש"מ דס"ל דאפילו אם נימא דבזמן הזה הוא דרבנן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ואם נימא דטעמם משום דס"ל דהוא דאורייתא ואנן ס"ל דהוא דרבנן זה אינו דאם נימא דכל אלו הראשונים ס"ל דהם דאורייתא וגם הרמב"ם ושארי הראשונים שהבאנו בביאור הלכה הלא גם כן כתבו בהדיא שהוא דאורייתא בודאי אית לן למינקט לדינא הכי כנלע"ד וע"כ בודאי מחויב מדינא לחזור ולמנות: | |||
({{עוגן|שהצי|י}}) נהר שלום: | |||
({{עוגן|שהציא|יא}}) דלכו"ע צריך להזכיר ימים וכדכתיב חמשים יום תספור וכן מבואר ביראים ושב"ל ומש"כ מ"א דיצא קאי אלאחר שבעה ימים כגון שאמר היום (שבעה ימים) [שבוע אחד] ויום אחד ולא אמר מקודם היום שמונה ימים כמנהגנו וכ"כ א"ר וח"י: | |||
({{עוגן|שהציב|יב}}) אחרונים: | |||
({{עוגן|שהציג|יג}}) א"ר וש"א: | |||
({{עוגן|שהציד|יד}}) אחרונים: | |||
({{עוגן|שהצטו|טו}}) כ"כ השב"ל וכתב עוד טעם משום יום הנף דהיינו כל יום ט"ז שאסורין באכילת חדש תקנת ר"י בן זכאי לכך ראוי להזכיר עבודת בית המקדש ולהתפלל עליה להחזיר הדבר ליושנה ועיין בתוס' מגילה טעם אחר וכ"ז אם נימא דספירה בזמן הזה דאורייתא ואינו תלוי במקדש וכמו דכתב בריש דבריו אבל אם נימא דהוא דרבנן זכר למקדש אתי שפיר טפי שמתפללין שיבנה בית המקדש: | |||
({{עוגן|שהצטז|טז}}) ובביאור הגר"א כתב סברא אחרת לחלק בין הא דתפלה משום דכאן א"צ לצבור עכ"ל ולא אבין מדוע חידש טעם אחר וכי כעורה זו שכתב הרשב"א דלא משגחינן כלל בטרחא בדבר שהוא נגד החוש וצ"ע: | |||
({{עוגן|שהציז|יז}}) א"ר ומא"מ וכ"מ מעולת שבת ופשוט לפי הטעם שמבואר במ"ב ודלא כבה"ט בשם שכנה"ג שלא נמצא שם כלל ד"ז [ונזדקרה לו שגגה שכתוב שם בכנה"ג על דין אחר שכתוב בטור ומסתברא דבתרוויהו לא נפיק פי' וחוזר לספור בלי ברכה ונתחלף לו כנה"ג על שיורי כנה"ג] ועיין בא"ר בשם עו"ש דהיכי שהתפללו מפלג המנחה ולמעלה ואח"כ ברכו על הספירה אינו חוזר ומברך וסופר בלי ברכה ומסיים בצ"ע ובאמת דבריו צע"ג שהרי גם דברי המחבר בסעיף זה מיירי מפלג המנחה ולמעלה כפי מקור דין זה בתשובת הרשב"א שהרי מבואר ברשב"א שאין חוזרים להתפלל משום טרחא דצבורא ומבואר לעיל סימן רס"ג סי"ד דלא אמרינן כן אפילו בצבור רק מפלג המנחה ולמעלה ואפילו הכי כתב דלענין ספירה לא שייך כלל סברא זו דטירחא [ולחלק ולומר דגם הרשב"א גופא לא כתב דבריו אלא לענין ספירה גופא אבל מכל מקום גם לדידיה אינו חוזר ומברך משום טרחא דצבורא זהו דוחק וא"א לומר כלל שיהא הברכה שבירך ביום התשיעי על ספירה של יום העשירי חל אע"פ שהספירה גופא אינה כלום] וכן משמע מביאור הגר"א שדעתו נוטה להלכה כהרשב"א אלא דמ"מ אין לדחות דברי הא"ר בזה לגמרי שעכ"פ יש להם מקום לפי שיטות אחרות המבוארות בס"ג בביאור הלכה ד"ה מבעוד יום וכמו שנבאר שם: | |||
({{עוגן|שהציח|יח}}) כן מוכח בטור ובית יוסף ואע"פ שדברי המחבר הוא לשון הרשב"א בתשובה ולפי דברי הרשב"א שם עד צאת הכוכבים הוא יום ומדינא אין לספור י"ל דגם לדידיה בספק לילה מותר וצאת הכוכבים דנקט מילתא דפסיקא נקט ולא אתי אלא לאפוקי מפלג המנחה דהוא יום ועכ"פ בדברי המחבר ששינה הלשון מלשון הרשב"א ובמקום עד צאת הכוכבים כתב עד שתחשך שפיר מתוקן הלשון שמסיים והמדקדקים וכמו שפירשנו: | |||
({{עוגן|שהציט|יט}}) מ"א וש"א: | |||
({{עוגן|שהצכ|כ}}) משום דלהרבה פוסקים ספירה בזמן הזה דאורייתא ולהכי אין לספור על ספק לילה: | |||
({{עוגן|שהצכא|כא}}) הט"ז והגר"א ועיין בפמ"ג דמשמע מיניה דגם להמגן אברהם נוכל לפרש כן: | |||
({{עוגן|שהצכב|כב}}) מ"א: | |||
({{עוגן|שהצכג|כג}}) מ"א וא"ר תירץ משום דהוא מלתא דרבנן יש דעה שסובר דבזה יש לנו לפסוק להקל דא"צ כונה ועיין לעיל בסימן ס' בביאור הלכה ד"ה וכן: | |||
({{עוגן|שהצכד|כד}}) אחרונים: | |||
({{עוגן|שהצכה|כה}}) ט"ז ומ"א ועיין א"ר ומאמר מרדכי שמפקפקים בדבריו ומ"מ כתב המאמ"ר שאין לדחות דברי הט"ז בזה וכן בדה"ח והגר"ז העתיקו כן להלכה: | |||
({{עוגן|שהצכו|כו}}) זה הוא להמ"א בסעיף הקודם וא"ר תירץ לפי שהוא מילתא דרבנן אבל הפר"ח והגר"א ס"ל דאין חילוק בין דאורייתא לדרבנן ובכל גווני צריך כונה וע"כ סעיף זה קאי אליבא דמ"ד א"צ כונה: | |||
({{עוגן|שהצכז|כז}}) אחרונים: | |||
({{עוגן|שהצכח|כח}}) פר"ח וא"ר מיהו מפר"ח משמע דדוקא היכי דשבועי הוא לעיכובא כגון במשלם שבועי אבל אחר השלמת השבוע שאינו אלא מנהג להזכיר שבועות (כמו שכתבנו במשנה ברורה) אפילו לא הזכיר לו אלא הימים יצא ובא"ר מבואר להדיא דבכל גווני כל שלא הזכיר שבועות כמנהגו יכול לחזור ולספור בברכה דמוכחא מלתא שמכוין שלא לצאת ודי לנו להחמיר היכי דהזכיר ימים ושבועות שהרי הט"ז חוכך גם בזה עכ"ד וגם לדבר הגר"א דסעיף זה הוא רק למ"ד דמצות א"צ כונה מוכח דלמ"ד צריכות כונה א"צ ליזהר בכל זה ועכ"פ באופן זה בודאי נוכל לסמוך להקל כדעת הא"ר: | |||
({{עוגן|שהצכט|כט}}) פשוט דבבין השמשות אף שמותר לספור מטעם ספיקא דרבנן עכ"פ איננו מחויב עדיין: | |||
({{עוגן|שהצל|ל}}) מ"א וא"ר והגר"א: | |||
({{עוגן|שהצלא|לא}}) אחרונים: | |||
({{עוגן|שהצלב|לב}}) פר"ח וכן משמע בביאור הגר"א: | |||
({{עוגן|שהצלג|לג}}) חק יעקב וכן העתיקו להלכה הגר"ז ודה"ח: | |||
({{עוגן|שהצלד|לד}}) וכמו שנתבאר לעיל בסימן רל"ה עי"ש במשנה ברורה: | |||
({{עוגן|שהצלה|לה}}) וכדלעיל בסימן רל"ה לענין ק"ש וכ"כ הגר"א: | |||
({{עוגן|שהצלו|לו}}) ט"ז וש"א ובחק יעקב כתב שהעולם מקילים בזה אף לכתחלה ואין דברים מחוורים בזה להקל לברך על סמך שישמע אחר כך ושמא לא ישמע או יצטרך להפסיק בשאלתו לאחרים: | |||
({{עוגן|שהצלז|לז}}) ח"א ולכאורה לפי זה אם לא הפסיק בשתיקה כלל אלא אמר מלה במלה עם חבירו שפיר דמי אבל מלשון הט"ז משמע דצריך בשעת הברכה לכתחלה לידע איזה יום הוא מהספירה: | |||
({{עוגן|שהצלח|לח}}) כן פירשו רוב המפרשים דברי השו"ע והט"ז פירש בו פירוש אחר והעתקתי דבריו בביאור הלכה: | |||
({{עוגן|שהצלט|לט}}) לבוש וב"ח ופר"ח וש"א: | |||
({{עוגן|שהצמ|מ}}) מ"א ודה"ח והגר"ז וחק יוסף וש"א: | |||
({{עוגן|שהצמא|מא}}) מאמר מרדכי וחק יוסף וכן משמע מהגר"ז ודלא כט"ז שכתב דאם כל הברכה בירך ע"ד לספור בטעות ואח"כ נזכר צריך לחזור ולברך מחדש והביא ע"ז ראיה מתורמוס והם דחו דבריו עיין במאמר מרדכי וחק יוסף דהברכה אינו קאי על היום אלא הודאה לה' על עצם המצוה וכיון שתוך כדי דיבור נזכר וסיים כהוגן שפיר דמי: | |||
({{עוגן|שהצמב|מב}}) דה"ח והגר"ז: | |||
({{עוגן|שהצמג|מג}}) בה"ג בהלכות עצרת [וכן משמעות הרמב"ם ב[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ז|פ"ז מתמידין ומוספין]] דפסק נקצר ביום כשר וידוע דרחמנא תלה ספירה בקצירה דכתיב מהחל חרמש בקמה תחל לספור וגו' אמנם יש לדחות כמ"ש התוספות במגילה שם דאפילו אם נאמר דקצירה ביום כשר לספירה בעינן תמימות דוקא ואפשר שזהו כוונת המ"א ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#יג|ס"ק י"ג]] וא"צ להגהת המחה"ש] וכן הסכים המאירי בשילהי פ"ב דמגילה דאף דעיקר מצות ספירה בלילה מ"מ בדיעבד סופר ביום בברכה ועיין בתשובת משכנות יעקב שמצדד ג"כ לדינא כבה"ג ומיישב קושית התוס': | |||
({{עוגן|שהצמד|מד}}) עיין בשב"ל [[שבלי הלקט/רלד|סימן רל"ד]] ובאור זרוע [[אור זרוע/שכט|סימן שכ"ט]]: | |||
({{עוגן|שהצמה|מה}}) כדברי תה"ד מובא בבית יוסף ומשום דהוי ס"ס לחיובא ספק דבדיעבד ספירה זמנה כל המעת לעת ואת"ל כדעת הפסוקים דאין ספירה ביום אף על פי כן הרבה פוסקים מסכימים דאין הימים מעכבין זה את זה ולענין זה לא בעינן תמימות עיין בתוס' מנחות דף ס"ו ובשב"ל בשם רבינו ישעיה הנ"ל וכן הסכימו המאמר מרדכי ונהר שלום ושארי אחרונים דלא כהפרי חדש שסובר דלפי מאי דחיישינן לדעת הפוסקים שלא לברך ביום וע"כ משום דבעינן תמימות וא"כ לסברא זו בדילג יום אחד לגמרי גם כן אינו רשאי לברך משום דבעינן תמימות וזה אינו הכרח כמו שמוכח בתוספות מנחות ובשבולי לקט הנ"ל: | |||
({{עוגן|שהצמו|מו}}) פר"ח וש"א וכ"ש אם ספק זה שדילג לא היה על יום ראשון כי אם על שאר הימים בודאי יספור שאר הימים בברכה דבזה דעת רוב ראשונים דמחויב מדינא לספור שאר הימים עיין בטור ובהלכות רי"ץ גיאות: | |||
({{עוגן|שהצמז|מז}}) מ"א וש"א: | |||
({{עוגן|שהצמח|מח}}) הגר"א: | |||
({{עוגן|שהצמט|מט}}) ח"י וא"ר ופמ"ג דלא כחק יוסף: | |||
({{עוגן|שהצנ|נ}}) לבוש: | |||
({{עוגן|שהצנא|נא}}) ח"י וא"ר ומאמר מרדכי דלא ליתו לזלזולי ביו"ט שני וכ"כ הפמ"ג דלא נהגינן כוותיה דהט"ז: | |||
({{עוגן|שהצנב|נב}}) אחרונים: | |||
({{עוגן|שהצנג|נג}}) גם זה מבואר באחרונים: | |||
({{עוגן|שהצנד|נד}}) וגם הגר"א היה מחמיר באיסור חדש ככל איסורי תורה: | |||
({{עוגן|שהצנה|נה}}) כריתות [[רש"י/כריתות/ד/ב|דף ד' ע"ב]] ברש"י ע"ש ולפלא על פירש"י בחומש על קלי דהיינו קמח הנעשה מקליות דלא משמע הכי בכריתות דף ה' דאיתא שם דקלי היינו דאיתא בעיניה וכן ביאר רש"י גם כן שם דהיינו שלא נטחן וכן פירש הרא"ה בספר החינוך וצ"ע: | |||
({{עוגן|שהצנו|נו}}) רש"י שם בכריתות והרא"ה בספר החינוך פירש דכרמל היינו תבואה קלויה בשבלים ולדידיה צ"ל מה דאיתא בגמרא דכרמל היינו שלא נשתנה מברייתו הכונה שעדיין לא נתרוקנו הגרעינין משבלים: | |||
({{עוגן|שהצנז|נז}}) ועיין במגן אברהם שמצדד דאם בישל עתה מין אחר יש להחמיר גם בפליטת כלים: | |||
({{עוגן|שהצנח|נח}}) דלאחר מעת לעת שהוא נותן טעם לפגם יש לסמוך על המקילים כן נ"ל: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
[[קטגוריה:משנה ברורה]] | [[קטגוריה:משנה ברורה]] | ||