המאיר לעולם/א/כה: הבדלים בין גרסאות בדף

הנפש שכיסה בלילה וא"כ לענין כחטגיח פל חורבן בית כמקדש ראוי לקובפו ביום סשמה באב שהיה ההסמלה והסיבה לכשרפה וכדברי חכמים בספניס שה דאמרי אססלסא דפורפנוסא טדיפא. וכן הוא כוונח המדרש שם ממה שהשביעני במרורים פירש דכשביפה נפשה ט"י המרור דהיינו מסחילה מצה ואח"כ מרור ואימח נצטוינו כן בליל יו"נו ראשון של פסח ולא ביום מזה מוכח שכרוני לפנה בחשפה באב ולא בפשרה באב כדטס חכמים דאסמלהא דפדפנוסא טדיפא: אמנם טדיין יש להקשות לר' יוחנן נכי דמתורן מדוט חיוב סיפור יציאס מצרים בליל מיו בניסן הוא דוקא בלילה. אבל זה עוד קשה דממט חיוב סיפור יציאח מצרים בליל ראשון של פסח הוא דוקא קודם רצוה לילה (דכא כמו דלר' יוחנן סצוס אכילס פצה ומרור הוא דוקא פד מצוח לילה כמו שמוכח מר"ה כ' ע"ב כן הוא זמן מצוס הגדה פד חצוס לילה דוקא דמצוח הגרה חלויה במצוס מצה ומרור כמבואר מהדרש בטבור זה לא אמרמי אלא בשפה שים מצה ומרור מונחים לפניך) והואיל דזמן כגאולה שכיחה גלילה המחילה מחצי כלילה אם כן מדוט באה כמצוה לספר ביציאח מצרים בליל א' של פסח דוקא קודם מצוס לילה: וליישב זאת נראה על סי מה שדרשו מז"ל על מה דכתיב ביחזקאל ואפבור טליך ואראך מחבוססח בדמיך וכו' שדים נכונו וכו' ודרשו חז"ל שהוא משל פל ישראל שכגיט זמן גאולסם ולא היה בידם מצוח ומפיס. לכן נחן לכם הקב"ה רצות לשפה פסח ומילה מצה ומרור כדי שיהיה בידם זכיוה. והנה יש להקשות ממה דכתיב בפי שמות וזה לך כאות כ' אנכי שלחתיך בהוציאך אם כמם ממצרים תפבדון את כאלכים על ככר כזה ופירש רש"י שהיא תשובה על טל מה ששאל מרט"ה באיזה זכות יגאלו ישראל. והשיב לו כקג"ה שבזכות מה שטתירים ישראל לקבל כתורה יגאלו. וא"כ הואיל וגאלם כקב"ה בזכות כפתיד אמאי הוצרך לצות אותם במצות פסח ומילה מצה ומרור הא כמו שלא הקפיד כקב"ה פל שאר מצות שלא היו פדיין בידם והסתפק במה שטתידין לקיימם. כמו כן היה לו להסתפק במצות פסח מילה מצה ומרור על מה שטסידין לקיימם. ומה נשתנו מצות אלו שלא היה די במה לקיימם אותם לטתיד רק הוכרחו לקיימם קודם כגאולה, וליישב זאת נראה דהנה ידוט הוא לנכדי לקבל איזה גם מן הקב"ה צריכין ישראל לזכיות אך לפפמים מצינו שכקב"ה טישה לכם גם בלא זכיות כמו שמצינו בישפי' דכחיב וארא כי אין איש ואשתומם כי אין מפגיט ותושט לי זרופי וכו' וכן כתיב ביחזקאל לא למטנכם אני פושה בית ישראל כי אם למטן שם קדשי והיינו בדבר שאינו נוגט לכקב"ה רק לישראל צריכים הם לזכיות. אבל בדבר כנוגט לכקב"ה כמו בגאולה הפחידה,כדי שלא יהא שם כקב"ה מחולל בגוים יעשהלכם גם גם בלא זכיות לכן כתיב לא למענכם חני מושה כי אם למפן שם קדשי וכו' וכן סצינו בדוד כשרצה להלחם טם ן הפלשתי אמר לו שאול שלא יכול לילך כי הפלשתי איש מלחמה והוא נער אמר לו דוד גם אח הארי גם את כדוב ככה פבדף והיה הפלשתי כערל כזה כאחד מכם כי מרף מפרכות וכר. וזו היא ככוונה במדרש תכלים ל"ו אמר דוד לפני כקב"ה נתת לי כנצחון ואף אני נותן לך כנצמון ט"ש שככונה היא שכקב"ה נותן כנצחון לישראל שכם בממשיכם השיגו הנצמון וכן דוד במעשה דכסלשתי. אבל דוד לא חלה כנצמון במפשיו רק תלה כנצחון בכקב"ה לבדו שמשה למען שמו שלא יתחלל אצל כפלשתים כמו שנאמר שם שאמר דוד והיה הפלשתי הפרל הזה כאחד מכם כי חרף מפרכות אלהים חיים. והשתא אתי שסיר לסי כמבואר לעיל דביציאת מצרים היה שני מיני גאולות גאולת כגוף וגאולת הנפש. והנה לגאולת כנפש אשר מיקרה אינו נוגע לישראל בעצמם רק צורך גבוה לכן הספיק לכם מה שעתידים לקבל כתורה אע"פ שעדיין לא קיבלוה. ואם כי פבור קבלת כתורה ג"כ הבטיח לכם כקב"ה שכר טוב בפוכ"ב וגם בפוכ"ז כמבואר בס' במוקיתי. מ"מ חיכף ומיד בעת שנגאלו ממצרים מדיין לא היה להם הטובות שהובטחו כנוגע לגופם רק הטובות האלו יגיע להם אח"כ כשיקבלו כתורה. לכן הספיק להם על זה גם זכות קבלת התורה הפסיד כי כטובה אשר יגיע לכס בפוכ"ז ג"כ לא היה נכס מדיין ולטובה כטתידה לבוא יספיק זכות כעתיד לבוא. ואאי כי תיכף ומיד שיצאו •ממצרים כבר נכנסו לחלקו של כקב"ה אשר אין טובה גדולה מזה מ"מ לזה אין צריכים זכיות כ"כ כנ"ל. ורק על כטובה שהשיגו תיכף ומיד שנגאלו גאולת כגוף מעבדות לחירות. על זה לא הספיק לכם זכות קבלת התורה העתיד להיות וכיו צריכים שיהיה אז בידם מצות בפועל לכן נתן לכם כקב"ה מצות מילה פסח מצה ומרור. וזה הוא מה דכתיב והגדת לבנך ביום ההוא לומר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. והיינו על פי כמבואר לעיל דלרטת ר' יוחנן כל מקום שנאמר יציאה ממצרים ולא מארן מצרים ככוונה היא על גאולת כגוף. ולכן אמר בטבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים כלומר דלצאת למידות מקושי כשעבוד לא הספיק לי זכות קבלת כתורה כעתיד לבוא רק זכות קיום מצות אלו בפוטל. ופל פי זה מיושב מה שהקשתי לעיל דנכי דאתי שפיר מה שחיוב סיפור יציאת מצרים בליל ט"ו ניסן הוא דוקא גלילה אבל למה ציוה כקב"ה שיהא דוקא קודם מצות לילה וכא כגאולה היתה אמר חצות לילה וסל פי כנ"ל יתיישב זאת. דהואיל שטל ידי זכות קיום מצות הנ"ל נגאלו גאולת כגוף א"כ כככרח היה לישראל שבכגיע מצות לילה כבר יהיו כמצות כאלו מקוימים כדי שיפכה לממנם נס של מכת בכורות סיבת כגאולה. ולכן קבעה כתורה זמן מצות אלו גם לדורות שיכיה קודם חצות דגשעת כגאולה היה מוכרח שכל אחד מישראל יכיה בידו כל המצות הנ"ל:

[[קטגוריה:המאיר לעולם]]