255
עריכות
שו"ת אהל יעקב/כא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
התאמת עיצוב
(יצירת דף עם התוכן "שאלה כא מעשה שהיה כך היה ק"ק אלטאנא תובע מק"ק ואנזביק לתת חלקו עמהם בדורון שנתנו לשררה בה...") |
(התאמת עיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שאלה כא | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|'''<big><big>שאלה כא</big></big>'''}} | |||
מעשה שהיה כך היה ק"ק אלטאנא תובע מק"ק ואנזביק לתת חלקו עמהם בדורון שנתנו לשררה בהאמבורגו כדי לתת להם רשות להתישב ולהכנס ולבוא בעיר כאשר נהגו כמה שנים מקודם לכן, ובני ואנזביק משיבי' כיון שלא היית' מזכירים אותנו לפני השררה כאשר נודע לנו אח"כ הסכמנו בעצמנו לתתו על ידינו ונסתלקנו מכם, וק"ק אלטאנא אומרים שבכל פעם היו מזכירים אותם ואינם יכולים להסתלק לפי שהם מזיקים אותם שהשרר' אינ' מנכה להם מן הדמי' הקצובים שנהגו לקבל. ובני ואנזביק משיבי' שאין לכם היזק כלל כיון שאתם אומרים שהייתם מזכירים אותנו עמכם הם עכשיו רואים שאנו נתננו חלקנו בפני עצמו הרי אתם יכולים לנכות החסרון ההוא יכול להמנות במתנתנו בפני עצמה ולא הפסיד' השררה כלום, ואף את"ל שיבא לכם שום היזק הרי לא הזקנו אתכם בידים כי אם גרמא בנזיקין היינו ופטורים ומזה איגלאי מלתא שלא הייתם מזכירים אותנו לפני השררה מעולם והייתם נותנים הכל משמכם ולא משמנו דאי לא תימא הכי למה חרה לכם על שנתננו בפני עצמנו ועל זה רבו הדברים ביניהם אך לא עמדו לדין כלל וכאשר ראו ק"ק אלטאנא שלא רצו להכנע למאמר' הכריזו בעונש חרם ששום א' מהם לא ישתתף עמהם לא בדבר הרשות ולא בדבר מצוה וירדו עמהם עד לחייהם ונתעצמו הדברי' ומחלוקות וקטטות ורבה השנא' שהביאה ביניהם עד שכמעט נתחלל ש"ש מלבד ההיזק המצוי לכל הק"ק הנמצאים אם ח"ו יתמידו במחלוקת ומפני זה צעקו מר בני ואנזביק לב"ד הסמוך אליהם לשניהם דהיינו של ספרדים שבהאמבורגו שהוא בתוך ג' מילין לבני ואנזבי"ק ותחום שבת לאלטאנה לומר דלהם משפט הגאולה לגאול לראות אם הכרוז ההוא נעשה כדין כיון דצייתי דינא הוו וב"ד הסמוך כמתווך שלום כתב להם פעמים שלש ולא השיבו כראוי כי אם בדברי זילותא ועיקר דבריהם כי אינם חפצים כי אם בזבל"א וזבל"א או שילכו לבית הועד של חכמים אחרים והנתבעים בני ואנזבי"ק צריכים להיות נגררים אחריהם ובני ואנזביק אומרים כי בב"ד הסמוך הם רוצים ועל זה רבו החילוקים וא' מהת"ח שנתמנה לדיין מחדש השיב לנו דברים שאינם של טעם ופרץ גדר המוסר ועל זה חרה לי ודרך בזיון כתבתי לו בשם אחד מתלמידי כתב זה: | מעשה שהיה כך היה ק"ק אלטאנא תובע מק"ק ואנזביק לתת חלקו עמהם בדורון שנתנו לשררה בהאמבורגו כדי לתת להם רשות להתישב ולהכנס ולבוא בעיר כאשר נהגו כמה שנים מקודם לכן, ובני ואנזביק משיבי' כיון שלא היית' מזכירים אותנו לפני השררה כאשר נודע לנו אח"כ הסכמנו בעצמנו לתתו על ידינו ונסתלקנו מכם, וק"ק אלטאנא אומרים שבכל פעם היו מזכירים אותם ואינם יכולים להסתלק לפי שהם מזיקים אותם שהשרר' אינ' מנכה להם מן הדמי' הקצובים שנהגו לקבל. ובני ואנזביק משיבי' שאין לכם היזק כלל כיון שאתם אומרים שהייתם מזכירים אותנו עמכם הם עכשיו רואים שאנו נתננו חלקנו בפני עצמו הרי אתם יכולים לנכות החסרון ההוא יכול להמנות במתנתנו בפני עצמה ולא הפסיד' השררה כלום, ואף את"ל שיבא לכם שום היזק הרי לא הזקנו אתכם בידים כי אם גרמא בנזיקין היינו ופטורים ומזה איגלאי מלתא שלא הייתם מזכירים אותנו לפני השררה מעולם והייתם נותנים הכל משמכם ולא משמנו דאי לא תימא הכי למה חרה לכם על שנתננו בפני עצמנו ועל זה רבו הדברים ביניהם אך לא עמדו לדין כלל וכאשר ראו ק"ק אלטאנא שלא רצו להכנע למאמר' הכריזו בעונש חרם ששום א' מהם לא ישתתף עמהם לא בדבר הרשות ולא בדבר מצוה וירדו עמהם עד לחייהם ונתעצמו הדברי' ומחלוקות וקטטות ורבה השנא' שהביאה ביניהם עד שכמעט נתחלל ש"ש מלבד ההיזק המצוי לכל הק"ק הנמצאים אם ח"ו יתמידו במחלוקת ומפני זה צעקו מר בני ואנזביק לב"ד הסמוך אליהם לשניהם דהיינו של ספרדים שבהאמבורגו שהוא בתוך ג' מילין לבני ואנזבי"ק ותחום שבת לאלטאנה לומר דלהם משפט הגאולה לגאול לראות אם הכרוז ההוא נעשה כדין כיון דצייתי דינא הוו וב"ד הסמוך כמתווך שלום כתב להם פעמים שלש ולא השיבו כראוי כי אם בדברי זילותא ועיקר דבריהם כי אינם חפצים כי אם בזבל"א וזבל"א או שילכו לבית הועד של חכמים אחרים והנתבעים בני ואנזבי"ק צריכים להיות נגררים אחריהם ובני ואנזביק אומרים כי בב"ד הסמוך הם רוצים ועל זה רבו החילוקים וא' מהת"ח שנתמנה לדיין מחדש השיב לנו דברים שאינם של טעם ופרץ גדר המוסר ועל זה חרה לי ודרך בזיון כתבתי לו בשם אחד מתלמידי כתב זה: | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
שנת נפשנו חכתה לה' לפ"ק | שנת נפשנו חכתה לה' לפ"ק | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||