שו"ת אהל יעקב/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  14 בפברואר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


נקטינן מיהא דאם היתה אמו מישראל לאו דוקא אלא וכ"ש אם היה אביו מישראל ואמו גיורת דפשיטא מהמובחרים שבאחיך ועדיף טפי מאמו מישראל ואביו גר וצריך לומר בכל כי אתמר כי האי גוונא ואם היתה אמו מישראל כגון ההיא דרב אשי דאכשרי לרב מרי דאמר אמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה וכ"ש אם היה אביו מישראל וכן ההיא דפרק עשרה יוחסין דאשפיזכניה דרב אדא דאמר ואם היה אמו מישראל צריך לומר וכ"ש אביו מישראל שפירש אביו מישראל ואמו גיורת דעדיף טפי מאמו לחוד ואביו גוי או גר ואלו הם דברי מוהרי"ק בכסף משנה על הרמב"ם בהלכות מלכים ואם היתה אמו מישראל וכ"ש אביו שרצונו לומר ואמו גיורת לא כמו שטעו אחרי' בדבר וקלעו אל השערה וחטאו כי באביו מישראל לחוד סגי ועדיף טפי מאמו מישראל וחלילה דאיך תיסק אדעתא דשום בר נש מלתא כדא שמע וקול קורא בשלהי פ' האומר בקידושין ולדה של גויה כמותה מנל"ן דאמר רבי יוחנן משום רשב"י אמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה אמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך ע"כ ופירש הרא"ם על פירוש רש"י ז"ל כי יסיר את בנך לעיל מניה כתיב בתך לא תתן לבנו ועלה קאי קרא דכי יסיר את בנך דאי או בתו לא תקח לבנך הסמוך לו הוה ליה לומר כי תסיר אלא על כרחך לומר דאו בתך לא תתן לבנו קאי ומ"ה הל"ל כי יסיר את בתך וכתב את בנך על כרחך לומר דבבן הנולד לגוי מבתך קאמר שיסירנה הגוי מאחרי ושמעינן מינה דבן בתך אפילו מן הגוי קרוי בנך אבל בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך דאי הוה קרוי בנך הוה ליה לומר נמי כי תסיר את בנך מאחרי דנשמע מיניה דקפיד קרא נמי שלא תסיר את הבן הנולד לה מבנך ומדלא קאמר כי תסיר ש"מ בן הגויה אינו קרוי בנך ולפיכך לא קפיד קרא שמא תסיר את בנך שכבר מוסר ועומד הוא דולדה כמוה ולא בנך:
נקטינן מיהא דאם היתה אמו מישראל לאו דוקא אלא וכ"ש אם היה אביו מישראל ואמו גיורת דפשיטא מהמובחרים שבאחיך ועדיף טפי מאמו מישראל ואביו גר וצריך לומר בכל כי אתמר כי האי גוונא ואם היתה אמו מישראל כגון ההיא דרב אשי דאכשרי לרב מרי דאמר אמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה וכ"ש אם היה אביו מישראל וכן ההיא דפרק עשרה יוחסין דאשפיזכניה דרב אדא דאמר ואם היה אמו מישראל צריך לומר וכ"ש אביו מישראל שפירש אביו מישראל ואמו גיורת דעדיף טפי מאמו לחוד ואביו גוי או גר ואלו הם דברי מוהרי"ק בכסף משנה על הרמב"ם בהלכות מלכים ואם היתה אמו מישראל וכ"ש אביו שרצונו לומר ואמו גיורת לא כמו שטעו אחרי' בדבר וקלעו אל השערה וחטאו כי באביו מישראל לחוד סגי ועדיף טפי מאמו מישראל וחלילה דאיך תיסק אדעתא דשום בר נש מלתא כדא שמע וקול קורא בשלהי פ' האומר בקידושין ולדה של גויה כמותה מנל"ן דאמר רבי יוחנן משום רשב"י אמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה אמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך ע"כ ופירש הרא"ם על פירוש רש"י ז"ל כי יסיר את בנך לעיל מניה כתיב בתך לא תתן לבנו ועלה קאי קרא דכי יסיר את בנך דאי או בתו לא תקח לבנך הסמוך לו הוה ליה לומר כי תסיר אלא על כרחך לומר דאו בתך לא תתן לבנו קאי ומ"ה הל"ל כי יסיר את בתך וכתב את בנך על כרחך לומר דבבן הנולד לגוי מבתך קאמר שיסירנה הגוי מאחרי ושמעינן מינה דבן בתך אפילו מן הגוי קרוי בנך אבל בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך דאי הוה קרוי בנך הוה ליה לומר נמי כי תסיר את בנך מאחרי דנשמע מיניה דקפיד קרא נמי שלא תסיר את הבן הנולד לה מבנך ומדלא קאמר כי תסיר ש"מ בן הגויה אינו קרוי בנך ולפיכך לא קפיד קרא שמא תסיר את בנך שכבר מוסר ועומד הוא דולדה כמוה ולא בנך:
ולפי זה האי דרשא דבנך הבא מן הישראלית וכו' לא מקרא דייק לה מדקרי ליה בנך אלא טעמ' הוא משום דקפיד כנז' אבל רבינא מדיוקא דבנך קא מפיק לה מדקרא לה בנך ש"מ זה קרוי בנך הבא מן הישראלית ולא האחר נמצא בין לרש"בי בין לרבינא דדרשי האי דרשא וליכ' בינייהו אלא רשב"י מפיק לה מדקפיד קרא ורבינא מדיוקא וכרוזא קרא בחיל מהרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכות איסורי ביא' ישראל שבא על הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי ומאחר שאינו בנו איך קרינן ביה מקרב אחיך ויהיה עדיף טפי מאמו מישראל אלא על כרחך לומר שפירושו וכ"ש אם היה אביו מישראל ר"ל ואמו גיורת דאז עדיף מאמו מישראל לחוד דקרינן ביה מהמובחרים שבאחיך והוא ז"ל סמך על מה שביאר הרמב"ם במקום אחר בהלכות איסורי ביאה וזולתם כי דבריו עניים במקום א' ועשירים במקום אחר ופעמים מקצר ועולה וסומך על החכמים שיבקשו דבריו בביאור במקומם לפי שכל דבריו כפי מסקנ' הגמ' והריב"ש תמה על תלמיד א' שאמר שהבין דברי הרמב"ם מבלי שהיה שוקד ומרגיל עצמו בקריאת התלמוד ולא מילא כרסו מהגמרא:  
 
 
ולפי זה האי דרשא דבנך הבא מן הישראלית וכו' לא מקרא דייק לה מדקרי ליה בנך אלא טעמ' הוא משום דקפיד כנז' אבל רבינא מדיוקא דבנך קא מפיק לה מדקרא לה בנך ש"מ זה קרוי בנך הבא מן הישראלית ולא האחר נמצא בין לרש"בי בין לרבינא דדרשי האי דרשא וליכ' בינייהו אלא רשב"י מפיק לה מדקפיד קרא ורבינא מדיוקא וכרוזא קרא בחיל מהרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכות איסורי ביא' ישראל שבא על הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי ומאחר שאינו בנו איך קרינן ביה מקרב אחיך ויהיה עדיף טפי מאמו מישראל אלא על כרחך לומר שפירושו וכ"ש אם היה אביו מישראל ר"ל ואמו גיורת דאז עדיף מאמו מישראל לחוד דקרינן ביה מהמובחרים שבאחיך והוא ז"ל סמך על מה שביאר הרמב"ם במקום אחר בהלכות איסורי ביאה וזולתם כי דבריו עניים במקום א' ועשירים במקום אחר ופעמים מקצר ועולה וסומך על החכמים שיבקשו דבריו בביאור במקומם לפי שכל דבריו כפי מסקנ' הגמ' והריב"ש תמה על תלמיד א' שאמר שהבין דברי הרמב"ם מבלי שהיה שוקד ומרגיל עצמו בקריאת התלמוד ולא מילא כרסו מהגמרא:  


ואם תאמר היכי מצינן למילף מכי יסיר את בנך לסתם גויה ולדה כמוה והתם בשבעה עממין קא מיירי ונראה לי דנהי דבשבעה עממין קמיירי השתא דטעמא משום כי יסיר את בנך והאי טעמא שייך בכולהו מצינן למילף נמי לכל שאר אומות אי נמי אתיא כר' שמעון דדריש כי יסיר לרבות כל המסירים דאף שאר האומות בלא תקח ואע"ג דחכמים פליגי עליה היינו שלא להשוותם לגמרי כר' שמעון אלא הז' עממין אע"פי שנתגיירו הם בלא תתחתן ובלא תקח ושאר אומות כשנתגיירו מותר להתחתן בהם מיד ולקחת אבל לענין ריבוי המסירים כולי עלמא מודו וא"כ לענין ולדה כמוה איתרבי נמי אי משום טעמא דכי יסיר שייך בכולהו אי משום ריבויא דכי יסיר לרבות כל המסירים וכן כתב הסמ"ג בהלכות איסורי ביאה מצוה קי"ב:  
ואם תאמר היכי מצינן למילף מכי יסיר את בנך לסתם גויה ולדה כמוה והתם בשבעה עממין קא מיירי ונראה לי דנהי דבשבעה עממין קמיירי השתא דטעמא משום כי יסיר את בנך והאי טעמא שייך בכולהו מצינן למילף נמי לכל שאר אומות אי נמי אתיא כר' שמעון דדריש כי יסיר לרבות כל המסירים דאף שאר האומות בלא תקח ואע"ג דחכמים פליגי עליה היינו שלא להשוותם לגמרי כר' שמעון אלא הז' עממין אע"פי שנתגיירו הם בלא תתחתן ובלא תקח ושאר אומות כשנתגיירו מותר להתחתן בהם מיד ולקחת אבל לענין ריבוי המסירים כולי עלמא מודו וא"כ לענין ולדה כמוה איתרבי נמי אי משום טעמא דכי יסיר שייך בכולהו אי משום ריבויא דכי יסיר לרבות כל המסירים וכן כתב הסמ"ג בהלכות איסורי ביאה מצוה קי"ב:  
משתמש אלמוני

תפריט ניווט