שו"ת אהל יעקב/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "שאלה ד נופת הנוטף משפתותיך טעמתי טעם לשבח ומגוייתך כתרשיש תרי שש בתרשישים ואראלים רדה ד...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
שתים הנה קוראות נראות לעינינו במוחש במושכל שוד נערה מפותה מראובן ושבר הפנויה הנבעלת בנדות לשמעון והראשון קיבל עליו את הדין וכשנפטר מלפננו הצדקנוהו בצדקו נפשו להיותו למשל לזולתו ואף אם היתה מפותה ובוגרת ואין לנו עליו כלום עם כל זה כפי תקנת הגאונים העמסנו עליו לתת קנס הראוי עפ"י ב"ד להיתו מקל ורצועה לזולתו וכל העם ישמעו ויראו והשני הבא על הבעולה היה גם הוא ראוי לעונש מר וקשה בעד אשר שם בת ישראל קדשה היא בעינים ואחר שנתגלה אזן ב"ד שמץ ממעשיו הרעים והמקולקלים והתרו בו כנז' יגלו שמים עונו בהריונה והודה ולא בוש שהיום כמו שלש שנים בחברתה ולא די זה אלא מכניסה מדלתי ביתו וביתה אשר היא בשכונת בית הכנסת בחצר אחד ובעבור התולים עמו להתל בב"ד ובהמרותם תלן עינו נמלך לקדשה ובפני עדי קידושיו הבטיח להכניסה לחופה ולעשות לה כתובה מסך מאתים שקלי כסף ואחר כל אלה ששחקו ורקו ובכו מיודעיו חזר בו ורצה לגרשה ונזדמן לפני ב"ד ואמר שהוא מוכן ומזומן למאמרם בכל מה שיענישוהו וכאשר מצא איש כלבבו להבטיחו לפטרו כפי הדין כתב לכ"ת ע"י שליח מצותו שמעון בן דודו וחבריו להביא לו משפט הגאולה לגאול ובאמת כי לא דודו ולא בן דודו יגאלנו כי אם השיגה ידו ונגאל אז מתקנת הגאונים למיגדר מילתא ואם כ"ת כתבו פסקם הפשוט לתינוק דלא טיפש ולא חכים דהרשות בידו אם לגרש או לקיים ואינו חייב כלום אני אומר אי נחתינן לעומקא דדינא כיפינן ליה בשמתא להוציא או לישא ולא יהיו כל ישראל פורצי גדר שכל אחד עושה בעילתו בעילת זנות בייחד לו פילגש בזמן הזה ולית דין ולית דיין דימחה בידיה ולא עונש המחזירו לדרך ישרה בתוכחות מוסר ופרצנו אז גדר היהדות והצניעות: | שתים הנה קוראות נראות לעינינו במוחש במושכל שוד נערה מפותה מראובן ושבר הפנויה הנבעלת בנדות לשמעון והראשון קיבל עליו את הדין וכשנפטר מלפננו הצדקנוהו בצדקו נפשו להיותו למשל לזולתו ואף אם היתה מפותה ובוגרת ואין לנו עליו כלום עם כל זה כפי תקנת הגאונים העמסנו עליו לתת קנס הראוי עפ"י ב"ד להיתו מקל ורצועה לזולתו וכל העם ישמעו ויראו והשני הבא על הבעולה היה גם הוא ראוי לעונש מר וקשה בעד אשר שם בת ישראל קדשה היא בעינים ואחר שנתגלה אזן ב"ד שמץ ממעשיו הרעים והמקולקלים והתרו בו כנז' יגלו שמים עונו בהריונה והודה ולא בוש שהיום כמו שלש שנים בחברתה ולא די זה אלא מכניסה מדלתי ביתו וביתה אשר היא בשכונת בית הכנסת בחצר אחד ובעבור התולים עמו להתל בב"ד ובהמרותם תלן עינו נמלך לקדשה ובפני עדי קידושיו הבטיח להכניסה לחופה ולעשות לה כתובה מסך מאתים שקלי כסף ואחר כל אלה ששחקו ורקו ובכו מיודעיו חזר בו ורצה לגרשה ונזדמן לפני ב"ד ואמר שהוא מוכן ומזומן למאמרם בכל מה שיענישוהו וכאשר מצא איש כלבבו להבטיחו לפטרו כפי הדין כתב לכ"ת ע"י שליח מצותו שמעון בן דודו וחבריו להביא לו משפט הגאולה לגאול ובאמת כי לא דודו ולא בן דודו יגאלנו כי אם השיגה ידו ונגאל אז מתקנת הגאונים למיגדר מילתא ואם כ"ת כתבו פסקם הפשוט לתינוק דלא טיפש ולא חכים דהרשות בידו אם לגרש או לקיים ואינו חייב כלום אני אומר אי נחתינן לעומקא דדינא כיפינן ליה בשמתא להוציא או לישא ולא יהיו כל ישראל פורצי גדר שכל אחד עושה בעילתו בעילת זנות בייחד לו פילגש בזמן הזה ולית דין ולית דיין דימחה בידיה ולא עונש המחזירו לדרך ישרה בתוכחות מוסר ופרצנו אז גדר היהדות והצניעות: | ||
מודעת זאת מחלקת הפוסקים איזו היא פילגש כפי חילוף הגרסאות דאתמר בסנהדרין בפרק כ"ג וז"ל מאי נשים ומאי פלגשים אמר רב יהודה אמר רב נשים בכתובה וקידושין פילגשים בלא כתובה ובלא קדושין. זו היא גירסת הרמב"ם והרמב"ן וחביריו אבל הראב"ד ז"ל כתב ויש ספרים שכתוב בהם פילגשים קידושין בלא כתובה וכן דעת הרשב"א ז"ל וחביריו ולדברי הכל אסורה להדיוט ולא הותרה אלא למלך ומכ"ש בזמן הזה כאשר חתם דבריו מוה"רר דוד ן' זמרא בתשובותיו סי' רכ"ה וז"ל כללא דמלתא דכל פילגש אסורה בזמן הזה לכל אדם אפי' לגדול שבישראל בין ע"י קידושין בין שלא ע"י קידושין וכו' וחתם דבריו כל שכן בדור הרע הזה שכל העולם פרוץ בביאת השפחות ומורים היתר לעצמם ואומרים כי כסף קנייתה הוא כסף קידושיה וזה טעות וכו' הילכך כיון שהדור פרוץ בביאות אסורות אין להורות להם אפילו הדבר המותר כדי לתת גדר וסייג לתורה כל שכן שמדינא הפילגש אסורה להדיוט ומשמתינן ליה וכו' הכלל העולה שאין אשה מותרת לשום אדם בזמן הזה אלא ע"י חופה וקידושין וז' ברכות וכתובה עכ"ד: | מודעת זאת מחלקת הפוסקים איזו היא פילגש כפי חילוף הגרסאות דאתמר בסנהדרין בפרק כ"ג וז"ל מאי נשים ומאי פלגשים אמר רב יהודה אמר רב נשים בכתובה וקידושין פילגשים בלא כתובה ובלא קדושין. זו היא גירסת הרמב"ם והרמב"ן וחביריו אבל הראב"ד ז"ל כתב ויש ספרים שכתוב בהם פילגשים קידושין בלא כתובה וכן דעת הרשב"א ז"ל וחביריו ולדברי הכל אסורה להדיוט ולא הותרה אלא למלך ומכ"ש בזמן הזה כאשר חתם דבריו מוה"רר דוד ן' זמרא בתשובותיו סי' רכ"ה וז"ל כללא דמלתא דכל פילגש אסורה בזמן הזה לכל אדם אפי' לגדול שבישראל בין ע"י קידושין בין שלא ע"י קידושין וכו' וחתם דבריו כל שכן בדור הרע הזה שכל העולם פרוץ בביאת השפחות ומורים היתר לעצמם ואומרים כי כסף קנייתה הוא כסף קידושיה וזה טעות וכו' הילכך כיון שהדור פרוץ בביאות אסורות אין להורות להם אפילו הדבר המותר כדי לתת גדר וסייג לתורה כל שכן שמדינא הפילגש אסורה להדיוט ומשמתינן ליה וכו' הכלל העולה שאין אשה מותרת לשום אדם בזמן הזה אלא ע"י חופה וקידושין וז' ברכות וכתובה עכ"ד: | ||