שו"ת באר מים חיים/ל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיצוב
(יצירת דף עם התוכן "שאלה ל יחד כולנו ראינו לגלות דעתינו בענין העדשי' אם הם מותרים בתוך י"ב חדש ואם אסורים עד ש...")
 
(עיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
שאלה ל
{{ניווט כללי עליון}}
 
<big>{{מרכז|'''שאלה ל'''}}</big>


יחד כולנו ראינו לגלות דעתינו בענין העדשי' אם הם מותרים בתוך י"ב חדש ואם אסורים עד שיעברו עליהם י"ב חדש ואז הם מותרים. והנה לכאורה יש להסתפק בהתירם ממה שפסק הרב בש"ע סי' פ"ד ס"ו וז"ל אבל תולעים הנמצאים בפולין ואפולים תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירי' הקליפה מוציאין היבחושי' תחתיהם מותרים וכו' ודין זה מועתק מדברי התוספות בספא"ט ואחריהם נמשכים מהר"ם והרא"ש תלמידו.  
יחד כולנו ראינו לגלות דעתינו בענין העדשי' אם הם מותרים בתוך י"ב חדש ואם אסורים עד שיעברו עליהם י"ב חדש ואז הם מותרים. והנה לכאורה יש להסתפק בהתירם ממה שפסק הרב בש"ע סי' פ"ד ס"ו וז"ל אבל תולעים הנמצאים בפולין ואפולים תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירי' הקליפה מוציאין היבחושי' תחתיהם מותרים וכו' ודין זה מועתק מדברי התוספות בספא"ט ואחריהם נמשכים מהר"ם והרא"ש תלמידו.  
שורה 14: שורה 16:


ואם תאמר נבדוק אם יש בהם תולעים או לא הא לית' שהרי כתב הב"י בשם הרשב"א וז"ל עדשי' ופולין בלי ספק הרחש מצוי במחובר ולפיכך אעפ"י שבדק קצתם אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה כי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומ"מ הוי מיעוט המצוי וכל שמצוי אין סומכים על בדיקת הקצת ולא אפי' על בדיקת הרוב וכו' וכן כתב הטור שהעדשים הכנימא מצויה בהם ואין להם תקנה בתוך י"ב חדש ועוד כתב הב"י וז"ל בשם הר"ן שכתב על דברי רש"י ול"נ דאי כשהתליעו וכו' עד ולומר דכיון שהדבר מצוי למיעוט המצוי חששו וכ"כ הרמב"ם וכו' ע"ש הרי דאפילו נבדוק עשרה כורים או מאה כורים ניחוש לקב אחד דלא חילקו בין מיעוט למיעוט לכור אחד ואם כן מי שנגעה יראת ה' בלבו היאך יערב לגשת לפרוץ פרץ בדבר זה שעל כל רחש ורחש עובר בחמשה לאוין ואם נפשך לומר דהכל לפי המקום ולפי הזמן הא ודאי ליתא דמאן לימ' לן שאין מקומינו זה במקו' של רבינו על מה שנבדק קצת הרי דחה הרשב"א זה שאין לסמוך על בדיקת הרוב אלא צריך לבדוק כל א' וא' בפע"צ וכמו שהביא ראיה מן הריא' והא לך רש"ל בפי' לשערי' כתב וז"ל ועל זה ראוי לסמוך ולאכול כל הקטנות ועדשי' בתוך י"ב חדש בבדיקת כל אחד אפילו מצויה הכנימא דקה דקה רק שלא יבדקו הנשים כי כל דבר שצריך בדיקה חמור' וטורח אמרינן עצלניות הם ואין לסמוך עליהם באיסור דאורייתא ע"כ הרי שרש"ל הוא מן המתירי' ולא התיר אלא בבדיקת כל אחת ואחת וזה דבר שאי אפשר לעמוד אף באנשים בזמנינו אין לסמוך עליהם בכה"ג ומכ"ש למה שנראה ממ"ש הטור דכיון דהכנימא דקה אין סומכין אפי' לבדוק כל אחת ואחת שכו' ובתוך י"ב חדש אין להם תקנה ואע"פי שיש לדחו' ולומר דכוונתו לומר שאין להם תקנה בלא בדיקה ולאפוקי לאחר י"ב חדש מ"מ פשט דבריו לא מש' הכי דכיון שהכנימא דקה היא א"א לעמוד עליה סוף כל סוף אפי' אם היה מן הדין דסומכין על בדיקה אין לנו לסמוך בזמנינו בבדיקת דבר זה אם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים אבל בלא בדיקה ליכא מאן דשרי כלל והעידו לי שמצאו רחש בעדשי' החדשים בשנה זו ומכ"ש שכבר נהגו אבותינו ואנו באנו בעקבותם לאיסור ומנהג ותיקון שהיו נשאלים על פרטי דינם אלו לפני החכמים אשר מעולם אנשי השם ומעולם לא היה שם אדם ופוצה פה ומצפצף בדבר זה ונתפשטה בכל המערב במכנאס ובפאס ובתיטוואן ובמראכיש ובכל מקום ודברים המותרי' ואחרי' נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם ובודאי לא נעשה מנהג זה ח"ו בטעות שכל חכמי המערב כך נהגו בעירם וכן עמא דבר ומכל שכן שהרי כבר ביררנו בס"ד למי שירצה להודות על האמת. ע"כ.
ואם תאמר נבדוק אם יש בהם תולעים או לא הא לית' שהרי כתב הב"י בשם הרשב"א וז"ל עדשי' ופולין בלי ספק הרחש מצוי במחובר ולפיכך אעפ"י שבדק קצתם אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה כי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומ"מ הוי מיעוט המצוי וכל שמצוי אין סומכים על בדיקת הקצת ולא אפי' על בדיקת הרוב וכו' וכן כתב הטור שהעדשים הכנימא מצויה בהם ואין להם תקנה בתוך י"ב חדש ועוד כתב הב"י וז"ל בשם הר"ן שכתב על דברי רש"י ול"נ דאי כשהתליעו וכו' עד ולומר דכיון שהדבר מצוי למיעוט המצוי חששו וכ"כ הרמב"ם וכו' ע"ש הרי דאפילו נבדוק עשרה כורים או מאה כורים ניחוש לקב אחד דלא חילקו בין מיעוט למיעוט לכור אחד ואם כן מי שנגעה יראת ה' בלבו היאך יערב לגשת לפרוץ פרץ בדבר זה שעל כל רחש ורחש עובר בחמשה לאוין ואם נפשך לומר דהכל לפי המקום ולפי הזמן הא ודאי ליתא דמאן לימ' לן שאין מקומינו זה במקו' של רבינו על מה שנבדק קצת הרי דחה הרשב"א זה שאין לסמוך על בדיקת הרוב אלא צריך לבדוק כל א' וא' בפע"צ וכמו שהביא ראיה מן הריא' והא לך רש"ל בפי' לשערי' כתב וז"ל ועל זה ראוי לסמוך ולאכול כל הקטנות ועדשי' בתוך י"ב חדש בבדיקת כל אחד אפילו מצויה הכנימא דקה דקה רק שלא יבדקו הנשים כי כל דבר שצריך בדיקה חמור' וטורח אמרינן עצלניות הם ואין לסמוך עליהם באיסור דאורייתא ע"כ הרי שרש"ל הוא מן המתירי' ולא התיר אלא בבדיקת כל אחת ואחת וזה דבר שאי אפשר לעמוד אף באנשים בזמנינו אין לסמוך עליהם בכה"ג ומכ"ש למה שנראה ממ"ש הטור דכיון דהכנימא דקה אין סומכין אפי' לבדוק כל אחת ואחת שכו' ובתוך י"ב חדש אין להם תקנה ואע"פי שיש לדחו' ולומר דכוונתו לומר שאין להם תקנה בלא בדיקה ולאפוקי לאחר י"ב חדש מ"מ פשט דבריו לא מש' הכי דכיון שהכנימא דקה היא א"א לעמוד עליה סוף כל סוף אפי' אם היה מן הדין דסומכין על בדיקה אין לנו לסמוך בזמנינו בבדיקת דבר זה אם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים אבל בלא בדיקה ליכא מאן דשרי כלל והעידו לי שמצאו רחש בעדשי' החדשים בשנה זו ומכ"ש שכבר נהגו אבותינו ואנו באנו בעקבותם לאיסור ומנהג ותיקון שהיו נשאלים על פרטי דינם אלו לפני החכמים אשר מעולם אנשי השם ומעולם לא היה שם אדם ופוצה פה ומצפצף בדבר זה ונתפשטה בכל המערב במכנאס ובפאס ובתיטוואן ובמראכיש ובכל מקום ודברים המותרי' ואחרי' נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם ובודאי לא נעשה מנהג זה ח"ו בטעות שכל חכמי המערב כך נהגו בעירם וכן עמא דבר ומכל שכן שהרי כבר ביררנו בס"ד למי שירצה להודות על האמת. ע"כ.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט