לבושי שרד/אורח חיים/שב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
+קישורים פנימיים
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(+קישורים פנימיים)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


<small>מ"א סק"ה</small> שקורין אונרשס"ר ובלשוננו סטריגאווני:
<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ה|מג"א סק"ה]]</small> שקורין אונרשס"ר ובלשוננו סטריגאווני:


<small>מ"א ס"ק א'</small> בחידושה. ר"ל לא כבסעיף ג' דקרי חדשה כל זמן שלא נתכבסו והכא לא תלי בכיבוס אלא כל זמן שניכרת חדשה אז הניעור יפה לה ואין תלוי כאן בכיבוס כלל:
<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#א|מ"א ס"ק א']]</small> בחידושה. ר"ל לא כבסעיף ג' דקרי חדשה כל זמן שלא נתכבסו והכא לא תלי בכיבוס אלא כל זמן שניכרת חדשה אז הניעור יפה לה ואין תלוי כאן בכיבוס כלל:


<small>סק"ב</small> לפי שמתקצר ולכן הזכיר רמ"א בגד חדש ולא כת' שחור דדוקא בטל בעינן שחור אבל זה שמתקצר ועי"ז מקפיד לכן אין חילוק בין שחורים ללבנים:
<small>סק"ב</small> לפי שמתקצר ולכן הזכיר רמ"א בגד חדש ולא כת' שחור דדוקא בטל בעינן שחור אבל זה שמתקצר ועי"ז מקפיד לכן אין חילוק בין שחורים ללבנים:
שורה 14: שורה 14:
<small>סק"ד</small> ומתמהמה. ר"ל שעושה בלט כדי שלא יקרעו וכיון דבה"ג אפשר לו בלא קריעה מש"ה אף אם נקרע שרי דהא לא הוי פסיק רישיה ועיין סימן שי"ז לענין היתר צנעה:
<small>סק"ד</small> ומתמהמה. ר"ל שעושה בלט כדי שלא יקרעו וכיון דבה"ג אפשר לו בלא קריעה מש"ה אף אם נקרע שרי דהא לא הוי פסיק רישיה ועיין סימן שי"ז לענין היתר צנעה:


<small>ש"ע ס"ב</small> הלוקט יבולות. לשון יבלת שפירושו גבשושית:
<small>ש"ע ס"ב]]</small> הלוקט יבולות. לשון יבלת שפירושו גבשושית:


<small>שם</small> דרך עסק פטור: זהו לשון הרמב"ם ומדלא פטור אלא דרך עסק הוכיח הב"י דמ"ש ברישא והוא שיקפיד עליהם אין פירושו שמקפיד שלא ללבשו בלי אותו המעשה וכבסעיף א' אלא כל שמסירים בכוונה כדי ליפות הבגד ולא כמתעסק אעפ"י שלא היה נמנע מללובשו אם לא היה מסירם חייב משום דהך דהכא הוי מלאכה טפי מהאי דסעיף א' ולכן אינו פטור אלא במתעסק עכ"ד. והט"ז נדחק לפרש גם לשון זה כהאי דסעיף א':
<small>שם</small> דרך עסק פטור: זהו לשון הרמב"ם ומדלא פטור אלא דרך עסק הוכיח הב"י דמ"ש ברישא והוא שיקפיד עליהם אין פירושו שמקפיד שלא ללבשו בלי אותו המעשה וכבסעיף א' אלא כל שמסירים בכוונה כדי ליפות הבגד ולא כמתעסק אעפ"י שלא היה נמנע מללובשו אם לא היה מסירם חייב משום דהך דהכא הוי מלאכה טפי מהאי דסעיף א' ולכן אינו פטור אלא במתעסק עכ"ד. והט"ז נדחק לפרש גם לשון זה כהאי דסעיף א':


<small>ש"ע ס"ג</small> ללבשם דאם אין מקפלן מתרככין מכיבוס ומתקמטין:
<small>ש"ע ס"ג]]</small> ללבשם דאם אין מקפלן מתרככין מכיבוס ומתקמטין:


<small>שם</small> באדם אחד. אבל אם שני בני אדם מקפלין אסור דהוי תיקון טפי:
<small>שם</small> באדם אחד. אבל אם שני בני אדם מקפלין אסור דהוי תיקון טפי:
שורה 26: שורה 26:
<small>שם</small> ולבנים. דלבנים אין הקיפול מתקנו כ"כ:
<small>שם</small> ולבנים. דלבנים אין הקיפול מתקנו כ"כ:


<small>מ"א סק"ה</small> להחמיר אי קפיד עלייהו כצ"ל:
<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ה|מג"א סק"ה]]</small> להחמיר אי קפיד עלייהו כצ"ל:


<small>סק"ז</small> חסרון כיס כל שאדם מקפיד עליה וחס מלטלטלה שלא תתקלקל ודינו מבואר בסי' ש"ח:
<small>סק"ז</small> חסרון כיס כל שאדם מקפיד עליה וחס מלטלטלה שלא תתקלקל ודינו מבואר בסי' ש"ח:


<small>הג"ה ס"ה</small> ושאר כלי פשתן. ולפ"ז חלוק דמתיר המחבר אינו של פשתן וכ"כ הב"י:
<small>הג"ה ס"ה]]</small> ושאר כלי פשתן. ולפ"ז חלוק דמתיר המחבר אינו של פשתן וכ"כ הב"י:


<small>מ"א ס"ק א'</small> שהם נאים לאחר רחיצתן כצ"ל:
<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#א|מ"א ס"ק א']]</small> שהם נאים לאחר רחיצתן כצ"ל:


<small>סק"ט</small> וב"ה חולק בזה. דדוקא על רגלו התירו משום צערא דגופא ודוקא בקורה או בחרס אבל לא בכותל וקרקע כמו שהובא במג"א ס"ק י"ב אבל במנעל אפי' בקורה אסור וראייתו מסעי' ח' דאין מגררין מנעל וכו' וס"ל להב"ח דהתם אפי' בקורה אסור וה"ה הכא דחיישינן שמא ישכח ויקנח בכח וימחק העור ובחרס דמותר היינו בנחת דכך דרך שמקנחין בנחת ולא חיישינן:
<small>סק"ט</small> וב"ה חולק בזה. דדוקא על רגלו התירו משום צערא דגופא ודוקא בקורה או בחרס אבל לא בכותל וקרקע כמו שהובא במג"א ס"ק י"ב אבל במנעל אפי' בקורה אסור וראייתו מסעי' ח' דאין מגררין מנעל וכו' וס"ל להב"ח דהתם אפי' בקורה אסור וה"ה הכא דחיישינן שמא ישכח ויקנח בכח וימחק העור ובחרס דמותר היינו בנחת דכך דרך שמקנחין בנחת ולא חיישינן:
שורה 38: שורה 38:
<small>ס"ק י"ב</small> דבנין חקלאה הוא. הוא ל' הש"ס ור"ל בנין גרוט שאין דרך לבנות בכך:
<small>ס"ק י"ב</small> דבנין חקלאה הוא. הוא ל' הש"ס ור"ל בנין גרוט שאין דרך לבנות בכך:


<small>ש"ע ס"ז</small> כמלבן. ומלבן ממש לא הוי דאין נותן שם מים:
<small>ש"ע ס"ז]]</small> כמלבן. ומלבן ממש לא הוי דאין נותן שם מים:


<small>ש"ע ס"ט</small> לשכשכו. ר"ל כשיש על מנעל איזה דבר לכלוך נותן עליו מים עד שיכלה הלכלוך וזה נקרא שכשוך:
<small>ש"ע ס"ט]]</small> לשכשכו. ר"ל כשיש על מנעל איזה דבר לכלוך נותן עליו מים עד שיכלה הלכלוך וזה נקרא שכשוך:


<small>שם</small> דזהו כיבוסו. ר"ל בגד שרייתו זהו כיבוסו והוי מלבן משא"כ מנעל אף דשייך ביה כיבוס מ"מ שרייתן אין זהו כיבוסן אא"כ משפשף צדו על צדו:
<small>שם</small> דזהו כיבוסו. ר"ל בגד שרייתו זהו כיבוסו והוי מלבן משא"כ מנעל אף דשייך ביה כיבוס מ"מ שרייתן אין זהו כיבוסן אא"כ משפשף צדו על צדו:


<small>שם בהג"ה</small> עליו מים. דשרייה לא הוי כיבוס אלא כשיש עליו לכלוך דאז מכוין לצחצח כדי להעביר הלכלוך:
<small>שם בהג"ה]]</small> עליו מים. דשרייה לא הוי כיבוס אלא כשיש עליו לכלוך דאז מכוין לצחצח כדי להעביר הלכלוך:


<small>מ"א סק"כ</small> ולדידהו דהמתירין מביאין ראיה ממה שמותר להסתפג באלונטית בסי' הקודם וכן הא דאמרינן ביומא ההולך להקביל פני רבו עובר במים עד צוארו ולא אמרינן בכל הני שרייתו זה כיבוסו משום דאין שם דבר טינוף והאוסרין ס"ל דהתם שרי משום שהוא דרך לכלוך:
<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מג"א סק"כ]]</small> ולדידהו דהמתירין מביאין ראיה ממה שמותר להסתפג באלונטית בסי' הקודם וכן הא דאמרינן ביומא ההולך להקביל פני רבו עובר במים עד צוארו ולא אמרינן בכל הני שרייתו זה כיבוסו משום דאין שם דבר טינוף והאוסרין ס"ל דהתם שרי משום שהוא דרך לכלוך:


<small>הג"ה ס"י</small> לנגב ידיו. שנוטל ידיו במים ומנגבן בהבגד:
<small>הג"ה ס"י]]</small> לנגב ידיו. שנוטל ידיו במים ומנגבן בהבגד:


<small>מ"א ס"ק כ"ד</small> להעבירו בניגוב. דאעפ"י שהוא דרך לכלוך מ"מ כשיעביר הצואה הוי כיבוס ושאני מ"ר דלא מאיס כ"כ:
<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א ס"ק כ"ד]]</small> להעבירו בניגוב. דאעפ"י שהוא דרך לכלוך מ"מ כשיעביר הצואה הוי כיבוס ושאני מ"ר דלא מאיס כ"כ:


<small>ס"ק כ"ז</small> וסי' של"ד סכ"ד כצ"ל:
<small>ס"ק כ"ז</small> וסי' של"ד סכ"ד כצ"ל:

תפריט ניווט