תשואת חן/מח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ועתה''' באתי להביא ראיה ברורה לשיטת הפוסקים דקריאת שמע דאורייתא מהך מתני' דמפסיק' לקריאת שמע ואין מפסיק' לתפילה ואם כן מוכח אף לדעת הרב ותלמידי רבינו יונה דסבירא ליה קריאות דברי תורה מדאורייתא מכל מקום קשה אמאי מפסיקי' הא כבר יצא במה שעסק בתורה ומ"ש הרב דלשמואל ה"ט משום דאית ביה מלכות שמים החמירו ביותר וכן כתב בספר תומת ישרים אלא שסיים שהוא דוחק. תמהני מאוד על שני מאורים גדולים, שהרי מבואר בירושלמי דברכות פ"א {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ב|ה"ב]]}} דף ה' ע"ב וז"ל תמן תנינא מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה אמר ר' אחא קריאת שמע דבר תורה ותפילה אינו דבר תורה הרי מבואר בירושלמי הטעם דמפסיקין משום דהוא דבר תורה ולא כמו שכתבו הם. ובאמת ראיתי שם עוד שני תירוצים אמר ר' בא קריאת שמע זמנו קבוע תפילה אינו זמנה קבוע, ור' יוסי אמר קריאת שמע אינה צריכה כוונה ותפילה צריכה כוונה, ומקשה שם בירושלמי אפילו תימר קריאת שמע אין צריכה כוונה ג' פסוקים הראשונים צריכה כוונה, ומשני מן גוי דהוי צבחר מכוין, פירש שם המפרש {{ממ|[[פני משה/ברכות/א/ב|פני משה ד"ה מן]]}} מן גוי' מתוך שהם מועטי' מכוין ואם כן יש לידחות דדלמא קריאת שמע דרבנן וטעמא דמתני' כדאידך תרי טעמי' מכל מקום יש לתמוה עליהם למה המציאו טעם חדש מה שאינו מוזכר בירושלמי משום קבלת עול מלכות שמים, אמאי לא כתבו הני טעמים. וגם הני תרי טעמים מה שאמר ר' בא ור' יוסי אינו מוכח דפליגאי אר' אחא דקריאת שמע דאורייתא אלא יש לומר דאינון סברי דאף תפילה דאורייתא וכן פסוק הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' תפילה וז"ל מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ד' מפי השמועה למדו איזו עבודה שבלב זו תפילה, וסיים שם הרמב"ם