תשואת חן/מח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,295 בתים ,  6 במאי 2018
המשך
(המשך)
(המשך)
שורה 42: שורה 42:
'''וכ"ז''' י"ל לשיטת תלמידי רבינו יונה אבל הרב בעל שאגת אריה מיאן בסברת הכסף משנה וסבירא ליה דזמן קריאת שמע דאורייתא כמו שכתב ב[[שאגת אריה/יב|סימן י"ב]] וגם סבירא ליה שם דאף אם נימא דזמנה כל היום מכל מקום הוי מצות עשה שהזמן גרמא לא שייך תירוץ זה מיהו בלאו הכי דברים שם צע"ג דאם כן הוי תלמוד תורה מצות עשה שהזמן גרמא ושם אבאר ואין כאן מקום להאריך בזה:
'''וכ"ז''' י"ל לשיטת תלמידי רבינו יונה אבל הרב בעל שאגת אריה מיאן בסברת הכסף משנה וסבירא ליה דזמן קריאת שמע דאורייתא כמו שכתב ב[[שאגת אריה/יב|סימן י"ב]] וגם סבירא ליה שם דאף אם נימא דזמנה כל היום מכל מקום הוי מצות עשה שהזמן גרמא לא שייך תירוץ זה מיהו בלאו הכי דברים שם צע"ג דאם כן הוי תלמוד תורה מצות עשה שהזמן גרמא ושם אבאר ואין כאן מקום להאריך בזה:


'''ועתה''' באתי להביא ראיה ברורה לשיטת הפוסקים דקריאת שמע דאורייתא מהך מתני' דמפסיק' לקריאת שמע ואין מפסיק' לתפילה ואם כן מוכח אף לדעת הרב ותלמידי רבינו יונה דסבירא ליה קריאות דברי תורה מדאורייתא מכל מקום קשה אמאי מפסיקי' הא כבר יצא במה שעסק בתורה ומ"ש הרב דלשמואל ה"ט משום דאית ביה מלכות שמים החמירו ביותר וכן כתב בספר תומת ישרים אלא שסיים שהוא דוחק. תמהני מאוד על שני מאורים גדולים, שהרי מבואר בירושלמי דברכות פ"א {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ב|ה"ב]]}} דף ה' ע"ב וז"ל תמן תנינא מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה אמר ר' אחא קריאת שמע דבר תורה ותפילה אינו דבר תורה הרי מבואר בירושלמי הטעם דמפסיקין משום דהוא דבר תורה ולא כמו שכתבו הם. ובאמת ראיתי שם עוד שני תירוצים אמר ר' בא קריאת שמע זמנו קבוע תפילה אינו זמנה קבוע, ור' יוסי אמר קריאת שמע אינה צריכה כוונה ותפילה צריכה כוונה, ומקשה שם בירושלמי אפילו תימר קריאת שמע אין צריכה כוונה ג' פסוקים הראשונים צריכה כוונה, ומשני מן גוי דהוי צבחר מכוין, פירש שם המפרש {{ממ|[[פני משה/ברכות/א/ב|פני משה ד"ה מן]]}} מן גוי' מתוך שהם מועטי' מכוין ואם כן יש לידחות דדלמא קריאת שמע דרבנן וטעמא דמתני' כדאידך תרי טעמי' מכל מקום יש לתמוה עליהם למה המציאו טעם חדש מה שאינו מוזכר בירושלמי משום קבלת עול מלכות שמים, אמאי לא כתבו הני טעמים. וגם הני תרי טעמים מה שאמר ר' בא ור' יוסי אינו מוכח דפליגאי אר' אחא דקריאת שמע דאורייתא אלא יש לומר דאינון סברי דאף תפילה דאורייתא וכן פסוק הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' תפילה וז"ל מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ד' מפי השמועה למדו איזו עבודה שבלב זו תפילה, וסיים שם הרמב"ם
'''ועתה''' באתי להביא ראיה ברורה לשיטת הפוסקים דקריאת שמע דאורייתא מהך מתני' דמפסיק' לקריאת שמע ואין מפסיק' לתפילה ואם כן מוכח אף לדעת הרב ותלמידי רבינו יונה דסבירא ליה קריאות דברי תורה מדאורייתא מכל מקום קשה אמאי מפסיקי' הא כבר יצא במה שעסק בתורה ומ"ש הרב דלשמואל ה"ט משום דאית ביה מלכות שמים החמירו ביותר וכן כתב בספר תומת ישרים אלא שסיים שהוא דוחק. תמהני מאוד על שני מאורים גדולים, שהרי מבואר בירושלמי דברכות פ"א {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ב|ה"ב]]}} דף ה' ע"ב וז"ל תמן תנינא מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה אמר ר' אחא קריאת שמע דבר תורה ותפילה אינו דבר תורה הרי מבואר בירושלמי הטעם דמפסיקין משום דהוא דבר תורה ולא כמו שכתבו הם.
 
ובאמת ראיתי שם עוד שני תירוצים אמר ר' בא קריאת שמע זמנו קבוע תפילה אינו זמנה קבוע, ור' יוסי אמר קריאת שמע אינה צריכה כוונה ותפילה צריכה כוונה, ומקשה שם בירושלמי אפילו תימר קריאת שמע אין צריכה כוונה ג' פסוקים הראשונים צריכה כוונה, ומשני מן גוי דהוי צבחר מכוין, פירש שם המפרש {{ממ|[[פני משה/ברכות/א/ב|פני משה ד"ה מן]]}} מן גוי' מתוך שהם מועטי' מכוין ואם כן יש לידחות דדלמא קריאת שמע דרבנן וטעמא דמתני' כדאידך תרי טעמי' מכל מקום יש לתמוה עליהם למה המציאו טעם חדש מה שאינו מוזכר בירושלמי משום קבלת עול מלכות שמים, אמאי לא כתבו הני טעמים. וגם הני תרי טעמים מה שאמר ר' בא ור' יוסי אינו מוכח דפליגאי אר' אחא דקריאת שמע דאורייתא אלא יש לומר דאינון סברי דאף תפילה דאורייתא וכן פסוק הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' תפילה {{ממ|[[רמב"ם/תפילה/א#א|ה"א]]}} וז"ל מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ד' מפי השמועה למדו איזו עבודה שבלב זו תפילה, וסיים שם הרמב"ם ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה ובאמת הרמב"ן ז"ל השיג עליו וב[[כסף משנה/תפילה/א#א|כסף משנה]] תירץ דברי רמב"ם. ובאמת ראיתי להגאון שאגת אריה שהאריך להקשות על הרמב"ם מהך מתני' דאין מפסיקין לתפילה עיין שם ב[[שאגת אריה/יד|דיני תפילה סימן י"ד]] ולפי דברי הירושלמי לא קשה מידי דתפילה אף אם הוא דאורייתא אין מפסיקין לתפילה כיון שאין זמנו קבוע מדאורייתא או מפני הכוונה ולקמן בהל' תפילה אכתוב עוד ראיה לדברי הרמב"ם מן הירושלמי וכאן אין מקומו.
 
וביותר אני תמה על הגאון שהרי בסוף הסימן הביא דברי ירושלמי אלו וז"ל ובירושלמי פ"ק דברכות אמרינן תפילה אינו דבר תורה וקריאת שמע דבר תורה, מכל מקום אין מזה ראיה דקריאת שמע דאורייתא שהרי שמואל נמי מודה דעיקר קריאה היא דאורייתא אלא שסבירא ליה דיוצא ידי חובתו באיזה מדברי תורה שקורין בזמנים הללו יעויין שם. נראה דכוונתו דאינו ראיה מדברי הירושלמי דיש לומר דהירושלמי איירי בלא קרא שום דברי תורה דהשתא הוי דאורייתא, והוא תמוה מאוד דהא הירושלמי קאי על מתני' דמפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה ועל זה קאמר ר' אחא הטעם דקריאת שמע דאורייתא אם כן מוכח דלא כשמואל כמו שכתב הוא עצמו קודם דאם נאמר הטעם דמפסיקין לקריאת שמע משום דקריאת שמע דבר תורה מוכח דלא כשמואל רק שדחי' עצמו לומר טעם דמתני' משום קבלת עול מלכות שמים וכיון דהירושלמי קאמר הטעם משום דהוי דאורייתא מוכח דלא כשמואל ותמהני עליו שהעתיק דברי הירושלמי בסופן ולא תחילתן:
 
 




תפריט ניווט