משנה ברורה/אורח חיים/תרמ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלוקה לסעיפים
(תרמ)
 
(חלוקה לסעיפים)
 
שורה 2: שורה 2:
{{מרכז|'''סימן תרמ'''{{ש}}מי הפטורים מישיבת סוכה}}
{{מרכז|'''סימן תרמ'''{{ש}}מי הפטורים מישיבת סוכה}}


({{עוגן1|א}}) '''נשים ועבדים וכו'.''' משום דהו"ל מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות ועבד דינו כאשה. ולענין {{שהצ|א}} ברכה כשרוצין לישב בסוכה עיין לעיל סי"ז דנוהגין הנשים לברך {{שהצ|ב}} אכן אחרים לא יברכו להן אפילו אין יודעין בעצמן אם לא כשמברכין לעצמן:
'''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' ({{עוגן1|א}}) '''נשים ועבדים וכו'.''' משום דהו"ל מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות ועבד דינו כאשה. ולענין {{שהצ|א}} ברכה כשרוצין לישב בסוכה עיין לעיל סי"ז דנוהגין הנשים לברך {{שהצ|ב}} אכן אחרים לא יברכו להן אפילו אין יודעין בעצמן אם לא כשמברכין לעצמן:


({{עוגן1|ב}}) '''ואנדרוגינוס.''' שיש לו סימני זכרות ונקבות:
({{עוגן1|ב}}) '''ואנדרוגינוס.''' שיש לו סימני זכרות ונקבות:
שורה 8: שורה 8:
({{עוגן1|ג}}) '''חייבים מספק.''' ומ"מ לא יברכו דברכה דרבנן וספיקא לקולא וכדלעיל סי"ז ס"ב {{עוגן|קז.}}ומ"מ אם רוצים לברך הרשות בידן דלא גריעי מאשה:
({{עוגן1|ג}}) '''חייבים מספק.''' ומ"מ לא יברכו דברכה דרבנן וספיקא לקולא וכדלעיל סי"ז ס"ב {{עוגן|קז.}}ומ"מ אם רוצים לברך הרשות בידן דלא גריעי מאשה:


({{עוגן1|ד}}) '''כבן חמש כבן שש.''' כל חד {{שהצ|ג}} כפום חורפיה [ט"ז ומ"א] {{שהצ|ד}} ודעת  
'''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ד}}) '''כבן חמש כבן שש.''' כל חד {{שהצ|ג}} כפום חורפיה [ט"ז ומ"א] {{שהצ|ד}} ודעת  
כמה אחרונים דמבן חמש ולמעלה אם אביו הוא בעיר שאינו צריך אז כ"כ לאמו מחוייב אביו לחנכו בסוכה {{שהצ|ה}} אפילו אם איננו חריף:
כמה אחרונים דמבן חמש ולמעלה אם אביו הוא בעיר שאינו צריך אז כ"כ לאמו מחוייב אביו לחנכו בסוכה {{שהצ|ה}} אפילו אם איננו חריף:


({{עוגן1|ה}}) '''לחנכו במצות.''' ואם אין לו אב {{שהצ|ו}} י"א דאמו וב"ד חייבים לחנכו {{שהצ|ז}} ולכו"ע אסור להאכיל לקטן בידים חוץ לסוכה אפילו לאדם אחר דהיינו ליתן לתוך פיו {{שהצ|ח}} או לצוות לו לאכול:
({{עוגן1|ה}}) '''לחנכו במצות.''' ואם אין לו אב {{שהצ|ו}} י"א דאמו וב"ד חייבים לחנכו {{שהצ|ז}} ולכו"ע אסור להאכיל לקטן בידים חוץ לסוכה אפילו לאדם אחר דהיינו ליתן לתוך פיו {{שהצ|ח}} או לצוות לו לאכול:


({{עוגן1|ו}}) '''חולים וכו'.''' משום {{שהצ|ט}} דכתיב תשבו כעין תדורו ואם היה לו זה החולי כל השנה לא היה יושב בביתו דוקא אלא היה הולך למקום שנקל לו לחליו:
'''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' ({{עוגן1|ו}}) '''חולים וכו'.''' משום {{שהצ|ט}} דכתיב תשבו כעין תדורו ואם היה לו זה החולי כל השנה לא היה יושב בביתו דוקא אלא היה הולך למקום שנקל לו לחליו:


({{עוגן1|ז}}) '''ומשמשיהן פטורין וכו'.''' לפי {{שהצ|י}} שהן עוסקין במצוה וכל העוסק במצוה פטור מן המצוה:
({{עוגן1|ז}}) '''ומשמשיהן פטורין וכו'.''' לפי {{שהצ|י}} שהן עוסקין במצוה וכל העוסק במצוה פטור מן המצוה:
שורה 27: שורה 27:
({{עוגן1|יב}}) '''ומי שמקיז דם.''' היינו {{שהצ|יד}} במקיז דם רק כדי לשמור הבריאות ואינו מרגיש שום חולי בעצמו שאז אינו מצטער כלל ואדרבה הוא שמח ומרבה האכילה ושתיה {{שהצ|טו}} אבל אי מרגיש בחולי ומה"ט מקיז פטור {{שהצ|טז}} והשותה משקה לשלשל אם מתיירא שיזיק לו הצינה פטור:
({{עוגן1|יב}}) '''ומי שמקיז דם.''' היינו {{שהצ|יד}} במקיז דם רק כדי לשמור הבריאות ואינו מרגיש שום חולי בעצמו שאז אינו מצטער כלל ואדרבה הוא שמח ומרבה האכילה ושתיה {{שהצ|טו}} אבל אי מרגיש בחולי ומה"ט מקיז פטור {{שהצ|טז}} והשותה משקה לשלשל אם מתיירא שיזיק לו הצינה פטור:


({{עוגן1|יג}}) '''מצטער פטור וכו'.''' דכעין תדורו {{שהצ|יז}} בעינן ואף בכל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער:
'''<big>{{עוגן|סעיף ד|ד}}</big>''' ({{עוגן1|יג}}) '''מצטער פטור וכו'.''' דכעין תדורו {{שהצ|יז}} בעינן ואף בכל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער:


({{עוגן1|יד}}) '''הוא ולא משמשיו.''' דהיינו שאם הם רוצים לאכול או לישן חייבים לכנוס לתוך הסוכה. ולכאורה נראה דאם הוא שכיר אצלו לשמשו וגם בכל השנה אינו אוכל וישן בביתו כ"א אצלו רשאי גם היום לעשות כן והוא דומיא דשומרי גנות ופרדסים המבואר לקמן בסימן זה:
({{עוגן1|יד}}) '''הוא ולא משמשיו.''' דהיינו שאם הם רוצים לאכול או לישן חייבים לכנוס לתוך הסוכה. ולכאורה נראה דאם הוא שכיר אצלו לשמשו וגם בכל השנה אינו אוכל וישן בביתו כ"א אצלו רשאי גם היום לעשות כן והוא דומיא דשומרי גנות ופרדסים המבואר לקמן בסימן זה:
שורה 63: שורה 63:
({{עוגן1|ל}}) '''אלא אם ינצל וכו'.''' דהטעם דמצטער פטור משום דכעין דירה בעינן ואין אדם דר במקום צער כל שיוכל להנצל מזה בביתו וה"נ בסוכה:
({{עוגן1|ל}}) '''אלא אם ינצל וכו'.''' דהטעם דמצטער פטור משום דכעין דירה בעינן ואין אדם דר במקום צער כל שיוכל להנצל מזה בביתו וה"נ בסוכה:


({{עוגן1|לא}}) '''אבל חייב בסוכה.''' דאע"ג דמצטער פטור מן הסוכה {{שהצ|מד}} ה"מ צערא דממילא הבא לו {{שהצ|מה}} מחמת הסוכה אבל הכא איהו דקמצער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה כדי לקיים את המצוה. כתב בספר תניא אם המת היה חביב כ"כ שאין יכול להסירו מלבו פטור. ומיירי שמצטער בישיבתו בסוכה [מ"א] ועיין בספר [[ישועות יעקב/{{כאן}}#|ישועות יעקב]] {{שהצ|מו}} שחולק בזה על התניא. בפ"מ מסתפק לענין אונן בחוה"מ או אפילו ביו"ט כשרוצה לקבור ע"י נכרי ביו"ט ראשון או ע"י ישראל ביו"ט שני דאז חל דיני אנינות {{שהצ|מז}} אם חייב בסוכה ע"ש ובספר [[בכורי יעקב/{{כאן}}#|בכורי יעקב]] מצדד {{שהצ|מח}} שהוא פטור ע"ש:
'''<big>{{עוגן|סעיף ה|ה}}</big>''' ({{עוגן1|לא}}) '''אבל חייב בסוכה.''' דאע"ג דמצטער פטור מן הסוכה {{שהצ|מד}} ה"מ צערא דממילא הבא לו {{שהצ|מה}} מחמת הסוכה אבל הכא איהו דקמצער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה כדי לקיים את המצוה. כתב בספר תניא אם המת היה חביב כ"כ שאין יכול להסירו מלבו פטור. ומיירי שמצטער בישיבתו בסוכה [מ"א] ועיין בספר [[ישועות יעקב/{{כאן}}#|ישועות יעקב]] {{שהצ|מו}} שחולק בזה על התניא. בפ"מ מסתפק לענין אונן בחוה"מ או אפילו ביו"ט כשרוצה לקבור ע"י נכרי ביו"ט ראשון או ע"י ישראל ביו"ט שני דאז חל דיני אנינות {{שהצ|מז}} אם חייב בסוכה ע"ש ובספר [[בכורי יעקב/{{כאן}}#|בכורי יעקב]] מצדד {{שהצ|מח}} שהוא פטור ע"ש:


({{עוגן1|לב}}) '''חתן וכו'.''' דאין שמחה {{שהצ|מט}} אלא בחופה וחופה נקרא מקום המוכן לישיבת חתן וכלה (הרא"ש) ואין יכולין לאכול בסוכה ולשמוח בחופה דאין שמחה {{שהצ|נ}} אלא במקום סעודה ומיירי שנשא ערב הרגל או קודם דאין נושאין נשים במועד כדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקמו|סימן תקמ"ו]]:
'''<big>{{עוגן|סעיף ו|ו}}</big>''' ({{עוגן1|לב}}) '''חתן וכו'.''' דאין שמחה {{שהצ|מט}} אלא בחופה וחופה נקרא מקום המוכן לישיבת חתן וכלה (הרא"ש) ואין יכולין לאכול בסוכה ולשמוח בחופה דאין שמחה {{שהצ|נ}} אלא במקום סעודה ומיירי שנשא ערב הרגל או קודם דאין נושאין נשים במועד כדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקמו|סימן תקמ"ו]]:


({{עוגן1|לג}}) '''פטורים מן הסוכה וכו'.''' ויש {{שהצ|נא}} מחייבין אותו דס"ל דאפשר לאכול בסוכה ולשמוח בחופה וע"כ הסכימו {{שהצ|נב}} אחרונים דראוי {{עוגן|קח:}} לחתן להחמיר ע"ע ולישב בסוכה ולא לברך וכן השושבינים כשאוכלין אצל החתן ומשמחין אותו בתוך ז' ימי המשתה ויושבין שם בסוכה א"צ לברך אבל כשאוכלין בביתם חייבין בסוכה וצריכין לברך:
({{עוגן1|לג}}) '''פטורים מן הסוכה וכו'.''' ויש {{שהצ|נא}} מחייבין אותו דס"ל דאפשר לאכול בסוכה ולשמוח בחופה וע"כ הסכימו {{שהצ|נב}} אחרונים דראוי {{עוגן|קח:}} לחתן להחמיר ע"ע ולישב בסוכה ולא לברך וכן השושבינים כשאוכלין אצל החתן ומשמחין אותו בתוך ז' ימי המשתה ויושבין שם בסוכה א"צ לברך אבל כשאוכלין בביתם חייבין בסוכה וצריכין לברך:
שורה 71: שורה 71:
({{עוגן1|לד}}) '''וסעודת ברית מילה וכו'.''' היינו אפילו אם צר להם המקום לשבת שם וא"א להם לשמוח שם כ"כ מ"מ חייבין בסוכה דאע"ג דסעודת מצוה היא כמ"ש ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/רסה#יב|סימן רס"ה סי"ב]] מ"מ לא דמי לסעודת חתן שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל זה אינה מצוה כ"כ וא"כ די להם בעשרה אנשים [מ"א] ומ"מ בשמיני עצרת אם רוצים יכולים לאכול בבית בסעודת ברית מילה [א"ר ודה"ח]:
({{עוגן1|לד}}) '''וסעודת ברית מילה וכו'.''' היינו אפילו אם צר להם המקום לשבת שם וא"א להם לשמוח שם כ"כ מ"מ חייבין בסוכה דאע"ג דסעודת מצוה היא כמ"ש ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/רסה#יב|סימן רס"ה סי"ב]] מ"מ לא דמי לסעודת חתן שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל זה אינה מצוה כ"כ וא"כ די להם בעשרה אנשים [מ"א] ומ"מ בשמיני עצרת אם רוצים יכולים לאכול בבית בסעודת ברית מילה [א"ר ודה"ח]:


({{עוגן1|לה}}) '''שלוחי מצוה.''' כגון שהולך {{שהצ|נג}} להקביל פני רבו או ללמוד תורה או לפדיון שבויים וכיו"ב:
'''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' ({{עוגן1|לה}}) '''שלוחי מצוה.''' כגון שהולך {{שהצ|נג}} להקביל פני רבו או ללמוד תורה או לפדיון שבויים וכיו"ב:


({{עוגן1|לו}}) '''פטורים מן הסוכה.''' אפילו {{שהצ|נד}} בשעת חנייתן ויש לפניהם סוכה בנוייה:
({{עוגן1|לו}}) '''פטורים מן הסוכה.''' אפילו {{שהצ|נד}} בשעת חנייתן ויש לפניהם סוכה בנוייה:
שורה 79: שורה 79:
({{עוגן1|לח}}) '''וע"ל סימן ל"ח.''' ר"ל בס"ח בהג"ה דמוכח שם דדוקא כשצריך לטרוח אחר הסוכה אבל אם אין צריך לטרוח אחריה כגון שיש סוכה מזומנת לפניו צריך לכנוס בסוכה ולאכול ולישן שם {{שהצ|נז}} ואם אין יכולים לישן כ"כ בטוב בסוכה ויהיו יגעים למחר ולא יוכלו לקיים המצוה כראוי פטורין:
({{עוגן1|לח}}) '''וע"ל סימן ל"ח.''' ר"ל בס"ח בהג"ה דמוכח שם דדוקא כשצריך לטרוח אחר הסוכה אבל אם אין צריך לטרוח אחריה כגון שיש סוכה מזומנת לפניו צריך לכנוס בסוכה ולאכול ולישן שם {{שהצ|נז}} ואם אין יכולים לישן כ"כ בטוב בסוכה ויהיו יגעים למחר ולא יוכלו לקיים המצוה כראוי פטורין:


({{עוגן1|לט}}) '''הולכי דרכים וכו'.''' דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו וכן ה"ה בסוכה:
'''<big>{{עוגן|סעיף ח|ח}}</big>''' ({{עוגן1|לט}}) '''הולכי דרכים וכו'.''' דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו וכן ה"ה בסוכה:


({{עוגן1|מ}}) '''פטורים מן הסוכה ביום.''' היינו {{שהצ|נח}} שא"צ להמתין מלאכול עד שיגיע לסוכה {{שהצ|נט}} אם לא שיזדמן לפניו סוכה בעת האוכל בלי טורח:
({{עוגן1|מ}}) '''פטורים מן הסוכה ביום.''' היינו {{שהצ|נח}} שא"צ להמתין מלאכול עד שיגיע לסוכה {{שהצ|נט}} אם לא שיזדמן לפניו סוכה בעת האוכל בלי טורח:
שורה 93: שורה 93:
({{עוגן1|מה}}) '''מ"מ המחמיר וכו'.''' וכ"ז בהולך מכפר לכפר מדינא א"צ להמתין מלאכול רק המחמיר אבל בשוהא בכפר א' שלשה או ארבעה ימים חייב מדינא לעשות שם סוכה [אחרונים]:
({{עוגן1|מה}}) '''מ"מ המחמיר וכו'.''' וכ"ז בהולך מכפר לכפר מדינא א"צ להמתין מלאכול רק המחמיר אבל בשוהא בכפר א' שלשה או ארבעה ימים חייב מדינא לעשות שם סוכה [אחרונים]:


({{עוגן1|מו}}) '''שומרי העיר.''' היינו {{שהצ|סד}} מגייסות שלא יבואו עליהן וצריכין לילך {{שהצ|סה}} סביב העיר לשמרן ולפיכך אין יכולין לעשות סוכה במקום אחד. ודוקא בשומרי גייסות אבל בשומרי ממון שלא יבואו לגניבה [שדרכן לשמור תמיד] הוי כשומרי גנות ופרדסין המבואר לקמיה [מ"א בשם הירושלמי] ובאמת ד"ז תלוי לפי ענין השימור כגון שומרי החנויות שלנו שדרכן לשמור בלילה פטורין רק בלילה. והיושבים בחנות אע"פ שרגילין כל השנה ברוב פעמים לאכול בחנות ביום מ"מ בסוכות חייבים לאכול בסוכה אפילו אם דרים חוץ לעיר וחנויותיהם בתוך העיר חייבים לעשות להם סוכה כדי לאכול בעת שיצטרכו אם אינם יכולים לילך לביתם ולאכול [אחרונים]:
'''<big>{{עוגן|סעיף ט|ט}}</big>''' ({{עוגן1|מו}}) '''שומרי העיר.''' היינו {{שהצ|סד}} מגייסות שלא יבואו עליהן וצריכין לילך {{שהצ|סה}} סביב העיר לשמרן ולפיכך אין יכולין לעשות סוכה במקום אחד. ודוקא בשומרי גייסות אבל בשומרי ממון שלא יבואו לגניבה [שדרכן לשמור תמיד] הוי כשומרי גנות ופרדסין המבואר לקמיה [מ"א בשם הירושלמי] ובאמת ד"ז תלוי לפי ענין השימור כגון שומרי החנויות שלנו שדרכן לשמור בלילה פטורין רק בלילה. והיושבים בחנות אע"פ שרגילין כל השנה ברוב פעמים לאכול בחנות ביום מ"מ בסוכות חייבים לאכול בסוכה אפילו אם דרים חוץ לעיר וחנויותיהם בתוך העיר חייבים לעשות להם סוכה כדי לאכול בעת שיצטרכו אם אינם יכולים לילך לביתם ולאכול [אחרונים]:


({{עוגן1|מז}}) '''והעושים יין וכו'.''' ואם היין מונח בחצר {{שהצ|סו}} צריך לעשות סוכה בחצר דיכול לשומרו מתוך הסוכה ע"פ האופנים המבוארים ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/קלא|סימן קל"א]]:
'''<big>{{עוגן|סעיף י|י}}</big>''' ({{עוגן1|מז}}) '''והעושים יין וכו'.''' ואם היין מונח בחצר {{שהצ|סו}} צריך לעשות סוכה בחצר דיכול לשומרו מתוך הסוכה ע"פ האופנים המבוארים ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/קלא|סימן קל"א]]:


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט