מטעמי מגדני יעקב/פרשת שמות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ישוב על פסוק מי שמך לאיש שר ושופט עלינו בפרשת שמות
שולי הגליון
· מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
בפסוק פרשת שמות (ב יד) "ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי".
יש ליישב מה הדביקת של הפסוק. וצריך רק הקדמה אחת, גמרא במסכת קידושין (עא.), דקאמר שם בגמרא דאין למדין שם של מ"ב דהיינו שם המפורש רק [למי] שיהא לו כמה מעלות, דהיינו שיעמוד בחצי ימיו ואינו כועס [ו]שלא יעשה שום פעולה עם השם. אבל מי שהוא יודע את השם ומשמר בטהרה, הרי זה נעים למעלה ונחמד למטה, ואימתו מוטלת על הבריות[1].
והשתא מובן שפיר, דקאמר 'מי שמך לאיש' וכו', אלא דיש לך לומר דנכון הוא עלי להיות שר ושופט באשר שאני יודע השם המפורש ואני משמר אותו בטהרה. לכך אמר 'הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי' - בשם המפורש, והרי לא שמרת בטהרה, ואין לך להיות לאיש ולשר ושופט עלינו:
- ↑ לשון הגמרא שם: אמר רב יהודה אמר רב, שם בן ארבעים ושתים אותיות אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מדותיו. וכל היודעו והזהיר בו והמשמרו בטהרה, אהוב למעלה ונחמד למטה, ואימתו מוטלת על הבריות, ונוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא.