מחברת מנחם/ש/שע
מחברת מנחם ש שע
< הקודם · הבא >
| |||
שע
מתחלק לאחד עשר מחלקות:
האחד, ואל קין ואל מנחתו לא שעה (בראשית ד ה), וישע ד' אל הבל (שם ד ד), יתכן להיות מלה זאת כענין 'עתרת'.
השני, ושעשע יונק (ישעיה יא ח), אם ילד שעשועים (ירמיה לא כ), ושעשעי את בני אדם (משלי ח לא), ובמים לא רחצת למשעי (יחזקאל טז ד).
השלישי, ולא תעשנה עיני ראים (ישעיה לב ג), ואזניו הכבד ועיניו השע (שם ו י), השתעשעו ושעו (שם כט ט), אל תשתע כי אני אלהיך (שם מא י).
הרביעי, ביום ההוא ישעה האדם על עשהו (ישעיה יז ז), ולא ישעה אל המזבחות (שם יז ח), ולא שעו על קדוש ישראל (שם לא א), ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה ט), ענין בטחון המה.
החמישי, ישועה ישית חומות וחל (ישעיה כו א), הנותן תשועה למלכים (תהלים קמד י), כי כל ישעי וכל חפץ (שמואל ב, כג ה), עם נושע ביי' (דברים לג כט).
הששי, אשוע אליך ולא תענני (איוב ל כ), ותעל שועתם אל האלהים (שמות ב כג), ישועו ואין מושיע (תהלים יח מב), ישעו ואין מושיע (שמואל ב, כב מב), יתכן להיות עתירה הנופלת על השומע, ועל המשמיע. וראוי להיות מהמחלוקת הראשון.
השביעי, שעו מני אמרר בבכי (ישעיה כב ד), השע ממני ואבליגה (תהלים לט יד), כמו הרפה ממני (שופטים יא לז) לפי הענין.
השמיני, מקרקר קר ושוע אל ההר (ישעיה כב ה), שעה מעליו ויחדל (איוב יד ו), כמו עלה מעליו.
התשיעי, ולא נכר שוע לפני דל (שם לד יט), ולכילי לא יאמר שוע (ישעיה לב ה), ענין נשיאות המה. ויתכן להיות שעו מני, ושוע אל ההר, ולא נכר שוע מיסוד אחד, לשון מעל [ר"ל עליה], אך 'שעו מני' ירחק מהם כמעט, אבל 'שעה מעליו ויחדל', יוכיח לקרבה אליהם, לחברה אותם, והיה העקר אחד.
העשירי, אשתומם כשעה חדא (דניאל ד טז), בה שעתה נפק (שם ה ה), בה שעתא יתרמא (שם ג ו), ענין רגעים המה.
העשתי עשרה, ונשתעה ונראה יחדו (ישעיה מא כג), ואשעה בחקיך תמיד (תהלים קיט קיז), כמו 'אספרה בחקיך', וכל ספור בלשון ארמית 'אשתעי', ונכון להיות מגזרתם.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |