מחברת מנחם/ג/גב
מחברת מנחם 
ג גב
|
< הקודם · הבא >
| |||
גב
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, גב המזבח (יחזקאל מג יג), ותבני לב גב (שם טז כד), על גבי חרשו חורשים (תהלים קכט ג), בעבי גבי מגניו (איוב טו כו), לגבי חמר גביכם (שם יג יב). ואנשי פתרון אמרו על גוי חרשו חרשים, החליפו בי"ת בוא"ו, והעמידו פשר המלה גו, ונראת המלה כי מבלי תמורה ומאין חליפות עומדת כמשפט מכתבה. ופתרון 'על גבי', כמו על במתי, ו'גב המזבח' קומת המזבח.
וכמהו ותבני לך גב, גב כבמה. וגם כה החליפו אותיות הקודש אשר לא כרת, ואפס לא היו ראויות להחליף, וישימו לאותיות תמורות, ולא כן עשו.
וסר אל משמעתך ונכבד בביתך (שמואל א, כב יד), החליפו סמ"ך בשי"ן, והעמידו הפתרון וכה אמרו: שר אל קהילתך, הרחיקו המלה מהיותה מגזרת סורה אדני סורה (שופטים ד יח), וקרבוה לשר שרים (דניאל ח כה), ובי שרים ישרו (משלי ח טז), ונראה שזה הפתרון קרוב ממנו, והוא הראוי להיות מבלי תמורת אותיות, וכה פתרונו סר אל משמעתך, נוטה אחרי דבריך להקשיב קשב.
אכן סר מר המות (שמואל א, טו לב), גם פה החליפו הפותרים סמ"ך בשי"ן, וכה אמרו: אכן שר מר המות, בי אדני שר מר המות, בעל המות. ויען כי אין המלים שקולים על הפשר ולא נוטים אחרי הענין, כי כה פתרון אכן סר מר המות, עתה ידעתי כי קרוב מר המות. סר אלי ויגש.
על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי (הושע ז יד), תקנו הפותרים יסורו ממני לא החליפו האותיות כי אם הסירו המלה מעקרה, ומלה אחרת הביאו תחתיה, ולא נכון לעשות כן, כי המלים נכונים הם וסדורים כמשפט, וכה מראה פתרון על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי, על רוב טובי יפשעו וימרדו בי, ויהיה מגזרת סורר ומורה (דברים כא יח), ודבר סרה (דברים ג ו), לשון מרי ומרדות הם.
וגם כה פתרו שתה גם אתה והערל (חבקוק ב טז), תשתה ותשתכר וְהֵרָעֵל, הפכו את המלה והעמידו פתרונה מכוס התרעלה (ישעיה נא יז), וכה פתרונו ופשר ענינו, שתה אתה וגם הערל וְתֵעָרֵל ותגלה ערותך, ויהי הערל מגזרת אשר לו ערלה (בראשית לד יד), לעת שכרותו יגלה קלונו וערות ערלתו.
שן רעה ורגל מועדת (משלי כה יט), השוו הפותרים 'מועדת' ללא מעדו קרסולי (תהלים יח לז), ולא תמעד אשריו (שם לז לא), ומתניהם תמיד המעד (שם סט כד), סברו כי הם המלים האלה מגזרה אחת הם, ואפס כי המלים לא נראים כן, כי המ"ם אשר במועדת איננו יסוד, כי אלו היה מגזרת מעדו קרסלי, היה על המחוקק להכפיל המ"ם ולחקות רגל ממֻעדת כיתר המלים, ועתה הואיל ואין המ"ם יסוד במלה ראוי להיות גזרתה ממעדה בגד ביום קרה (משלי כה כ), וכמהו וכבגד ערים כל צדקתינו (ישעיה סד ה), פתרונו כבגד המוסר אשר איננו ראוי לגעת בו.
גל נעול מעין חתום (שיר השירים ד יב), גם פה החליפו למ"ד בנו"ן, וכה העמידו פתרונו: החזיקוה מגולה אשר הוא ענינו וקרבוה לגגה אשר איננו ענינו, מעין חתום יורה על גל נעול שהוא גולה.
נשוב לענין ראשון, המחלקת השני, עשה הנחל הזה גבים (מלכים ב, ג טז), ולחשוף מים מגבא (ישעיה ל יד), בצאתיו וגבאיו (יחזקאל מז יא), באו על גבים (ירמיה יד ג), לגבא די אריוחא (דניאל ו יז), לשון ברוות המה. השלישי, הנה יוצר גובי (עמוס ו א), כמשק גבים שקק בו (ישעיה לג ד), לשון ארבה וחסיל המה. הרביעי, ואת גבת עיניו (ויקרא יד ט), וגבתם מלאת עינים (יחזקאל א יח).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |