מורה נבוכים/ג/לה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראיתי לחלק ה'מצוות' לפי זאת הכונה אל ארבעה עשר כללים.
הכלל הראשון כולל ה'מצוות' אשר הם דעות שרשיות, והם אשר ספרנום ב"הלכות יסודי התורה". ומן הכלל הזה עוד ה'תשובה' וה'תעניות' – כמו שאבאר. ולא יאמר בנתינת הדעות האמיתיות והמועילות באמונת התורה מה תועלתם? – כמו שבארנו.
הכלל השני כולל ה'מצוות' הנתלות באיסור 'עבודה זרה' והם אשר מנינו אותם ב"הלכות עבודה זרה". ודע, ש'כלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם' הם גם כן מזה הכלל – כמו שיתבאר. וסיבת זה הכלל גם כן ידועה מפני שהוא – לאמת הדעות האמתיות ולהשאירם לנצח בהמון.
הכלל השלישי כולל ה'מצוות' התלויות בתיקון המידות, והם אשר ספרנום ב"הלכות דעות". וידוע שבטוב המדות תשלם חברת בני אדם וקיבוציהם אשר הוא הכרחי לסידור עניני בני אדם.
הכלל הרביעי כולל ה'מצוות' התלויות בצדקות ובהלואות ובמתנות ומה שנמשך עמהם: כ'ערכים' וה'חרמים' ודיני ה'מלוה' וה'עבדים' – וכל ה'מצוות' אשר נמנו ב"ספר זרעים" מלבד ה'כלאים' וה'ערלה'. וסיבת אלו כולם מבוארת, כי תועלתם חוזרת על הכל חלילה כי העשיר היום – הוא או זרעו יהיה עני למחר, והעני היום – הוא או בנו יהיה עשיר למחר.
הכלל החמישי כולל ה'מצוות' התלויות במניעת העול והחמס והם אשר כלל אותם "ספר נזיקין" מחיבורנו. ותועלת זה הכלל מבוארת.
הכלל הששי כולל ה'מצוות' התלויות בדיני ממונות כ'דין גנב וגזלן ודין עדים זוממין' ורוב מה שספרנום ב"ספר שופטים". ותועלת כל אלו מבוארת – שאם לא יענש החוטא והחומס לא יסתלק נזק בשום פנים ולא יסתלק חושב להרע. ולא כשטות החושבים שהנחת דיני התשלומים היא חמלה על בני אדם, אבל היא אכזריות גמורה והפסד סדר המדינה. אבל החמלה היא מה שציוה בו ית': "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך".
הכלל השביעי כולל דיני ממון התלויים בעסקי בני אדם קצתם עם קצתם, כהלואה והשכירות והפקדונות והמקח והממכר וכיוצא באלו, וירושות מזה הכת. והם ה'מצוות' אשר ספרנום ב"ספר קנין ומשפטים". ותועלת זה הכלל מבוארת, כי זה ההשתתפות בממון הכרחי לבני אדם בכל מדינה, ואי אפשר בלא נתינת דרכי יושר באלו העסקים ולשערם שיעור מועיל.
הכלל השמיני כולל 'מצוות' הימים הידועים – רצוני לומר: 'שבתות וימים טובים' – והם אשר ספרנום ב"ספר זמנים". והתורה בארה עילת כל יום מהם וזכרה סיבתו ושהוא – להגיע אל דעת אמיתי או למנוחת גוף או לשניהם יחד – כמו שאני עתיד לבאר.
הכלל התשיעי כולל שאר העבודות הכוללות המעשיות כתפילה ו'קריאת שמע' ושאר מה שספרנום ב"ספר אהבה" – מלבד ה'מילה'. ותועלת זה הכלל מבוארת שהוא כולו – מעשים שמחזקים הדעות באהבת האלוה ומה שצריך שיאמן בו ושייוחס אליו.
הכלל העשירי כולל ה'מצוות' התלויות ב'מקדש' וכליו ומשרתיו, והם ה'מצוות' אשר ספרנום ב"ספר עבודה". וכבר קדם לנו זכרון תועלת זה הכלל.
הכלל העשתי עשר כולל ה'מצוות' התלויות ב'קרבנות' והם רוב ה'מצוות' אשר ספרנום ב"ספר עבודה" ו"ספר קרבנות". וכבר קדם לנו זכרון תועלת המצוה ב'קרבנות' בכלל ואיך היה הכרחי בזמן ההוא.
הכלל השנים עשר כולל ה'מצוות' התלויות ב'טומאות' וב'טהרות' והכונה בכולם בכלל – להתרחק מהכנס למקדש כדי שיהיה לו בנפש גדולה ויהיו יראים ופוחדים ממנו – כמו שאני עתיד לבאר.
הכלל השלושה עשר כולל ה'מצוות' התלויות באיסור מאכלים ומה שנתלה בהם, והם ה'מצוות' אשר זכרנום ב"הלכות מאכלות אסורות" ו'נדרים ונזירות' מזה הכלל. והכונה בכל זה – לפסוק רוב התאוות והשילוח בבקשת הערב ולשום תאות המאכל והמשתה תכלית – כמו שבארנו בפתיחת "אבות" מפרוש ה"משנה".
הכלל הארבעה עשר כולל ה'מצוות' הנתלות באיסור קצת הביאות – והם אשר ספרנום ב"ספר נשים" ו"הלכות איסורי ביאה"; ו'כלאי בהמה' – מזה הכלל. והכונה באלו גם כן למעט המשגל ולמעט מותר תאות הביאה בכל אשר יוכל ולא יעשה זה התכלית כמעשה הסכלים – כמו שבארנו בפרוש "מסכת אבות"; והמילה גם כן מזה הכלל.
וכבר נודע שה'מצוות' כולם יחלקו לשני חלקים", "עברות שבין אדם לחברו ועברות שבין אדם למקום". ואשר 'בין אדם לחברו' מאלו הכללים אשר חלקנום וספרנום, הם – הכלל החמישי והששי והשביעי וקצת השלישי; ושאר הכללים הם 'בין אדם למקום'. והוא – שכל 'מצוה' בין שתהיה עשה או לא תעשה ויהיה הכונה בה – ללמד מדה טובה או דעת או תקון מעשים שהם מיוחדים לאדם עצמו וישלימוהו – הם יקראו אותה 'שבין אדם למקום, ואף על פי שעל דרך האמת יביאו לענינים ש'בין אדם לחברו' אך אחר אמצעות דברים רבים ובבחינות הכוללות ואינם באים לנזוק אחרים מתחלה. – והבן זה!.
ואחר שהגדתי סיבות אלו הכללים, אשוב למצות כל כלל מהם מצוה מצוה ממה שיחשב שאין תועלת בה או שהיה דין שלא יושכל כלל, ואבאר עילתה ומקום תועלתה – מלבד המעט אשר לא השגתי הכונה בהם עד היום.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |