מורה נבוכים/ב/כד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מורה נבוכים ב כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כבר ידעת מעניני התכונה מה שקראו עמי והבינות אותו ממה שכלל אותו ספר המגיסטי; ולא ארך הזמן להתחיל עמך בעיון אחר.

ואשר ידעתו כבר – שהענין כולו ימשך בסדר התנועות, והסכים מהלכי הכוכבים למה שיראה על שני שרשים, אם גלגל היקף, או גלגל יוצא חוץ למרכז, או שניהם יחד. והנני אעירך על היות כל אחד משני השרשים יוצא חוץ להקש, וסוף דבר חולק על כל מה שהתבאר בחכמת הטבע. תחלת זה העמיד גלגל הקף סובב על גלגל אחד ולא יהיה סבובו סביב מרכז הגלגל ההוא הנושא אותו, כמו שהונח זה בירח ובחמשת הכוכבים; וזה יתחיב ממנו הגלגול בהכרח – והוא שיהיה גלגל ההקף מתגלגל ומחליף כלל מקומו; וזהו השקר אשר בורח ממנו שיהיה שם דבר יחליף מקומו. ולזה זכר אבובכר ן' אלצאיג בדברו הנמצא לו בתכונה שמציאות גלגל הקף – שקר; ואמר זה החיוב ואמר מחובר אל מה שיתחיב ממנו מן השקר – רצונו לומר: ממציאות גלגל הקף – שיתחיבו ממנו שקרים אחרים. והנני אבארם לך. מהם שיהיה הסיבוב לא סביב מרכז העולם – ויסוד זה העולם כולו הוא שהתנועות שלוש, תנועה מן האמצע, ותנועה אל האמצע, ותנועה סביב האמצע; ואם היה שם גלגל הקף תהיה תנועתו לא מן האמצע ולא אליו ולא סביבו. ועוד, שהצעות אריסטו בחכמה הטבעית – שאי אפשר בהכרח מבלתי דבר קים סביבו תהיה התנועה; ולזה התחיב שתהיה הארץ קימת; ואם היה גלגל ההיקף נמצא תהיה זאת התנועה סיבוב סביב לא דבר קיים.

וכבר שמעתי שאבובכר זכר שהוא המציא תכונה לא יהיה בה גלגל היקף, אבל בגלגלים יוצאים חוץ למרכז לא זולת זה – וזה מה שלא שמעתיו מתלמידיו; ואפילו התבאר לו זה לא הרויח בזה רוח גדול, כי יציאת המרכז גם כן יש בה מן היציאה ממה שהשרישו אריסטו מה שאין להוסיף עליו. וזה – הערה לי, והוא שביציאת המרכז גם כן כבר מצאנו התנועה הסיבובית הגלגלית לא סביב האמצע אבל סביב נקודה נחשבת יוצאה חוץ למרכז העולם, והיא גם כן תנועה לא סביב דבר קים. ואם יחשוב מי שאין חכמה לו בתכונה שיציאת המרכזים אחר שהנקודות ההם תוך גלגל הירח כמו שיראה בתחילת מחשבה היא תנועה סביב האמצע – ואנחנו נקל לו בהיותה סביב נקודה באש או באויר, אף על פי שלא תהיה זאת התנועה סביב דבר קים; ונבאר לו שכבר התבארו שעורי יציאת המרכזים בספר המגסטי כפי מה שהונח שם; ובארו האחרונים במופת האמיתי אשר אין ספק בו, כמה שיעור יציאת המרכזים ההם בחצי קוטר הארץ, כמו שבארו הרחקים כולם והשיעורים; והתבאר שהנקודה היוצאת ממרכז העולם אשר יסוב סביבה השמש הנקודה ההיא יוצאת חוץ לחלל גלגל הירח בהכרח, והיא למטה מגבנונית גלגל כוכב; וכן הנקודה אשר יסוב סביבה מאדים – רצוני לומר: מרכז גלגלו היוצא – היא יוצאה חוץ לחלל גלגל כוכב ולמטה מגבנונית גלגל נוגה; וכן מרכז צדק היוצא גם כן בזה הרוחק בעצמו – רצוני לומר: בין גלגל כוכב ונוגה; אמנם שבתי מרכז גלגלו היוצא יבוא בין גלגלי מאדים וצדק, וראה כמה באלו הענינים מן הרוחק מהעיון הטבעי! וזה כולו יתבאר לך כשתסתכל הרחקים והשיעורים אשר יעדת לכל גלגל ולכל כוכב; ושיעור זה כולו – בחצי קוטר הארץ עד שיהיה הכל מערך אחד בעצמו לא שיערך יציאת כל גלגל אל גלגלו.

ויותר רחוק מזה ויותר מסופק – שכל שני גלגלים אחד מהם תוך האחר ודבק בו מכל צד – ומרכז שניהם מתחלף שאפשר שיתנועע הקטן תוך הגדול והגדול לא יתנועע; ואי אפשר שיתנועע הגדול על אי זה קוטר שיזדמן ולא יתנועע הקטן אלא כשיתנועע הגדול יתנועע הקטן בתנועתו בהכרח, אלא אם תהיה התנועה על הקוטר העובר על שני המרכזים. ולפי זאת ההקדמה המופתית ולפי מה שהתבאר במופת שהריקות בלתי נמצא ולפי מה שהונח מיציאת המרכזים, יתחיב כי כשיתנועע העליון – יניע אשר תחתיו בתנועתו וסביב מרכזו; ולא נמצא הענין כן, אבל נמצא כל אחד משניהם המקיף והמוקף לא יתנועע בתנועת חברו ולא על מרכזו ולא על קטביו, אבל לכל אחד – תנועה מיוחדת לו. ולזה הביא ההכרח להאמין גשמים אחרים מגשמי הגלגלים בין כל שני גלגלים. וכמה בזה גם כן מן הספקות אם היה הענין כן! ואנה יונחו מרכזי הגשמים ההם אשר בין כל שני גלגלים? ותהיה לגשמים ההם גם כן תנועה מיוחדת. וכבר באר זה תאבית במאמר יש לו ועשה מופת על מה שאמרנוהו, שאי אפשר מבלתי גשם גלגל בין כל שני גלגלים. זה כולו – ממה שלא בארתיו לך בקראך עמי שלא אבלבל עליך מה שהיתה כונתי להבינך אותו.

אמנם ענין הנטיה הנזכר ברוחב נוגה וכוכב, כבר בארתי לך פנים בפנים והראיתיך המנע ציור מציאות זה בגשמים. ובטלמיוס כבר גילה הלאות בזה – כמו שראית – ואמר בזה הלשון "ולא יחשוב אדם שאלו השרשים והדומה להם תכבד הויתם כשישים עיונו במה שהמשלנו, כעיונו אל מה שיהיה מהדברים אשר ילקחו בתחבולה ודקות המלאכה ותכבד הויתם – וזה שאין ראוי שיוקש אל הענינים האלהיים והענינים האנושיים". זה תורף דבריו, כמו שידעת.

וכבר הישרתיך אל המקומות אשר תאמת מהם כל מה שזכרתי לך – מלבד מה שזכרתי לך מהתבוננות אלו הנקודות אשר הם מרכזי הגלגלים היוצאים אנה יפולו; – שאני לא שמעתי כלל מי ששם זה אל לבו. וזה יתבאר לך מידיעת שיעור קוטר כל גלגל וכמה בין שני המרכזים בחצי קוטר הארץ – כפי מה שעשה המופת הקביצי באיגרת המרחקים – שאתה כשתבחן המרחקים ההם תתבאר לך אמיתת מה שעוררתיך עליו.

והתבונן רוב אלו הספקות. אם יהיה מה שזכרו אריסטו בחכמת הטבע הוא האמת אם כן אין גלגל הקף ולא חוץ למרכז, וכולם יסובו סביב מרכז הארץ – ואיך ימצאו לכוכבים אלו התנועות המתחלפות? או היש שם צד שיתכן עמו שתהיה התנועה סיבובית שוה שלמה ויראה בה מה שיראה, אלא באחד משני שרשים או בשניהם יחד? וכל שכן בהיות כל מה שזכר בטלמיוס מגלגל סבוב הירח ונטותו לצד נקודה יוצאת חוץ למרכז העולם, וחוץ למרכזו היוצא, ימצא בו מה שימנה כפי הנחת השרשים ההם – לא יחסר חלק אחד; ויעיד על אמיתת זה – אמיתת הלקויות הנמנות בשרשים ההם תמיד, ודקדוק עתותם, וזמני חשכם ושיעורו. ואיך יצויר עוד שוב הכוכב עם שאר תנועותיו מבלתי גלגל הקף? ואיך אפשר עוד שידומה שם גלגול או תנועה סביב לא מרכז עומד? זהו הבלבול באמת.

וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה, שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא, אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין – יהיה הענין כן או לא יהיה.

וכבר ידעת, שאבובכר בן אלצאיג יספק בדבריו בטבעים הידע אריסטו יציאת מרכז השמש ושתק ממנו, והתעסק במה שיתחיב מן הנטיה – להיות פועל יציאת המרכז אינו מובדל מפועל הנטיה – או לא השיגו? והאמת – שהוא לא השיגהו ולא שמעו כלל, כי הלימודים לא נשלמו בזמנו; ואילו שמעו היה מכחיש אותו הכחשה גדולה; ואילו התבאר לו היה נבוך בכל מה שהניחו בזה המין מבוכה גדולה.

ואשר אמרתיו לפנים – הוא אשר אשנהו עתה, והוא שכל מה שזכרו אריסטו מתחת גלגל הירח נמשך על הקש, והם ענינים ידועי העילה מתחיב קצתם לקצתם, ומקומות החכמה בהם וההשגחה הטבעית מבוארים גלוים; אמנם כל מה שבשמים – לא ידע האדם דבר ממנו אלא בזה השיעור הלימודי המעט – ואתה תראה מה שבו. ואני אומר על צד מליצת השיר: "השמים – שמים ליי והארץ נתן לבני אדם" – רצוני לומר: שהאלוה לבדו ידע אמיתת השמים וטבעם ועצמם וצורתם ותנועותם וסובותם לפי השלמות; אמנם מה שתחת השמים – נתן יכולת לאדם לדעתו, מפני שהוא עולמו וביתו אשר ירד בו והוא – חלק ממנו. וזהו האמת! כי סיבות הראיה על השמים נמנעות אצלנו, כבר רחקו ממנו ונעלו במקום ובמעלה, והראיה הכוללת מהם – שהם הורונו על מניעתם אבל שאר ענינים הוא ענין לא יגיעו שכלי האדם לידיעתו. והטריח המחשבות במה שלא יגיעו להשגתו ואין כלי להם שיגיעו בו – אמנם הוא חסרון דעת או מין מהשגעון. אבל נעמוד אצל היכולת ונניח הענין במה שלא יושג בהקש – למי שבאהו השפע האלהי העצום עד שהיה ראוי שיאמר עליו "פה אל פה אדבר בו".

זה – תכלית מה שאצלי בזאת השאלה. ואפשר שיהיה אצל זולתי מופת יתבאר לו בו אמיתת מה שסופק אצלי; ותכלית בחירתי לאמת – שאני בארתי והגדתי בלבולי באלו הענינים ושאני לא שמעתי מופת על דבר מהם ולא ידעתיו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף