מורה נבוכים/ב/י
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ידוע מפורסם בכל ספרי הפילוסופים כשידברו בהנהגה, אמרו כי הנהגת זה העולם התחתון – רצוני לומר: עולם ההויה וההפסד – אמנם היא בכוחות השופעות מן הגלגלים. וכבר זכרנו זה פעמים. וכן תמצא ה'חכמים ז"ל' אומרים "אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו גדל, שנאמר: "הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ?", ו'מזל' יקראו גם כן ה'כוכב' – תמצא זה מבואר בראש 'בראשית רבה' שם אמרו: "יש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים יום, ויש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים שנה" – הנה כבר בארו בזה המאמר שאפילו אישי ההויה יש להם כוחות כוכבים מיוחדים להם; ואף על פי שכל כוחות הגלגל מתפשטות בכל הנמצאות, אבל יהיה גם כן כח כוכב אחד מיוחד במין אחד כענין בכוחות הגשם האחד; כי המציאות כולו – איש אחד כמו שזכרנו. וכן זכרו הפילוסופים שלירח כח מוסף ומיוחד ביסוד המים; והראיה על זה – תוספת הימים והנהרות בתוספת הירח וחסרונם בחסרונו, והיות המשך בימים עם הקדים הירח והחסרון – בשובו לאחור – רצוני לומר: עליתו וירידתו ברבעי הגלגל, כפי מה שהוא מבואר נגלה למי שהשקיף על זה. אמנם היות ניצוץ השמש מניע יסוד האש – זה מבואר מאד, כמו שתראהו מהתפשט החום במציאות עם השמש, ותגבורת הקור ברחקו ממקום או בהעלמו ממנו. וזה מבואר אין להאריך בזכרו.
ועלה בדעתי כאשר ידעתי זה, כי אלו הארבעה כדורים המצוירים אף על פי ששופעות מכולם כוחות בכל המתהוות והם עילותם יש לכל כדור יסוד מהארבע יסודות, הכדור ההוא – התחלת כוחות היסוד ההוא לבד, והוא המניע אותו תנועת ההויה בתנועתו. ויהיה כדור הירח מניע המים, וכדור השמש מניע האש, וכדור שאר הכוכבים הנבוכים מניע האויר – ולרוב תנועתם והתחלפם ושובם וישרונם ועמידתם, ירבה הצטיר האויר והתחלפו והתקבצו והתפשטו במהירות – וכדור הכוכבים העומדים מניע הארץ – ואולי בעבור זה התאחרה תנועתה לקבלת ההפעלות וההמזגות לאיחור הכוכבים העומדים בתנועה; וכבר העירו על התיחדות הכוכבים העומדים בארץ, באמרם שמספר מיני הצמחים כמספר אישי כוכבים מכלל הכוכבים.
וכן אפשר שיהיה הסידור שיהיו הכדורים ארבעה, והיסודות המתנועעות מאתם – ארבע, והכוחות הבאות תחלה מאתם במציאות בכלל – ארבע כוחות, כמו שבארנו. וכן סיבות כל תנועה גלגלית – ארבע סיבות, והם צורת הגלגל – רצוני לומר: כדוריותו – ונפשו ושכלו אשר בו יציר (כמו שבארנו) והשכל הנבדל, אשר הוא חשוקו. והבן זה מאד! ובאורו כי לולא היות צורתו זאת הצורה, לא היה יכול בשום פנים להתנועע תנועה סיבובית על הדבקות, מפני שאי אפשר דבקות תנועה בחזור חלילה אלא בתנועת הסיבוב לבד; אבל התנועה הישרה – אף על פי שישוב המתנועע בדרך ההוא בעצמו, פעמים – לא תדבק התנועה, כי בין כל שתי תנועות, זו הפך זו מנוחה, כמו שהתבאר במופת במקומו. הנה כבר התבאר שמהכרח דבקות התנועה בחזרות בדרך אחד בעצמו – שיהיה המתנועע מתנועע בסיבוב; ולא יתנועע רק בעל נפש – הנה יתחיב מזה מציאות הנפש; ואי אפשר מבלתי מביא לתנועה, והוא – ציור וכוסף למה שצויר (כמו שזכרנו) וזה לא יהיה הנה כי אם בשכל אחר שאינו בריחה ממה שהוא כנגד ולא בקשת נאות; ואי אפשר מבלתי נמצא אחד הוא אשר צויר והיה הכוסף אליו (כמו שבארנו).
הנה אלו ארבע סיבות לתנועת הגלגל, וארבעה פנים מן הכוחות הכוללות הבאות תחלה מאתו אלינו, והם כח הוית המחצבים, וכח הנפש הצומחת, וכח הנפש החיה, וכח הנפש המדברת, (כמו שבארנו). ועוד, שאתה כשתבחן פעולות אלו הכוחות תמצאם שני מינים הוית כל מה שיתהוה, ושמירת המתהוה ההוא – רצוני לומר: שמירת מינו תמיד ושמירת אישיו זמן מה – וזהו ענין הטבע, אשר יאמר שהוא חכם מנהיג משגיח בהמצאת החי במלאכה כמחשבית, משגיח בשמירתו, והתמדתו, בהמציא כוחות נותנות צורה הם סיבת מציאותו וכוחות זנות הם סיבת עמידתו ושמירתו הזמן שאפשר. הכונה – הוא זה הענין האלהי המגיע ממנו שתי הפעולות האלו באמצעות הגלגל.
ומספר הארבעה הזה הוא נפלא ומקום התבוננות. ב'מדרש רבי תנחומא' אמרו: "כמה מעלות היו בסולם? ארבע" – רצונו לומר: אמרו: "והנה סולם מוצב ארצב". ובכל ה'מדרשות' יזכר ש"ארבע מחנות של מלאכים הם" והושב זה פעמים. וראיתי בקצת הנוסחאות "כמה מעלות היו בסולם? שבע". אבל הנוסחאות כולם וכל ה'מדרשות' מסכימים ש'מלאכי אלהים' אשר ראה 'עולים ויורדים' אמנם היו ארבעה לא זולת "שנים עולים ושנים יורדים" ושהארבעה נקבצו במדרגה אחת ממדרגות ה'סולם'; והיו הארבעה בשורה אחת; והשנים ה'עולים' והשנים ה'יורדים' – עד שהם למדו מזה שרוחב ה'סולם' היה שיעור עולם ושליש ב'מראה הנבואה' כי רוחב ה'מלאך' האחד ב'מראה הנבואה' – שיעור שליש העולם לאמרו: "וגויתו כתרשיש" – ויהיה רוחב הארבעה, אם כן, עולם ושליש. ובמשלי זכריה בתארו "ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים וההרים – הרי נחושת" אמר בפרוש זה "אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ" – והם עילת כל מה שיתחדש. ואמנם זכרון 'נחשת' וכן אמרו: "נחשת קלל" הראה בו קצת השתתפות – והנה תשמע אחר זה בזה הערה.
ואמנם אמרם שה'מלאך' – שליש העולם – והוא אמרם ב'בראשית רבה' בזה הלשון "שהמלאך – שלישו של עולם" – הוא מבואר מאוד וכבר בארנו זה בחבורנו הגדול בתלמוד. כי הנבראות כולם – שלשה חלקים, השכלים הנפרדים – והם ה'מלאכים' – והשני – גופות הגלגלים, והשלישי – החומר הראשון – רצוני לומר: הגופות המשתנות תמיד אשר תחת הגלגל.
כן יבין מי שירצה להבין חידות הנבואה, ויעור משנת השכחה, וינצל מים הסכלות, ויעלה אל העליונים. אמנם מי שייטב לו שישוט בימי סכלותו ו'ירד מטה מטה' לא יצטרך שיטריח גופו ולא לבו, יניח התנועה והוא ירד למטה בטבע.
והבן כל מה שנזכר והסתכל בו!
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |