מורה נבוכים/א/לב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מורה נבוכים א לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דע אתה המעין במאמרי זה, שהנה יקרה בהשגות השכליות – מפני שהן נתלות בחומר – דבר ידמה למה שיקרה להשגות החושיות. והוא – שאתה כשתעין בעיניך תשיג מה שבכח ראותך שתשיגהו; וכשתכריח עיניך ותפליג בעיון ותטרח לעין על רוחק גדול יותר ארוך ממה שבכחך לעיין ברחקו, או תסתכל בכתיבה דקה או פיתוח דק שאין בכחך להשיגו, ותכריח ראותך לאמתו – לא יחלש ראותך על זה אשר לא תוכל עליו לבד, אבל יחלש גם כן על מה שבכחך שתשיגהו, ויחלש ראותך ולא תראה מה שהיית יכול להשיג קודם הפלגת ההבטה וההטרחה.

וכן ימצא כל מעין בחכמה מן החכמות ענינו בענין המחשבה, כי אם ירבה המחשבה ויטריח כל רעיוניו, יבהל ולא יבין אז אפילו מה שדרכו להבינו; כי ענין הכחות הגופיות כולם בזה הענין – ענין אחד.

וכיוצא בזה יקרה לך בהשגות השכליות. והוא – שאתה אם תעמוד על הספק ולא תונה נפשך להאמין כי יש מופת במה שאין עליו מופת, ולא תתחיל לדחות ולגזור בהכזיב מה שלא בא מופת על סותרו, ולא תשתדל להשיג מה שלא תוכל להשיגו – עם זה כבר הגעת אל השלמות האנושי, ותהיה במדרגת ר' עקיבא ע"ה אשר "נכנס בשלום ויצא בשלום" בעיונו באלו הענינים האלהיים. ואם תשתדל להשיג למעלה מהשגתך, או תתחיל להכזיב הענינים אשר לא בא מופת על סותרם, או שהם אפשריים ואפילו באפשר רחוק – תגיע ב'אלישע אחר'. ואינו – שלא תהיה שלם לבד, אבל תשוב יותר חסר מכל חסר ותתחדש לך אז תגבורת הדמיונים ונטות אחר החסרונות והמדות המגונות והרעות לטרידת השכל ולהכבות אורו. כמו שיתחדש בראות מן הדמיונים המכזבים מינים רבים עם חולשת הרוח הרואה בחולים ובאשר יפצרו בעיון לדברים המאירים או לדברים הדקים.

ובזה הענין נאמר: "דבש מצאת אכול דיך פן תשבענו והקאתו". וכן הביאוהו משל על 'אלישע אחר'. ומה נפלא זה המשל! שהוא דימה החכמה במאכל כמו שאמרנו; וזכר הערב שבמזונות והוא הדבש – והדבש בטבעו כשירבו ממנו יעורר האיסטומכא ויבא הקיא – וכאילו אמר שטבע זאת ההשגה – עם גדולתה ועצמתה ומה שבה מן השלמות – אם לא יעמדו בה אצל גבולה וילכו בה בשמירה תהפך לחסרון כאוכל הדבש אשר אם יאכל בשיעור – יזון ויערב לו ואם יוסיף – יאבד הכל; לא אמר: 'פן תשבענו וקצת בו' אלא אמר: 'והקאתו'.

ואל זה הענין גם כן רמז באמרו: "אכול דבש הרבות לא טוב וכו'" ואליו רמז באמרו: "ואל תתחכם יותר למה תשומם?" ואל זה רמז באמרו: "שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים וכו'" ואל זה הענין רמז דוד באמרו: "ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני"; ואל זה הענין כונו באמרם "במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור – במה שהורשית דרוש ואין לך עסק בנפלאות" – רצו לומר שאתה לא תשלח שכלך אלא במה שאפשר לאדם להשיגו. אבל הענין אשר אין בטבע האדם להשיגו העסק בו מזיק מאוד כמו שבארנו. ואל זה כונו באמרם "כל המסתכל בארבעה דברים וכו'"; והשלימו זה המאמר באמרם "כל שלא חס על כבוד קונו" – רמז למה שבארנוהו, שלא יהרוס האדם לעין בדמיונים המופסדים; וכשיתחדשו לו הספקות או לא ימצא מופת על הענין המבוקש, לא יניחהו וישליכהו וימהר להכזיבו, אבל יתישב ו'יחוס על כבוד קונו' וימנע ויעמוד. וזה הענין כבר התבאר.

ואין הרצון באלו הכתובים אשר אמרום הנביאים וה'חכמים ז"ל' לסתום שער העיון לגמרי ולבטל השכל מהשיג מה שאפשר להשיגו, כמו שיחשבו הפתאים והמתרשלים אשר ייטב להם שישימו חסרונם ופתיותם שלמות וחכמה ושלמות זולתם וחכמתו – חסרון ויציאה מן הדת 'שמים חושך לאור ואור לחושך'. אבל הכונה כולה – להגיד שיש לשכל האנושי גבול יעמוד אצלו.

ולא תדקדק מלות נאמרו בשכל בזה הפרק וזולתו, כי הכונה – ההישרה אל הענין המכון לא אמיתת מהות השכל; ולדקדוק זה – פרקים אחרים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף