מורה נבוכים/א/ה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כאשר החל ראש הפילוסופים לחקור ולעשות מופתים בענינים עמוקים מאד אמר מתנצל, דבר זה ענינו: שאין ראוי למעין בספריו שייחסהו במה שיחקר עליו לעזות או היותו משתבח ומתפאר והורס לדבר במה שאין ידיעה לו בו, אבל ראוי לו שייחסהו לזריזות והשתדלות בהמציא והעמיד אמונות אמתיות כפי יכולת האדם.
וכן נאמר אנחנו: כי צריך לאדם שלא יהרס לזה הענין העצום הנכבד מתחלת המחשבה בלתי שירגיל עצמו בחכמות ובדעות, ויזקק מדותיו זקוק רב וימית תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות; וכאשר יבין הקדמות אמתיות וידעם וידע דרכי ההקש ועשות המופת וידע אפני השמירה מהטעאות השכל אז יקדים לחקירה בזה הענין; ולא יגזור בתחילת דעת שיעלה בליבו ולא ישלח מחשבותיו תחילה וישליטם להשגת האלוה אבל יבוש וימנע ויעמוד עד שיעלה ראשון ראשון.
ועל זה נאמר: "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים" (מחובר למה שיורה עליו הנראה מפחדו להסתכל באור הנראה) – לא שהאלוה ישיגוהו העינים – יתעלה מכל חסרון עילוי רב; ושובח לו ע"ה הדבר הזה והשפיע עליו האלוה ית' מטובו – מה שחיב לו שנאמר בו "ותמונת יי יביט"; וזכרו ה'חכמים ז"ל' כי זה גמול ל'הסתירו פניו' תחילה 'מהביט אל האלהים'.
אמנם 'אצילי בני ישראל' הם הרסו ושלחו מחשבותם והשיגו אבל השגה בלתי שלמה; ולזה אמר עליהם "ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וכו'" – ולא אמר: 'ויראו את אלהי ישראל' לבד כי כלל המאמר אינו רק לדקדק עליהם ראיתם לא לתאר איך ראו. ואמנם, דקדק עליהם תוכן השגתם אשר כללה מן הגשמות מה שכללה – חייב זה הרסם קודם שלמותם. והתחיבו 'כליה' ויעתר להם ע"ה והאריך האלוה להם עד שנשרפו ב'תבערה' ונשרף נדב ואביהוא ב'אוהל מועד' לפי מה שבאה בו הקבלה האמיתית.
ואם היה זה בדינם כל שכן בדיננו אנחנו הפחותים ואשר למטה ממנו שצריך לכל אחד ממנו שיכון ויתעסק בהשלמת ההצעות והבנת ההקדמות המטהרות להשגה מטומאתה שהיא – הטעויות; ואז יבוא להביט אל המחנה הקדוש האלהי כאשר אמר "וגם הכהנים הנגשים אל יי יתקדשו פן יפרוץ בהם יי". וכבר ציוה שלמה ע"ה בשמירה הרבה כשישתדל האדם להגיע לזאת המדרגה ואמר ממשל ומזהיר "שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים".
ואשוב להשלים מה שנכנסנו לבארו ואומר ש'אצילי בני ישראל' עם המכשולים שארעו להם בהשגתם נתבלבלו גם כן בעבורה פעולותיהם ונטו לענינים הגופיים להשתבש ההשגה. ולזה אמר "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו". אמנם סוף המאמר והוא – אמרו: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכו'" הנה יתבאר בקצת פרקי זה המאמר.
והכונה כולה אשר כוננוה היא – שכל 'ראיה' או 'חזיה' או 'הבטה' שבאה בזה הענין היא השגה שכלית לא ראות עין – שאיננו ית' נמצא שישיגוהו העינים.
ואם לא ירצה אחד מן המקצרים להגיע לזאת המדרגה אשר נשתדל עמו לעלותה וישים אלו המלות כולם אשר באו בזה הענין מורות על השגות חושיות לאורים ברואים אם מלאכים או זולתם – אין הזק בזה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |