מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/סח/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין סח א
בד"ה לשבות דלית כו' וא"ת דבההוא ינוקא כו' כי לא צריכא נמי וכי לא היה נכרי כו'. עכ"ל. דבריהם ע"פ פי' בה"ג דלומר לנכרי אפי' באיסור דאורייתא מקרי שבות דלית ביה מעשה ול"ג בשמעתין דהא מר לא אמר לנכרי זיל אחים והיא גירסת הרי"ף ע"פ פירושו כמ"ש הרא"ש כל זה בפרק ר"א דמילה והשתא לפירוש ה"ג קשיא להו מההוא ינוקא דלקמן דע"כ קודם המילה היה דלאחר המילה דמסוכן הוא בלאו אימיה מחללין עליו שבת אבל משום מצות מילה לא התירו להחם לו שהוא איסורא דאורייתא אלא אגב אמו ולפי' ה"ג בלאו אימיה הוה שרי ע"י נכרי אפי' באיסור דאורייתא ול"ג לקמן בשמעתין נחים ליה נכרי ורש"י פירש בפשיטות לקמן דע"י נכרי היה ולא ע"י ישראל דהא ביום המילה אחר ז' היה ואין עושין לה אלא ע"י נכרי אלא משום דיש לפקפק בזה דהיה ביום המילה תוך ז' מעת לעת כמ"ש התוס' ברפ"ק דגיטין ועי' בחדושינו פרק מפנין וע"י ישראל נחים ליה אגב אמו לזה הוצרכו לומר וכי לא היה נכרי בעיר שיאמרו לו להחם בשביל הקטן למולו ולא ע"י ישראל אגב אמו ואכתי קשה לפי' ה"ג למה צריך אגב אמו ודו"ק:
בד"ה אמר רב אושעיא כו' והא דתנן לקמן בעל הבית שהיה שותף כו'. עכ"ל. אבל לפירוש רש"י א"ש דאתי אפי' כב"ש וכגון דהניח הכל לשם שיתוף דלא שייך שם ברירה ודו"ק:
בא"ד. ואע"ג דקאי השתא אביי כב"ש לא היה כו'. עכ"ל. דלפירוש הר"מ מיונ"י ליכא למימר דאביי מוקי פלוגתייהו דב"ש וב"ה בברירה כמאן דמוקי פלוגתייהו בהכי במסכת ביצה כיון דלפירושו הכא פליגי ולאביי לא מהני מחשבה ואי פליגי ב"ש וב"ה התם בברירה אבל מכאן ולהבא לכ"ע טמאין דמהני מחשבה הרי אביי דלא כמאן ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |