מהרש"א - חידושי הלכות/סנהדרין/כז/ב

מהרש"א - חידושי הלכות סנהדרין כז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אלו הן הפסולין כו' והעבדים זה הכלל כו' בדפוס חדש מחקו הכא מלת עבדים ע"פ דברי התוספות לעיל במתניתין דהכא וטעות בידם דבהך מתני' דפ"ק דר"ה שפיר גרסינן והעבדים כמ"ש התוס' שם וק"ל: בפירש"י בד"ה לבדו ולא בנו וחתנו כו' וכן כולהו כי מעיינת בהו משכחת להו בהדיא בר מבן אחי אשתו וכו' וחתנו כו' עכ"ל עיין על ביאור דבריו בפי' דברי התוס' שכתבו לקמן:

תוס' בד"ה ואלו הן הקרובים וכו' בניהם וחתניהם לא קאי רק אהנך דקרובים כו' עכ"ל פירוש לדבריהם כגון אחי אביו דתנא בהדיא במתני' ועלה קאי בנו וחתנו של אחי אביו דה"ל שני בשני אבל על בן אחיו דאתא מכללא דאחי אביו דאני לו בן אחיו לא קאי בנו וחתנו דה"ל בן בן אחיו שלישי בראשון ומ"ש עוד אי לאו דהוה בכלל הנך קרובים דמפרש תדע כו' ר"ל כגון בעל אחותו דמכללא ואני לו אחי אשתו דעל כלליה שפיר מצי קאי בנו וחתנו דה"ל בן אחי אשתו דמפרש במתני' פסולים מכלל דבעל אחות אביו ואני לו בן אחי אשתו ודברי מהרש"ל בזה אינן מבוררין כל הצורך ודו"ק:

בא"ד דאכתי איכא שש קרובים דאתו מכללא כו' עכ"ל במהרש"ל נמחק שש ומוגה שלש ונ"ב נ"ל להגיה שלש כי שש לא יתכן כו' ואלו הן הג' שמיותרין לגמרי אחי אביו כו' ואחי אמו כו' ותו מיותר בעל אחות אמו מכלל גיסו ובנו ואע"פ שגיסו כו' עכ"ל ע"ש דבריו תמוהים הם שכתב בעל אחותו אינו מיותר שהוצרך לשנותו ללמוד מבנו של בעל אחותו אחי אמו ואע"ג דגוף הדין של בעל אחותו הוא מיותר הוצרך לשנותו משום בנו דעליה קאי וכה"ג כתב גבי גיסו ואם נחתי התוספות הכא בקושייתם להכי דאע"ג דאינהו גופייהו לא צריכי מ"מ צריכי משום בנו א"כ מאי קשיא להו נמי מאחי אביו כיון דאיכא למימר נמי הכי אע"ג דגופייהו לא צריכי משום בנו וחתנו אצטריכו וכן י"ל באחי אמו ובבעל אחות אמו וכמ"ש התוס' לקמן בתירוצם אבל ע"כ אית לן למימר השתא אכתי ודאי לא אסקי אדעתייהו לומר כן גם יש לתמוה לפי דבריו לא נאמר מיותר רק על גופי הפסולים אבל על יתור של בנו מאחד מהפסולים כגון בנו של אחי אמו אתא מכללא דבעל אחות אביו ובנו לא הוי יתור דאל"כ אף לפי דבריו ה"ל ד' מיותרים ורש"י הביא גם יתור זה בפירושו וע"ק לפי דבריו בעל אחותו לא הוה בכלל המיותרים והתוספות כתבוהו לקמן גם אחר שכתבו לתרץ ג' המיותרים כתבו וכן כולם אצטריכו ולפי דבריו הרי לא היו מיותרים רק ג' שזכרו ומאי שוב וכן כולם דמשמע שיש עוד מיותרים חוץ מהג' שזכרו וע"כ הנראה לקיים כל נוסחות הישנות בתוספות שכתבו דאיכא שש קרובים כו' לא פחות ולא יותר דבמתני' קתני כ"ז פסולים דהא קתני ט' אבות דאתיא מתני' כר' יהודה ובכל אב קתני גביה בנו וחתנו וכאילו נשנו הכ"ז פסולין מפורש בכל אחד כדמוכח בגמרא דפריך אבנו דבעל אמו ל"ל היינו אחיו ומעתה לפי קושייתם השתא בכל חדא מהנך שש קרובים דאתו חד מכלל חברתה בין איהו גופיה בין בנו בין חתנו קשיא להו דלא ליתני או גוף הדין אף שהוצרך לשנות בנו וחתנו כגון באחי אביו דאיהו גופיה אתי מכללא דבן אחיו וכן בהיפך באחיו שהוצרך גוף הדין בנו לא איצטריך דאתי מכללא דאחי אביו וכן בכולם ולפי שיבררו לך הדברים גם לפי תירוצם שכתבו דכולהו איצטריכו אי משום אינהו גופייהו אי משום בניהן וחתניהן אכתוב לך לפרט הכ"ז פסולין שנשנו כאן ודאתא מכללן ושהן ששה דאתיין חדא מכלל חברתה לא פחות ולא יותר והוא ששנינו: אחיו ואני לו אחיו. א בן אחיו ואני לו אחי אביו. א חתן אחיו ואני לו אחי חמיו. א אחי אביו ואני לו בן אחיו. א בן אחי אביו ואני לו בן אחי אביו. חתן אחי אביו ואני לו בן אחי חמיו. ב אחי אמו ואני לו בן אחותו. ב ג בן אחי אמו ואני לו בן אחות אביו. ג חתן אחי אמי ואני לו בן אחות חמיו. ד בעל אחותו ואני לו בן חמיו: ד ב בן בעל אחותו ואני לו בן אחי אמו. ב חתן בעל אחותו ואני לו אחי חמותו. בעל אחות אביו ואני לו בן אחי אשתו. ג בן בעל אחות אביו ואני לו בן אחי אמו. ג חתן בעל אחות אביו ואני לו בן אחי חמותו. ה בעל אחות אמו ואני לו בן אחות אשתו. ה בן בעל אחות אמו ואני לו בן אחות אמו. חתן בעל אחות אמו. ואני לו בן אחות חמותו. בעל אמו ואני לו חורגו. בן בעל אמו ואני לו אחיו מן האם. חתן בעל אמו ואני לו אחי אשתו מאם. חמיו ואני לו חתנו. ד בן חמיו ואני לו בעל אחותו. ד ו חתן חמיו ואני לו חתן חמיו. ו ו גיסו ואני לו גיסו. ו ה בן גיסו ואני לו בעל אחות אמו. ה חתן גיסו ואני לו בעל אחות חמותו. הרי לך ראה והבין לפי האותיות שרמזתי לך הא' דאחי אביו אתי מכללא דבן אחיו וכן בהיפך דבן אחיו אתי מכללא דאחי אביו: הב' אחי אמו אתי מכללא דבנו של בעל אחותו וכן בהיפך כו': הג' בנו של אחי אמו אתי מכללא דבנו של בעל אחות אביו וכן בהיפך כו': הד' בעל אחותו אתי מכללא דבנו של חמיו וכן בהיפך כו': הה' בעל אחות אמו אתי מכללא דבנו של גיסו וכן בהיפך כו': הו' חתן חמיו אתי מכללא דגיסו וכן בהיפך כו' הרי לך ששה דכל א' מהן מכללא דחברתה וא' מהן מיותר ועליהם אין להוסיף ואין לגרוע אבל אני לו אחיו דאתא נמי מכללא דאחיו לא חשיב ליה בכלל המיותרים דהגוף בעצמו הוא הכללא ואי לא הוה תנא הגוף אחיו לא הוה ידעינן נמי הכללא וכן בבן אחי אביו ואני לו בן אחי אביו וכן בבעל אחות אמו ואני לו בן אחות אמו הגוף בעצמו הוא הכללא ומעתה יבוארו לך דברי רש"י שהביא קצת מהנהו דאתיין מכללא וקצת מהמיותרים באבות ובבנים דנפקי מכללא ולא האריך להזכיר כולם וכן לא הזכיר כלל דנפקי מכללא דחתני' ומה שכתב דכולהו דנפקי מכללא משכחת להו בהדיא בר מבן אחי אשתו וחתנו כו' היינו באבות ובבנים דכולהו דנפקי מכללא משכחת להו בהדיא לבר משנים אבל בחתנים תמצא עוד דנפקי מכללא ולא תני להו בהדיא והתוס' נמי שהקשו מבן אחי אשתו וחתנו דאמאי לא תני להו בהדיא ה"ה דה"מ להקשות כן מהנהו כללי דחתנים כגון אחי חמיו בן אחי חמיו בן אחות חמיו אחי חמותו בן אחי חמותו בן אחות חמותו כדאמרינן בגמ' למה לא תנא להו נמי בהדיא אלא דשגירת לישנא דפירש"י נקט דבאבות ובנים ליכא דנפקי מכללא ולא מיתנו בהדי' כי אם ב' דהיינו בן אחי אשתו וחתנו והוא באבות דאחיו ואני לו אחיו הא תני אחיו בהדיא כללא דאחי אביו דהיינו בן אחיו הא תני ליה בהדיא אחיו ובנו אחי אמו ואני לו בן אחותו הא תני ליה בהדיא בן בעל אחותו בעל אחותו ואני לו בן חמיו הא תני ליה בהדיא בן חמיו בעל אחות אמו ואני לו בן אחות אשתו הא תני ליה בהדיא בן גיסו בעל אמו ואני לו חורגו הא תני ליה בהדיא חורגו גיסו ואני לו גיסו הא תנא ליה בהדיא גיסו ועוד חתן חמיו היינו גיסו הרי לך דבכל האבות כולהו דנפקי מכללא תני בהדיא חוץ מבן אחי אשתו דמפיק מכללא דבעל אחות אביו וחוץ מחתנו דמפיק מכללא דחמיו ובבנים ליכא אפילו חדא דאתי מכללא ולא תני להו בהדיא והוא דבן אחיו ואני לו אחי אביו הא תני ליה אחי אביו בן אחי אביו ואני לו בן אחי אביו הא תני ליה בן אחי אביו בן אחי אמו ואני לו בן אחות אביו הא תני ליה בן בעל אחות אביו בן בעל אחותו ואני לו אחי אמו הא תני אחי אמו בן בעל אחות אביו ואני לו בן אחי אמו הא תני ליה בן אחי אמו בן בעל אחות אמו ואני לו בן אחות אמו הא תני ליה בן בעל אחות אמו בן בעל אמו ואני לו אחיו הא תני ליה אחיו כדפרכינן בגמרא בן חמיו ואני לו בעל אחותו הא תני ליה בעל אחותו בן גיסו ואני לו בעל אחות אמו הא תני ליה בעל אחות אמו הרי דכולהו דנפקו מכללא דבנים תני להו בהדיא מיהו כללי דחתנים לא נפקי כולהו מכללא כמ"ש לעיל אלא דלא נחית רש"י למחשבינהו ולהאריך בהם והתוספות ה"מ נמי להקשות מינייהו דליתני להו בהדיא ובתירוצם אבן אחי אשתו וחתנו יתורץ גם מכללא דחתנים כמו שנכתוב לקמן והנה לפי תירוצם דבכל חדא סגי ליה דאיצטריך אי משום אינהו גופייהו ואי משום חתניהן ובניהן ר"ל דמשום אינהו גופייהו דאיצטריך תני נמי בניהן וחתניהן אף על גב דאתי מכלל חברתה וכן בהיפך משום בניהן או חתניהן דאיצטריך תני נמי אינהו גופייהו אע"ג דאתי מכלל חברתה והיינו דאחיו איצטריך משום איהו גופיה ומשום חתנו אבל בן אחיו בכלל אחי אביו. אחי אביו איצטריך משום בנו וחתנו אבל איהו גופיה בכלל בן אחיו. אחי אמו איצטריך משום חתנו ואיהו גופיה בכלל בן בעל אחותו ובנו בכלל בן אחות אביו: בעל אחותו נמי איצטריך משום חתנו דאיהו גופיה בכלל בן חמיו ובנו בכלל אחי אמו בעל אחות אביו איצטריך משום איהו גופיה ומשום חתנו אבל בנו בכלל בן אחי אמו בעל אחות אמו איצטריך משום בנו וחתנו אבל איהו גופיה בכלל בן גיסו. בעל אמו ובנו וחתנו כולהו אצטריכו דמיירי מן האם כדאמרינן בגמרא חמיו איצטריכא משום איהו גופיה אבל בנו בכלל בעל אחותו וחתנו בכלל גיסו גיסו איצטריך משום חתנו אבל איהו גופיה בכלל חתן חמיו וכן גיסו בכלל בעל אחות אמו והשתא כולהו איצטריכא אי משום גופייהו אי משום בניהן וחתניהן דלא אתיין מכללא משא"כ בן אחי אשתו דלא איצטריך משום גופייהו דמכלל דבעל אחות אביו אתי ומשום בנו וחתנו לא איצטריך דבנו וחתנו של בן אחי אשתו ודאי דכשר הוא וכן הני דנפקי מכללי דחתנים שכתבנו לעיל ולא תני להו בהדיא היינו משום אינהו גופייהו לא איצטריך דמכללא אתיין ומשום בניהן וחתניהן נמי לא אצטריך דכשרין הן ואין להקשות לפי תירוצם דמאי פריך בגמרא אבעל אמו בנו למה לי היינו נמי משום דכולה בבי מייתרי דבעל אמו אתי מכללא דחורגו ובנו היינו אחיו וחתנו היינו בעל אחותו וכן כתב בעל המאור ע"ש בדבריו בזה באורך ודו"ק:

בא"ד ומיהו מחתנו איכא למימר דשפיר הוה תני מוחתניהם דכל שכן דפסול כו' עכ"ל אף על גב דבכל הנהו קרובים דנשנו במתניתין אית בהו דאתי בק"ו ולא שביק להו מלמתני כמו שהאריך בזה בעל המאור מכל מקום הכא בהך דיבורא גופיה דקרי ליה פסולים משום חתן חמיו משמע דמכל שכן למפסליה לחמיו גופיה וק"ל. ומיהו יש לדקדק דאע"ג דלא איצטריך למתני חתנו משום איהו גופיה מכ"מ איצטריך ליה למתני משום בניהן וחתניהן וע"כ למאן דפוסל בבן הבן ובן הבת ויש לומר דכל פסולי דמתניתין אינן אלא קרובים בעצמם וקרובים על ידי אישות אבל יוצאי יריכו לא קתני דהא לא קתני אב ובנו כמ"ש בזה הרמב"ם ז"ל ודו"ק:

בד"ה אלו הן כו' וכן אחי אמו ובעל אחותו כו' מכללא דבעל אחי אמו כו' עכ"ל מהרש"ל הגיה מכללא דאחי אמו כו' עכ"ל ולפי הגהתו דבריהם תמוהים דאיהו גופיה דבעל אחותו ודאי נמי דלא איצטריך דאתי מכללא דבן חמיו ועוד אמאי לא ניחא להו דאיצטריך למתני בעל אחותו משום חתניה כמו דניחא להו באחי אמו דלא אצטריך רק משום חתניה וכמה דברים לא נשנו רק משום חדא מלתא אי משום גופייהו אי משום בניהן אי משום חתניהן לפי תירוצם כמ"ש לעיל וע"כ נראה להגיה מלת וחמיו וכצ"ל וכן אחי אמו ובעל אחותו וחמיו אע"ג דבנו אתי מכללא דבעל אחותו מ"מ כו' עכ"ל ור"ל וכן אחי אמו ובעל אחותו נמי אע"ג דאינהו גופייהו אתיא מכללא גם בניהן מכ"מ אצטריכו משום חדא מילתא דהיינו חתניהן והשתא קאמרי כיון דאיצטריך למתני בעל אחותו א"כ חמיו אע"ג דבנו אתי מכללא דבעל אחותו וחתן חמיו נמי וודאי דלא איצטריך דאתי מכללא דגיסו כמ"ש מכ"מ איהו חמיו גופיה לאו מכללא אתי ואתא לאשמועינן דבעל כאשתו ולאו דווקא חמיו דהוא הדין דכל הני דפסולין שלא מחמת קורבה משום דבעל כאשתו הוא וכתבו עוד וכן כולהו איצטריכו כו' לפי שזכרו כאן ד' השנויים במתניתין אחי אביו איצטריך משום בנו וחתנו ואחי אמו ובעל אחותו לא אצטריכו רק משום חתניהן וחמיו לא איצטריך רק משום איהו גופיה כתבו דכן כולן אצטריכו בכה"ג אי משום אינהו כו' וכמ"ש לעיל ודו"ק כי הדברים ברורים הם באין גמגום ופקפוק בכל הדברים:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---