מהרש"א - חידושי הלכות/מנחות/נג/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
מנחות נג א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א חי' הלכות מהרש"א קרן אורה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואי בר אבהן ולא בר אוריין אישא תכליה כו'. כיון שלא למד שיהיה בעל תורה כאבותיו אש תאכלנו וי"ג אימא תיכליה כיון דלא למד כאבותיו ראוי היה שאמו (תאכל) [תשכל] אותו כבר תרגום משכלה תיכלא ור"ל שלא יהיה נקרא ע"ש אבותיו שהיו בעלי תורה דלא נקרא ולד ע"ש אבותיו עד שנולד כמ"ש ויתילדו על משפחותם לבית אבותם כמבואר בחדושים פ"ו דסוטה ע"ש:
שם אמרת לה' אדוני אתה וגו'. ע"פ מ"ש פ"ק דברכות מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר אדני אלהים במה אדע וגו' ור"ל דלשון אדנות מורה על השררה והיכולת ועד"ז אמר שא"ל הקב"ה לכ"י אתה אמרת לה' אדוני אתה שאתה קראת אותי אדוני לפרסם יכולת שלי ושאחזיק לך טובה על זאת הנה טובתי להחזיק לך טובה בזה אינה עליך לפי שכבר קדמוך אברהם ויצחק ויעקב שהודיעוני תחלה כו' דהיינו שהודיעו יכלתי בתחלה בעולם ולהם אני מחזיק טובה על כך שנאמר לקדושים אשר בארץ גו' דהיינו ישני אדמת עפר. ואמר ואדירי כל חפצי בם שגם אתם אינכם נענים אלא בזכותם כמ"ש ושבח אני את המתים גו' שלא נענה משה עד שאמר זכור לאברהם גו'. כיון דשמעיה דקאמר אדיר וקמפרש לה אאבות כמ"ש פתח הוא ואמר יבא כו' ומפרש ואדירי כל חפצי בם אלו ישראל. ואמר יבא אדיר כו' מבואר לשון אדיר מלשון חוזק ואומץ בדרך הידור במתחכם להתחזק על דבר מה וקאמר המצריים נקראו אדירים ע"ש שהתחכמו להתחזק על ישראל כמ"ש הבה נתחכמה לו לדונם במים שכבר נשבע שלא יביא מבול לעולם כדאיתא פ"ק דסוטה לאדירים אלו ישראל ע"ש שמתחכמים להתחזק בעבודת בוראם כמ"ש לקדושים אשר בארץ ואדירי כל חפצי בם יבא אדיר שהוא הקב"ה אשר לו האדרת והחכמה ונתן חכמה ודעת למי הים לשנות טבעם שיתחזקו עצמם בקריעתם על עמדם עד שיבאו המצריים לתוכו כמ"ש נערמו מים שתרגומו חכימו מיא כדאיתא נמי במדרשות והוא פירוש הכתוב משברי ים אדירים היו להתחכם כדי להתחזק על המצריים גם שהם בעלי טבע ואינן בעלי דעת היה זה כי אדיר במרום ה' לתת חוזק וחכמה למים היפך טבעם. ואמר צללו כעופרת במים אדירים אלו המצריים משמע להו דאדירים קאי אמצריים ולא אמים דסמיך ליה משום דאי אמים קאי עיקר חסר מן הכתוב דכינוי דכסמו וצללו לא ידענו אמה קאי אבל השתא קאי הכינוי דכסמו וצללו אאדירים שהם המצריים וק"ל:
שם יבא ידיד בן ידיד כו'. מלת ידיד נופל על הקירוב ודיבוק וז"ש יבא ידיד זה שלמה כו' ויקרא שמו ידידיה בעבור ה' ע"ש הקירוב אל הקב"ה כמ"ש לעיל מיניה וה' אהבו בן ידיד זה אברהם שנאמר מה לידידי גו' שהוא היה הראשון שנתקרב ונתדבק בהקב"ה וע"כ קראו אברהם אוהבי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |