מהרש"א - חידושי הלכות/יבמות/צה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"א - חידושי הלכות TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png צה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תובד"ה זה הדין לשוגג כו' ותימה אמאי מבעיא ליה קרא למזיד מהיכא תיתי לן לאיסורא אי משום ק"ו כו' כיון דאית ליה ההוא דינא ל"ל לרבי יוסי דינא דהכא כו' עכ"ל פי' לדבריהם דאילו הוה לן שום דינא אחרינא למיסר במזיד אפשר דמההוא דינא הוה נמי למיסר בשוגג ושפיר הוה איצטריך רבי יוסי לההוא דינא להתיר בשוגג אע"ג שאין דין זה ענין למחלוקתו על רבי יהודה מ"מ הוה אתי ר' יוסי בההוא דינא דלהיתרא לאפוקי מההוא דינא דלאיסורא ואע"ג דאית ליה לרבי יוסי להתיר אפילו במזיד מדכתיב אותה מ"מ קאמר להתיר שוגג מדינא דא"נ לא הוה כתיב אותה להתיר מזיד הוה שרינן בשוגג מדינא וכה"ג איכא בכמה דוכתין דקאמרי התנאים אי לא כתיב קרא אבל השתא קאמרי התוס' דמהיכי תיתי לן למיסר במזיד בשום דינא אחרינא אלא מההוא דינא דר"י א"כ ל"ל לר' יוסי כלל ההוא דינא להתיר שוגג דמהיכי תיתי לן לאסור שוגג דאין זה ענין למחלוקתו דלא בא רבי יהודה לאסור מדינא אלא מזיד ודו"ק:

בד"ה עבד בה מאמר כו' השתא נקט מלתיה כמ"ד מאמר קונה מדאורייתא עכ"ל ומיהו אין המאמר קונה קנין גמור מדאורייתא דליהוי כאשת איש לגבי אחיו דבא עליה אח"כ דאל"כ תקשי ליה השתא האי איסור קל איסור חמור הוא דהיינו א"א ועוד דאכתי איכא למפרך פירכא דלעיל שכן נטמא גופה כו' וכה"ג אמרינן בפ' ד' אחין לב"ש דמאמר קונה מדאורייתא לאו לכל מילי אלא לענין לדחות לצרה בלבד ולפרש"י שפירש בשמעתין דמאמר יבמין דרבנן הוא ולאו קדושין גמורין למיהוי א"א כו' צ"ל דמדרבנן בא לאסור נמי אחות אשה מהאי דינא והא דממעט לה מדכתיב אותה אסמכתא בעלמא הוא כנ"ל:

בד"ה אילימא בסוטה כו' אפילו נתן לה גט ויחזור ויקדשנה ויכניסנה לחופה כו' עכ"ל פי' לדבריהם דלא תימא הא דנותן לה גט דאינה שותה היינו משום דאין לה בעל דא"כ לא הויא אסורה לעולם לבועל דאפשר שיקדשנה ויכניסנה שוב ותשתה ותהיה מותרת לבועל ולכך קאמרי דבנתן לה גט אפילו יחזור ויקדשנה כו' אינה שותה וא"כ בנתינת הגט אסורה היא לעולם וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון