מהרש"א - חידושי אגדות/פסחים/פז/א

מהרש"א - חידושי אגדות פסחים פז א

זו עילם שזכתה ללמוד כו'. כגון דניאל ומרדכי כפרש"י בפ"ב דקדושין.

אני חומה זו תורה כו'. מפורש פ"ק דב"ב:

אלו בחורי ישראל כו'. עיין פירש"י ולפי דרש זה יהיה פי' מגודלים בנעוריהם שיהיו מגודלים כנטיעים הללו דהיינו בנעוריהם שיעמדו בנערותם דהיינו כמו שיאמר על נקבה שלא נבעלה נערה כן יאמר על הזכר שלא טעם טעם ביאה, נער: ואמר בנותינו כזויות כו' שאוגדות פתחיהן כו'. זוויות נאמר על נקב ודבר חלול: ומייתי ליה וכן הוא אומר ומלאו כמזרק כזויות גו'. וכדאמרינן פרק איזהו מקומן אבנים של קרנות חלולות היו שנאמר ומלאו כמזרק כזויות גו': וה"נ מייתי מזוינו מלאים גו'. דמשמע נמי דמזוינו הוא דבר חלול דאית ביה מילוי:

ואמר מחוטבות תבנית גו' כאלו נבנה היכל כו'. לפי זה יהיה פירוש מחוטבות מלשון חוטב עצים ותבנית מלשון דמיון כמ"ש כאלו נבנה כו', ודו"ק:

בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים וגדול וכו'. ונראה שהקדים זה המאמר להך דלקמן קח לך אשת זנונים כו', לומר דמה שלא אמר כן לשאר ג' נביאים שהיו ג"כ באותו הדור מזה אתה למד שא"ל להושע ישראל חטאו כו' ומה שיש לדקדק בזה על סדרן של ד' נביאים אלו מפורש בפ"ק דב"ב:

והלא ממשה כו'. דאין לפרש כפירש"י בחומש בספר בראשית תחלת דבורו של הקב"ה בהושע ויאמר ה' אל הושע לך קח גו'. דהא ע"כ אין זה תחלת דבורו, דאל"כ למה לא אמר כן לשאר נביאים כדלעיל, אלא תחלת דבורו עמו היה שא"ל ישראל חטאו כו', וק"ל:

'העבירם באומה אחרת כו'. דבזה לא קבל דבריו הקב"ה כדלקמן שא"ל ואתה אמרת העבירם באומה אחרת, והיינו להחליפם באומה אחרת, אבל להסתיר פניו מהם הרי הסכים הקב"ה על ידו כמ"ש לא אוסיף עוד ארחם גו' וכי אתם לא עמי גו'. ודקאמר אם יוכל לשלח אף אני אשלח כו' היינו לגמרי לישא אחרת, ודו"ק:

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף