מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/לז/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
סוטה לז א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' קפץ שבטו של בנימין וירד לים כו'. ר"ל קודם שנבקע הים והאמינו בדבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל ויסעו כפירש"י בחומש אין להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם כו' ע"ש ודכתיב בתר הכי ואתה הרם את מטך גו' ובקעהו ויבואו בני ישראל גו' היינו משום שאר שבטים שלא בטחו בדבור ויסעו גו' ויראו לנפשם לירד בים. ומייתי שנאמר שם
גו'. דלעיל מיניה איירי בקריעת ים סוף דכתיב קדמו שרים גו' במקהלות ברכו גו' כמפורש פרק כשם ע"ש. ואמר
שהיו שרי יהודה רוגמים אותן כו'. פירש"י בספר תהלים שהיו מתקנאים בהם והיו זורקין בהן אבנים וכן שרי זבולן כו' ע"ש ואמר שזכה בנימין כו' שנאמר ובין כתפיו גו' יבואר פרק איזהו מקומן: קפץ
נחשון כו' שנאמר סבבוני בכחש אפרים גו'. עיין פירש"י ועי"ל ע"ש פסל מיכה שהיה עמהם בים כמ"ש ועבר בים צרה כדאמר פ' חלק אבל יהודה עוד רד עם אל כפירש"י ומסיים ביה ועם קדושים נאמן שקידש ש"ש והאמין בה' ובמשה לירד לים כמ"ש ויסעו אין להם אלא ליסע כו'. ואמרו ועליו
מפורש בקבלה כו'. לפי שבתורה אמר ויצעקו בני ישראל אל ה' גו' דהיינו תפלה וא"ל הקב"ה מה תצעק גו' ואין תפלתם מפורש שם וקאמר דבקבלה מפורש תפלתם של כת זו שקדשו ש"ש שנאמר הושיעני אלהים כי באו מים גו'. ואמר דגם משה
היה מאריך בתפלתו כו'. כמ"ש לו הקב"ה מה תצעק גו' כמפורש במכילתא ועיין ברמב"ן ואפשר דהיינו תפלה זו דמייתי דמפורש בקבלה שיש בה אריכות דברים ולשונות וענינים כפולים גם תפלה קצרה ילפינן ממשה שאמר אל נא רפא נא לה ולא האריך לומר אלהים ובתפלה זו אמר הושיעני אלהים במקום אל: וא"ל
הקב"ה ידידי טובעים בים ואתה מאריך כו'. דבמקום סכנה מתפללין תפלה קצרה כדאמרי' במסכת ברכות ונקט לשון ידידי לר"מ דבנימין ירד תחלה לים וזכה דבין כתפיו שכן ובההוא רישא דקרא קראו ידיד לבנימין אמר ידיד ה' גו'. ואמר שא"ל
הקב"ה דבר אל בני ישראל ויסעו. לגבי אותן שירדו לים תחלה אין להם אלא ליסע כו' כפירש"י בחומש ולגבי שאר השבטים נטה את ידך גו': לפיכך
זכה יהודה כו' מה טעם כו' משום דהים ראה וינוס. ר"ל משום דהים ראה שקדשו ש"ש לירד תחלה לים זה ראה הים וינס מפניו שלא הטביען בים ע"ד שאמר צדיק מושל ביראת ה' וק"ל: כל
הראוי לשרת למטה כו'. פירש"י ראוי לשרת לשאת את הארון כו'. ע"ש דקדק לומר. לשרת לשאת את הארון והם בני קהת והיינו משום דמהאי קרא דיהושע דיליף דלוי נמי למטה דכתיב וכל ישראל וזקניו גו' כתיב נגד הכהנים הלוים נושאי ארון ברית גו' וק"ק למ"ד לעיל זקני כהונה ולויה היו למטה הא בההוא קרא מפורש שנושאי ארון הס ולא זקנים שפסולים לעבודת משא מבן נ' וצ"ל אליביה דלפי אותה שעה ע"פ הדבור היו אז נושאי ארון זקני כהונה ולויה וק"ל: רבי
אומר אלו ואלו למטה כו'. לכאורה קשה מה תיקן בזה דגם אם היו כולן למטה מ"מ תקשי דבקרא דספר יהושע מוכח שהלוים עם הארון היו באמצעות השבטים וא"כ אמאי חשיב בקרא דתורה את הלוים בהדי הששה דיעמדו על הברכה בהר גריזים טפי מבהדי הנהו ששה דיעמדו על הקללה בהר עיבל וי"ל דרבי לא פליג בהא אתנאי דלעיל אי כמר אי כמר ולא פליג עלייהו אלא במלתא אחריתא דמשמע מדבריהם דבין ששה דהר גריזים ובין ששה דהר עיבל למעלה על ההרים ממש היו וקאמר איהו דאלו ואלו למטה כו' ועל בסמוך משמע כדתניא ונתת על כו'. הא דמשמע ליה על בסמוך ולא על ממש מפורש בתוספות ע"פ הירושלמי ע"ש: ברוך
כו' ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ד' כו'. האי לשמור אין לפרש מלשון לאו הוא כדאמרינן כל השמר ופן ואל אינו אלא ל"ת ולעשות היינו מצות עשה ממש דא"כ לא יהיו ששה עשר בריתות במצות לאו וכן במ"ע אלא בכ"א יהיו י"ב דהיינו בלאוין יהיו ד' בללמוד וד' בללמד וד' בלשמור ובעשייה יהיה ד' בללמוד וד' בללמד וד' בלעשות אלא דיש לפרש לשמור גם בעשייה ולעשות גם בל"ת ולשמור היינו כדאמרינן בפ"ק דקידושין אשר תשמרון זו משנה לעשות זו מעשה ופירש"י זו משנה שמביאה לידי מעשה כו' ע"ש ואין זה בכלל ללמוד דקאמר הכא דיש לומד מרבו ומשכחה אבל שמירת המשנה שיהא חוזר על משנתו שלא תשתכח מפיו ודבר זה מביא לידי מעשה ושייך גם בעשייה וכן לעשות דהכא לא עשייה ממש אלא קיום המצות הוא ושייך גם בלאוין ודו"ק: ע"ב
ארבע וארבע הרי שמונה כו'. פירש"י ד' בריתות ללמוד וד' ללמד הרי שמונה כו' ע"ש וק"ק לפירושו למה חלקן כך בללמוד וללמד ח' ועוד בלשמור ולעשות ח' הל"ל ד' בכ"א הרי ששה עשר ויותר נראה לפרש ארבע ברוך בכלל וד' ברוך בפרט הרי ח' ברוך ועוד ח' ד' ארור בכלל וד' ארור בפרט הרי ח' ארור וניחא השתא דחילק תחלה ברוך בכלל מברוך בפרט ואח"כ חילק ח' ברוך מח' ארור והענין מבואר שהיה צריך כריתות ברית בכלל ארור אשר לא יקים גו' והיה צריך עוד כריתות ברית בפרט לכל מצוה ומצוה כי הוא ידוע כי מצד הנותן שהוא האחד האמיתי כל התורה היא כמצוה א' ויסוד א' לכל התורה והיא האמונה כמ"ש ספ"ב דמכות בא (מיכה) [חבקוק] והעמידה על אחת כמ"ש וצדיק באמונתו יחיה כמפורש שם וע"כ בא כריתות ברית ברוך א' בכלל מצד הנותן ולפי שנתרבו המצות מצד המקבלים כמנין תרי"ג ע"כ בא גם הברוך וכריתות הברית לכל מצוה ומצוה בפרט: וכן
בסיני וכן בערבות מואב שנאמר גו'. הכי משמע ליה דכל הכי הוא בענין זה ברוך וארור בכלל ובפרט דבהר גריזים ודהר עיבל מפורש בפרשת כי תבא ומדנסמך ליה הנהו קללות דמשנה תורה שהיו בערבות מואב כדמסיים בהו אלה דברי הברית אשר צוה גו' בארץ מואב משמע ליה מתוך הסמיכות שהיו ג"כ כעין דהר גריזים ודהר עיבל בברוך וארור בכלל ופרט ומדכתיב שם מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב משמע ליה דאותם דחורב שהיו ג"כ כעין זה בברוך וארור בכלל ופרט אבל דאהל מועד להאי תנא לא חשיב דהיינו בסיני היינו דאוהל מועד גם שנזכרו קללות בת"כ שהיה באהל מועד רש"י בחומש גבי מלבד הברית פי' היינו קללות שבת"כ שנאמרו בסיני עכ"ל ואין צ"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה אלא כמ"ד דסיני ואהל מועד חדא הוא ודו"ק: ונשתרשו
בערבות מואב. פירש"י מפי משה לישראל עכ"ל דקדק בפירושו מפי משה כו' דלמ"ד נמי שנשתלשו בערבות מואב הא דקרי ליה הכא אותן דערבות מואב משנה תורה היינו משום דמפי משה היו משא"כ דסיני ודאהל מועד ודו"ק: אין
לך כל מצוה כו' מ"ח בריתות של שש מאות אלף כו'. משמע מזה דהעונש דהעבירות היה גם בסיני ובערבות מואב ואתיא הך סוגיא כר"י דסבר הכי בפ' נ"ה דעל הנגלות נענשו אחרים קודם שעברו את הירדן אבל לר"נ אף על הנגלות לא נענשו אחרים עד שעברו את הירדן לא הוי בכל מצוה אלא ט"ז בריתות של שש מאות אלף כו' ורש"י פירש בחומש נקוד על לנו ולבנינו לדרוש אף על הנגלות לא ענש כו' בהר גריזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה עכ"ל כל זה כולו כר' נחמיה כמ"ש הרא"ם ודו"ק: כל
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |