מהרש"א - חידושי אגדות/יומא/נד/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
יומא נד א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל הדרה חדרה כו'. ה' מתחלף בח' באותיות אחה"ע גם בצורתה קצת כדאמרי' פרק הבונה לא יכתוב ההי"ן חיתי"ן כו' וק"ק אמאי לא משמע ליה מלשון הדרה כפשטיה שהארון הוא הדרן של ישראל כדמשמע ליה לעיל מלשון חמדה:
והכתיב ואת היבוסי כו'. ק"ק השתא דאכתי לא אסיק אדעתיה למימר הכא כתיב שם כו' אמאי לא תקשי ליה מקרא דכתיב באורייתא כאשר עשה לבני עשו וגו' וישבו תחתם עד היום הזה וכבר עלה סנחריב ובלבל כל הארצות כו' כדפריך לקמן:
נ"ב שנה לא עבר כו'. בהמה גי' נ"ב כו' מפורש בפרק חבית:
והגביר ברית לרבים שבוע אחד וגו'. בקרא מסיים וחצי שבוע ופרש"י שם דטיטוס עשה ברית עם ישראל שבוע אחד ואח"כ לא קיים בריתו עמהם כי בחצי שבוע השבית והפר הברית:
וכבר עלה סנחריב ובלבל כו' מפורש פ"ק דסוטה:
בלשכת דיר העצים כו' תניא נמי הכי מעשה כו'. על כרחך לא כמאן דאמר גלה לבבל ולא כמאן דאמר במקומו נגנז דזה המעשה ע"כ בבנין בית שני היה שלא היה להן ארון ובמקום שהיה ארון גנוז שם דהיינו במקומו בקדשי קדשים לא היה שום אדם נכנס שם גם מדהיה מתעסק בקרדומו משמע ליה דמקום עצים היה דהיינו לשכת עצים:
יכול לא יהיו זזין ממקומן כו'. דר"ל אם לא היו זזין ממקומן לא היה אפשר שיגיעו עד הפרוכת שכל הארון לא היה רק אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו והיה עומד באמצע כדאמרי' פ' המוכר פירות ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח ורוח נמצא עשרה אמות ממערב למזרח עד הפרוכת וא"כ אם לא היו זזין הבדים ממקומן לא היה אפשר שהיו מגיעין עד הפרוכת שבמזרח ולהכי קאמר מדכתיב ויאריכו הבדים וגו' על פני הדביר דהיינו ההיכל ע"כ שהיו הבדים זזין ממקומן להאריכן עד שיגיעו לפרוכת ודכתיב בהו לא יסורו ממנו היינו שלא להסירן לגמרי אבל כשהיו זזין ממקומן עדיין תקועין בטבעות היו והכי אמרי' בפ' בא לו מתפרקין ואין נשמטין ושפיר קאמר ויראו ראשי הבדים שהיו נראין מבחוץ כדמסיק שהיו בולטין כו':
בי"ן שד"י. אותיות שנ"י בד"י וק"ל:
הכרובים שהיו מעורין זב"ז כו'. בפ' המוכר פירות פליגי ר"י ור"א ח"א פניהם איש אל אחיו וח"א פניהם לבית ולמ"ד פניהם איש אל אחיו הא כתיב פניהם לבית כאן כשעושין רצונו של מקום כאן באין עושין רצונו של מקום ונראה דהך דהכא אתיא כוותיה ואין לחלק בין כרובים של משה ובין של שלמה כדמוכח התם ובשעה שהיו עושין רצונו של מקום היו מגלין להם לעולי רגל חבתן לפני המקום היינו כרובים של משה והא דאמרי' לקמן דגם בשלא היו עושין רצונו של מקום כשבאו נכרים להיכל ראו הכרובים מעורין כו' כבר כתב בזה הריטב"א בשם הרא"ם דגם זה בנס היה לרעה לגלות ערותם:
מי הוי כרובים כו'. ק"ק תקשי ליה אי במקדש שני הא אמרת נתגרשה חזרה לחיבתה הראשונה ולמאי דמוקי לה בכרובים דצורתא ניחא דבהנהו לא נאמר ולא יבואו לראות כבלע וגו' וק"ל:
וכתיב כמער איש ולויות כו'. האי בכרובים דצורתא כתיב דרישא דקרא ויפתח על הלוחות וגו' כרובים ואריות תמרות כמער איש וגו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |