מהרש"א - חידושי אגדות/חולין/צב/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
חולין צב א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וכי מראין לאדם מה שהיה כו'. אין זה סותר מה שאמרו בפ' הרואה אין מראין לאדם אלא מהרהורי לב וכו' דה"ק אין מראין לו לאדם על העתיד להיות אלא מענין הרהורי לבו שהרהר כבר ביום ודו"ק:
אשכולות שבה אלו ת"ח כו'. כדאמרינן בסוף סוטה מאי אשכולות איש שהכל בו ע"ש:
ואכרה לי (בנ') [בחמישה עשר] כסף כו'. אין כירה אלא לשון מכירה כו'. מפורש פ"ק דסוטה:
בט"ו זה ט"ו בניסן כו' כסף אלו צדיקים כו'. יש לעיין דבתחלה קראן כסף שלא במנין ואח"כ קראן שעורים ובמנין מ"ה והוא מבואר בזמן שישראל בכלל עושין רצונו של מקום נקראים כסף ובהפך נקראים סיג כמ"ש ואצרוף כבור סיגיך גו' וסיגים השבת כל רשעי גו' ועד"ז אמר הכתוב כסף נבחר לשון צדיק ולב רשעים כמעט ר"ל לשון צדיק הוא ככסף נבחר שאין בו סיג אבל הרשעים אין לבם ופיהם שוה וכמעט כסף יש בו כי רובו סיג וזש"ה (אשר הוצאתיך) [ויוציא אתכם] מכור הברזל כי בגלות מצרים היה הקב"ה מצרפן ככסף שנצרף בכור הברזל עד שהיו ביום הגאולה שהוא ט"ו בניסן ככסף הזה ע"י מצות מילה ופסח וזהו בזמן הגאולה אבל כשישראל בגלות הצדיקים שבהם נדמו לשעורים כמו שיסד הפייט זרוים כשעורים וע"פ מ"ש בפ' האשה אמר ר"י לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין העובדי כוכבים אלא כדי שיתוספו להם גרים שנאמר וזרעתיה לי בארץ כלום זורע אדם סאה אלא להכניס ממנה כמה כורים וכן מצינו בצדיקים שנמשלו לשעורים כמ"ש פרק חלק וימד שש שעורים רמז לה ו' צדיקים שיצאו ממנה דוד חנניה מישאל ועזריה ודניאל ומשיח ולזה בכתוב הזה בגאולת מצרים בט"ו בניסן קראן כסף שאז היו כל ישראל ככסף אבל בגלותם קראן שעורים דהיינו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בגלותן בבבל ובא"י כמ"ש שחלקן אם ל' כאן וט"ו בא"י ואם כו' ובא הכתוב והכריע דכתיב ואקחה שלשים כסף ואשליכהו בית ה' גו' והיינו שלשים צדיקים בא"י כמ"ש אם טוב בעיניכם הבו לי שכרי גו' ואע"ג דלעיל גבי כסף קראן שלא במנין וגבי מנין מ"ה קראן שעורים ע"ש הגלות כמ"ש לעיל הכא דלא איירי אלא באותן ל' שבא"י שלא גלו קראן שפיר כסף ודו"ק:
אלו ל' צדיקי אומות העולם כו'. יש לדקדק לכאורה דהאי קרא הוא רישא דענינא מקרא דהביא לעיל ואקחה שלשים כסף ואשליכהו גו' ומשמע דדריש ליה בצדיקי ישראל והכא דריש האי קרא בצדיקי א"ה ודוחק הוא לומר דפליגי וי"ל דמשמע להו דהנהו צדיקי וישקלו את שכרי שלשים כסף ודאי דצדיקי א"ה קאמר דלא כתיב ביה השליכהו בית ה' אבל בקרא דאקחה שלשים כסף מפורש ואשליכהו בית ה' דמיירי בצדיקי ישראל וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |