מהר"ם שיף/סנהדרין/פד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בתוס' בד"ה מאן שמעת ליה כו' דחק רש"י כו'. והשתא צ"ל לפירש"י דמבעיר לצורך אפרו וחובל לצורך כלבו לא מיקרי צורך לגופו רק הוי כחופר גומא ואין צריך אלא לאפרו דאילו מיקרי זה צריך לגופה של הבערה ושל החבלה א"כ מצינו חובל והבערה שאינו מקלקל אצל עצמו [ולא הוי משתמע מידי לחייב חובל ומבעיר אף במקלקל] אלא זה לא מיקרי רק תיקון אצל אחרים ולא אצל גוף המלאכה. ואצל גוף הבערת העצים מקלקל. ומקלקל ומבעיר העצים לצורך ד"א וחובל באדם לצורך ד"א. לא לצורך ההבערה והחבלה בעצם. נמצא דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה. וכיון דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור לר"ש והשאינו גופה הוא התיקון וגופה לעולם הוא קלקול נמצא דס"ל לר"ש מקלקל בחבורה חייב אפילו מקלקל ואינו מתקן אצל אחרים. דהא מה שמתקן אצל אחרים לא נוסף חיוב דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דפטור לר"ש. אבל לרבי יהודה דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה א"כ חיוב במתקן אצל אחרים בחובל לצורך כלבו ומבעיר לצורך אפרו ואף דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה לר"י חייב. אבל מקלקל גמור מהיכא תיתי לחייב. ולזה הקשו דר"ש אפילו בחובל ומבעיר בעי לצורך גופו בשמעתין וא"כ לצורך אפרו וכלבו או לצורך תבשילו או איזה אופן שיהיה ע"כ צריך שתמצא לצורך גופו וא"כ שייך תיקון לצורך גופו בחובל ומבעיר וא"כ לא תוכל לתלות פלוגתא דמקלקל במלאכה שאינה צריכה לגופה. ולזה כתבו דלצורך כלבו ואפרו מיקרי שפיר מלאכה שצריכה לגופה ובכי האי גוונא דוקא מחייב ר"ש לר' יוחנן דהוי תיקון קצת. והוצרכו לזה [דבעי לר"ש תיקון קצת והא דר' יוחנן דמוקי בצריך לכלבו אליבא דר"ש הוא] דאי דוקא אליבא דר' יהודה א"כ קשה קושייתם הראשונה אמאי אמר ליה פוק אטו כו' אלא אפילו לר"ש נמי פטור מקלקל גמור [אליבא דר' יוחנן] וכתבו תיקון קצ"ת דאילו הוי תיקון מעליא א"כ מאי בין ר"ש ור"י וע"כ קבלה בידם דפליגי במקלקל בחבורה ועוד משום קושיא שניה אמאי נקיט חוץ מחובל ומבעיר הא דומיא דכי האי גוונא בשאר מלאכות נמי חייב והיאך קאמר כל המקלקלין פטורין כו' אלא צ"ל תיקון כה"ג בשאר מלאכות לר"ש או אף בחובל ומבעיר לרבי יהודה לא מיחייב דקרוב לקלקול יותר מלתקן. וא"כ ע"כ צ"ל דקבלה או ברייתא כו' דאין זה תלוי כלל בפלוגתא דמלאכה שאין צריכה לגופה. ולר' אבהו דחייב לר"ש אפילו בלא תיקון כלל א"כ לא הוי צריך לגופה דאילו צריך לגופה הוי תיקון כאשר הקדמנו לזה כתבו דמצינו צריך לגופה ולא הוי תיקון דהיינו במבעיר באיסורי הנאה לצורך אפר או לצורך תבשילו דהיינו לצורך גופה שזה מיקרי צורך גופה להתוס' דלא כרש"י. ובאמת אינו יכול (להיות) [להנות] שטעה נמצא דלא מתקן מידי בהבערתו. ואף דלא מקלקל דהא איסורי הנאה הוא מ"מ כל דלא מתקן מידי קלקול מיקרי ובכה"ג חייב לר"ש. אבל לפרש"י א"ל דצריך לגופיה בעינן. רק תיקון א"צ דאם מיקרי צריך לאפרו ולכלבו או כה"ג צריך לגופה א"כ מצינו ממילא תיקון בגופו א"כ מנ"ל דמחייב ר"ש במקלקל לגמרי. כן הוא תמצית דבריהם דרך כלל. עה"ג. ועיין שפי' [רש"י] בהדיא דלר"י צריך לכלבו אבל לר"ש אפילו א"צ כלל ע"כ על הגליון:
ונשוב לפרש דרך פרט מ"ש בשם רש"י ואפילו מבעיר עצים לתבשילו דהוי מתקן גמור ועדיף מלצורך אפרו דהוי תיקון גרוע כמ"ש אח"כ. מיהו לענין צריך לגופיה נראה בצריך לאפרו מיקרי טפי צריך לגופיה. אבל בהאורג דף ק"ו בד"ה בחובל משמע ליתן לכלבו ולבשל בו קדירה מיקרי טפי לצורך גופיה. והא דקרי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה משום דרש"י לשיטתיה במלאכה שאינה צריכה לגופה (כאן נמחק קצת בגוף כתב המחבר ולפי הנראה היה כתוב שם [תיבות הללו] כמ"ש רש"י במסכת שבת דף צ"ג ע"ב) וצ"ל כיון דהפעולה בעצם הוא קלקול שמקלקל העצים וחובל האדם וברצונו לא היה צריך לה רק כדי לתקן דבר אחר מיקרי מלאכה שאינה צריכה לגופה:
שם א"כ כי חייב הכתוב כו' וצ"ל דמילה והבערת בת כהן נמי לא מיקרי תיקון גמור אף דהוי מצוה או הוי תיקון לצורך דבר אחר והפעולה בעצם הוא קלקול ובגמרא בהאורג איתא בהדיא ור' יהודה התם מתקן הוא מה לי לתקן כלי מה לי לתקן מילה כו' משמע דלר"ש לא מיקרי מתקן ונראה דלא.ו דוקא הבערת בת כהן רק סתם לא תבערו מדאסר הבערה וכל הבערה כן הוא רק קושטא נקיט דלא תבערו מוקמינן להבערת בת כהן והא דכתב רש"י דכל חובל ומבעיר כו' הא אף אם נניח שיש למצוא שאינו מקלקל מ"מ חובל ומבעיר דאיירי ביה קרא הוא מקלקל י"ל דלא פסיקא דלא מיקרי מתקן בעצם מילה לתקוני גברא וכמו שאמרו לר"י מה לי לתקן כלי כו' וא"כ מנ"ל דלא ס"ל לר"ש נמי כמו לר' יהודה הך סברא רק ממה שהבערה וחבלה דעלמא הוי מקלקל לר"ש דפוטר במלאכה שאינה צריכה לגופה וכולן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה א"כ צ"ל לר"ש דטעמיה ממילה והבערת בת כהן דלא מיחשב זה למתקן ובזה ניחא דמנ"ל דמחייב ר"ש במקלקל גמור מכח הסברת רש"י אף דבעלמא מקלקל פטור דהשתא יש תרתי מקלקל ואין צריך לגופה דילמא במלאכה שאינה צריכה לגופה חייב רחמנא במבעיר וחובל אף דבעלמא בעינן דוקא צריכה לגופה אבל לעולם צריך שיהא מתקן לצורך דבר אחר והשתא אתי שפיר דמילה אי (כאן חסר תיבה או שתים בגוף הכתב של הגאון המחבר זצ"ל והואיל דמשתמעין ממילא מהבנת הענין לא רציתי לכותבו מדעתי ללא צורך) [משום מצוה חשיב מתקן כצ"ל] הוי תיקון בעצם לתקוני גברא בחבלה זו ועל כורחין צ"ל לר"ש דלא מיחשב צורך מצוה לתיקון דאל"כ לא מצינו חובל ומבעיר (לחיובא) דמנ"ל לחיובא [ל] כיון דהוי מקלקל בגוף המלאכה כמ"ש לעיל ומה שמתקן אצל אחרים הוי מלאכה שאין צריכה לגופה דפטור לר"ש ואינו דומה למילה [אע"כ דהבערת בת כהן ומילה לא חשיב תיקון משום צורך מצוה] וכיון דלא מחשיב ליה לתיקון א"כ מחייב במקלקל גמור: על הגליון. ומקרי ממש כמתקן כלי או לא מיקרי תיקון כלל וק"ל:
שם משמע מתוך פירוש הקונטרס כו' ור' יוחנן כו' כרבי יהודה כו' דא"ל רבי יוחנן אליבא דר"ש מצריך לכלבו ואפרו דא"כ לא תלי בפלוגתא דמלאכה שאינה צריכה לגופה ועוד דפי' בהדיא בדרבי יהודה דחייב בצריך לכלבו כו' דהוי תיקון אצל אחרים וא"כ במאי פליגי ר' יהודה ור"ש וא"ל כלל לרש"י דס"ל לר"ש צריך לכלבו ואפרו לא מיחשב תיקון כמו לרבי יהודה אליבא דהתוספות רק צורך לגופו מיקרי ופליגי ר' אבהו ור' יוחנן אליבא דר"ש אי בעי צורך לגופו וסוגיין לר' יוחנן דרש"י פי' בהדיא דצריך לכלבו כו' משום תיקון הוא וע"ש בפרש"י:
שם ועוד אי חשיב תיקון גמור כו' עד דמחייב לר"י לפרש"י אמאי נקיט כו' דשוין הן לכל אבות מלאכות דמהי תיתי לחלק:
שם כדאיתא בפרק האורג דקאמר ברייתא כר"ש והיינו אליבא דר' אבהו דאליביה מקשה והתנן כל המקלקלין פטורין כדפירש"י שם דלר' יוחנן לא קשיא דמתני' באין צריך לכלבו:
אם נפרש דלא כרש"י ותוס' ונימא דר' אבהו ור"י אליבא דר"ש פליגי ולתרווייהו לא מיקרי צריך לאפרו וכלבו תיקון דאין דרך לחבול כו' רק צריך לגופו מיקרי ופליגי אי צריך לר"ש בחובל ומבעיר צריך לגופו וסוגיא דידן [דמצריך אליבא דר"ש צריך לגופו] כר' יוחנן וקושית הגמרא שם והתנן כל המקלקלין פטורין כו' והתירוץ אזיל לתרווייהו [דלישנא דמתני' משמע דמשום מקלקל פטור וא"כ אף דאיירי ברייתא בצריך לכלבו והוי צריך לגופו מ"מ הא מקלקל הוא] ולצורך אפרו מיקרי יותר לצורך גופו מלצורך קדירתו דהוי ככיבוי לעשות פחמין דהוי לצורך גופו משא"כ לצורך קדירתו שלא יקדיח ולעולם תלוי פלוגתא דמקלקל בחבורה בפלוגתא דמשאצל"ג דלר"ש דפטור א"כ אין לך חובל ומבעיר שאינו מקלקל כו' [מ] ודו"ק היטב והנה זה פירוש אמצעי קצת כרש"י וקצת כהתוס' ומתורצים כל קושיות התוס' ולא נהיה צריכים לדוחק דקבלה היתה בידם ולדוחק דאיסורי הנאה מלבד שהוא דחוק בעצמו דלא יהיה מלאכה שאינה צריכה לגופה אינו ברור למה לא מיקרי זה תיקון כיון דלטעותו היה תיקון ואי משום לפי האמת לא הוי תיקון לפי האמת אינו צריך לגופה של הבערה זו דמה צורך לו בו כיון דאסור בהנאה הנה לר' יוחנן הסנדלר דס"ל המבשל בשבת אסור לו ולאחרים מדאורייתא דמעשה שבת אסורין מכתוב קודש היא כו' מיהו מותר בהנאה א"כ אם מבשל בשבת לר"י הסנדלר או מבשל בשר בחלב [בשבת] בסברו שהוא מותר ורשאי לאכול יהיה פטור לפי"ז דהוי מקלקל כיון דלא מתקן מידי ועד כאן לא מחייב ר"ש רק בחובל ומבעיר אבל במבשל ושאר אבות מלאכות פטור [ואם נאמר דזה חשיב מקלקל כסברת התוס' יהיה כל מבשל בשבת וסבור שמותר באכילה לר"י הסנדלר פטור] וזה דבר שאין נראה לכאורה ואולי כן הוא דמלאכת מחשבת אסרה תורה ובמבשל לר"י הסנדלר מותר מיהא בהנאה מן הבישול והוי מתקן לענין הנאה ועיין (על הגליון מיהו סוף סוף מצינו כגון מבעיר קוצים כסוחים לצורך אפרו וכי האי גוונא דהו"ל תיקון ולצורך גופו דדוקא להבעיר גדיש לאפרו ולחבול בחבירו לכלבו אין דרך והיינו משניות דב"ק [דאיירי בהחובל בחבירו ומדליק הגדיש] אבל ודאי. ע"כ ועוד איזה תיבות חסרים שאכלם עש ורקב) [אבל ודאי משכחת גוונא דמבעיר לאפרו דהוי דרכו בכך כגון קוצים כסוחים וא"כ אם נאמר דצריך לאפרו מקרי צריך לגופו היאך שייכא פלוגתא דמקלקל בפלוגתא דמלאכה שאינה צריכה לגופה דהא אף לר"ש משכחת מתקן לצורך גופו במבעיר קוצים כסוחים לצורך אפרו]:
שם ועוד יש לדקדק פלוגתא דמקלקל בחבורה מדתנן בפסחים כו' וא"כ טעמא דר"ש ע"כ ממילה וא"כ לא מיחשב צורך מצוה תיקון ומינה נשמע נמי ממילא פלוגתא דמקלקל בהבערה מבת כהן וק"ל ובזה אתי נמי שפיר דנקיט הבערת בת כהן ולא סתם הבערה דמסתם הבערה לא שמעינן חיוב במקלקל גמור רק במלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל בדבר לתיקון דבר אחר דוקא כמבעיר לבשל קדירה אבל מהבערת בת כהן נשמע שפיר [ג] וק"ל:
נ"ל דרש"י הרגיש בשמעתין בקושית התוס' משמעתין [דקאמר בהדיא דבעי' צריך לגופיה אף לר"ש] וזה כוונתו במ"ש בד"ה מקלקל הוא ור"ש נמי לא מחייב אלא במתכוין כו' ואין לו מובן לכאורה מאי רצונו רק לפרש דעיקר דלא חיישי' כאן לדלמא חבל משום דהוי כגורר מטה כו' לכתחלה לר"ש ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ דאף דבמתכוין חייב בחובל אף שאין צריך לגופה מ"מ בלא מתכוין [מותר אף בחובל] ע"כ מצאנו דאתי לידינו ממסכת זו וה' ימלא חסרוננו ויאיר עינינו ויחיש לגאלנו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |