מהר"ם שיף/ביצה/ה/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' וכ"ת למצות עונה כו' . לשון רש"א וא"ת כיון דליתא לתקנתא ממילא נצטוו בפריה ורביה כמו שנצטוו כבר [הוספה מדברי הגאון המחבר ואינו קושיא לכאורה דפרו ורבו לבני נח נאמרה עד מתן תורה אבל השתא דשמעינן דפרישה קדושה הוא ה"א מי שירצה להיות מן הפרושין יהי' דאל"כ תקשי נמי לפי האמת למה צריך למנין אחר להתירו הא כבר כתיב פרו ורבו] וי"ל דה"ק וכ"ת למצות עונה כו' דהו"ל מצות פרו ורבו דבר שנאמרה לב"נ ונשנית בסיני דלזה ולזה נאמרה והכי אמרי' בפרק ארבע מיתות והרי פריה ורביה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לך אמור להם וכו' לישראל נאמרה ולא לב"נ ומשני האי לכל דבר שבמנין וכו' והיינו כמסקנא דהכא ע"כ [עוד נכתב בדפוסים ישנים לקמן שלא במקומו]. עיין מ"ש בשם רש"א אבל ראה זה מצאתי בפ"ק דע"ג [דף ה'] אמר ר"ל באו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הן לא חטאו אנו לא באנו לעולם שנאמר כו' למימרא שאם לא היו חוטאין לא היו מולידין והא כתיב פרו ורבו עד סיני והא בסיני נמי נאמר שם שובו לכם לאהליכם למצות עונה ע"כ ודו"ק היטב [ב]:
ברש"י בד"ה מכדי כתיב בלוחות וכו' לא מקומו של אדם מכבדו וכו'. לא רצה להביא ממקרא ראשון לחודיה דהוא מכבד את מקומו מדכתיב ההוא כמ"ש רש"י דהוא מדיוקא ורצה להביא ממ"ש בהדיא:
לפירש"י למה לא אמר הקב"ה קרא דבמשוך היובל לחודי' דכיון דלא אהני היתירא עד אחר בחודש שהוקם המשכן. ולמה הוצרך לחזור ולצוות גם הצאן והבקר אל ירעו ואפשר דלהורות דבר שבמנין צריך מנין וכו' דאע"ג דכתיב ההוא צריך היתר דבמשוך היובל וכו' ועיין:
בתוס' בד"ה וביקש ר"א כו' וא"ת כו' א"כ מה הרויחו עניים. אבל זה אינו קושיא כלל אם קדושה ראשונה לא קידשה וכו' מה היה צריך להעלותו לירושלים [ג] ולמה ביקש להפקירו לעניים מ"מ צריך להעלותן משום תקנתא קמייתא כדי לעטר דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו וכן הוא בתוספות מגילה דף י' ע"א בד"ה דכ"ע אבל לרש"י לא ניחא לומר כן דבשלמא אי קדושה ראשונה קידשה כו' וא"כ גם בזה"ז צריך פדיון או להוליך לירושלים הפירות [אף הרחוקים מיום א'] שפיר אמרינן דבר שבמנין צריך וכו' אע"פ דלא שייך הטעם כדי לעטר וצריך להוליך הפירות לירושלים [בתוך מהלך יום] אבל אם לא [קידשה לא] שייך כלל ירושלים להוליך שם וכו' ולכן מקשה [אמ"ש בתחלה והתירוהו לפדותו ולהעלות דמיו] ואע"ג דלאחר חורבן הוה כו' ולא רצה לפרש דפירוש והתירו אפילו פדיון להעלות הדמים א"צ [רק פדיון ולהוליך הנאה לים המלח] דלא קידשה לעתיד [משום דאי לא קידשה לעתיד לא היה זה בכלל דבר שבמנין כיון דליכא קדושת ירושלים כלל וא"צ מנין אחר להתירו ועיין היטב בתוס' מגילה הנ"ל]. ועי' מהר"מ ז"ל הגיה גם ברש"י קדושה אחרונה ר"ל קדושת עזרא וכו':
בתוס' בד"ה מכדי כו' ת"ש במשוך היובל ל"ל והלא בלאו הכי יש להתיר מסברא וכו' וא"כ ממילא מישתרי כשנסתלק השכינה. יש מקשים דלמא במשוך היובל הוא סימן לסילוק השכינה שנדע אימתי נסתלק השכינה ונראה דלא הל"ל המה יעלו רק במשוך היובל יסתלק השכינה ועיין:
בתוס' בד"ה מי לא מודה כו' ומ"מ קשה דכיון כו'. כצ"ל:
בא"ד וי"ל דה"פ שאם לא וכו' סמוך לחשיכה וכו'. דא"ל דמכח ספק עושין זה ז"א דכיון שאי אפשר לקבל העדות היום הזה הוי כאלו לא באו היום כלל ואף אם יאמרו העדים שהיום יו"ט אפ"ה למחר עיקר יו"ט ומנינן מלמחרת ואפ"ה אין עושין היום מלאכה ולפי"ז לאו דוקא שבאו עדים סמוך לחשיכה אלא אפילו לא באו עדים כלל עד יום ל"א אפ"ה מיקרי קדושה אחת הואיל דכשהגיע סמוך לחשיכה עד שאם יבאו עדים באותה שעה אין יכולין לקבלן [ומעתה יודעין בלא ספק דלמחר יו"ט אף שיבאו עדים היום] אפ"ה אין עושין מלאכה ונוהגין אותו קודש ועיין [זה כתב מסברתו וכ"כ לקמן בסמוך ברש"י בד"ה דלמא מעברי לאלול]:
בא"ד ומ"מ יש ליישב פירש"י וכו' . ר"ל כמו דקודם חורבן בכל פעם שעושין ב' ימים היה קדושה אחת מפני קלקול שמא באו עדים לאחר מנחה השתא נמי לאחר החורבן שהתקינו שיהיו מקבלין כל היום מ"מ כשהיו עושין ב' ימים כגון כשלא באו עדים לא מספק היו עושין כן אלא מחמת תקנה הראשונה כיון שעדיין היו עושין ב' ימים כבתחלה וכ"כ רש"א. עוד הוסיף אבל לשון רש"י אי אפשר להולמו כך שהרי כתב דאפילו בבאו עדים לאחר מנחה לא נעקרה תקנה הראשונה והיו עושין ב' ימים ואכתי תקשי מנ"ל הך סברא תוספות ישנים אינו ומדברי המלחמות נראה ליישב פירש"י בדרך זה וה"ק מי לא מודה כו' כגון קודם חורבן דהוי קדושה אחת משום דאף שהשני היה יו"ט ודאי אעפ"כ היו עושין גם הראשון יו"ט א"כ לאחר חורבן נמי לא נעקרה התקנה מלעשות ב' ימים אע"פ שהראשון היה ודאי יו"ט דלא תיקן ריב"ז אלא לקבל עדות אף לאחר מנחה ושיהיו מונין מיום א' אבל דברי התוס' א"א לפרש כך ע"כ. ומהר"ם ז"ל גריס פירוש ר"ח ע"ש ולא עמדתי עליו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |