מהר"ם/בבא בתרא/צח/ב

מהר"ם בבא בתרא צח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד"ה ר' ישמעאל אומר רפת בקר הוא זה וכו' נראה דכי היכי דהכא גבי תנאי בנין וכו'. צ"ל דהתוס' מסיפא דמתניתין דקתני בית קטן ו' על ה' מייתי ראייה לא מדברי רבי ישמעאל דקאמר רפת בקר הוא זה דהא קי"ל כר"ע מחבירו וסבירא ליה דהסיפא אתי אליבא דכ"ע דאפילו לר"ע בעינן שש על שמנה דלא פליג ר"ע אלא בבית חתנות אבל בבית שבונה לעצמו צריך להיות גדול מבית של חתנות כמו שכתב הרשב"ם ה"נ לענין מחלוקת אחין או שותפין ר"ל שאין חולקין אלא א"כ יהיה לכל אחד בית של שש על שמונה ואע"ג דתנן בפ"ק דף י"א אין חולקין את החצר עד שיהא ד' אמות לזה וד' אמות לזה צ"ל דהתוס' ס"ל דיש חילוק בין בית לחצר ועוד דשם בפ"ק מסיק דד' שאמרו חוץ משל פתחים ואין חולקים עד שיהא ח' אמות לזה וח' אמות לזה ע"ש:

בא"ד דהא דאמרינן אי איכא ד"א לזה וד"א לזה חולקין מוקמינן בפרק קמא דסוכה בחצר המתחלקת לפי פתחיה. דברי התוס' הללו אי אפשר ליישבן דהכי איתא בפרק קמא דסוכה תנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה וכו' ואין האחין והשותפין חולקין ופריך שם בגמרא טעמא דלית ביה ד"א הא אית ביה ד"א חולקין והתנן אין חולקין את החצר עד שיהא בו ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה אלא אימא אין בו דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא חצר לפי פתחיה מתחלקת ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה והני מילי בית דלמבוי קאי יהבינן ליה חצר האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה חצר ופירש רש"י הכי קאמר אין בו דין חלוקה בחצר ומהו דין חלוקה כדר"ה ורב חסדא חצר לפי פתחיה מתחלקת חצר שהיו בתים פתוחים לה וחלקוה שני אחים זה נטל שלשה בתים קטנים וזה נטל כנגדן בית גדול אם באו לחלוק אוירא של חצר זה שנטל ג' בתים הקטנים נוטל שלשה חלקים כמנין שלשה פתחים וזה נוטל רביע וכו' ובית קטן זה הפחות מארבע אמות אין לפתחו דין חלוקה ליטול בחצר לא לרב הונא ולא לרב חסדא עכ"ל הרי לך מבואר דהא דמוקמינן שם בחצר המתחלקת לפי פתחיה לא אמתניתין דאין חולקין את החצר עד שיהא בו ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה קאי אלא אברייתא דקתני בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות וכו' ואין האחין והשותפין חולקין בו ומוקמינן לה דר"ל שאין נותנין לפתחו חלק בחצר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וא"כ ע"כ צ"ל שהספרים שלפנינו בתוס' דהכא מוטעים ונראה שכך צריך לגרוס דהא דתנן אין חולקין את החצר עד שיהא בו ארבע אמות לזה וכו' דמשמע אי איכא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה חולקין היינו דוקא חצר אבל בית לא והא דקתני בברייתא בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות אין האחין והשותפין חולקין דמשמע דאי אית ביה ארבע אמות חולקין מוקמינן בפרק קמא דסוכה בחצר המתחלקת לפי פתחיה ודו"ק נראה לי אלא שעדיין יש לדקדק על התוס' דהכא דלענין חלוקת אחין ושותפין צריך גם כן שיהיה בית של שש על שמנה לזה ושש על שמנה לזה והא מדברי המקשה דפריך בפרק קמא דסוכה על ההיא ברייתא דלעיל טעמא דלית ביה ארבע אמות הא אית ביה ארבע אמות חולקין והא תנן אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה אם כן משמע כדברי המקשה דמדמה בית לחצר וכי אית ביה ארבע אמות לזה וד' אמות לזה חולקין שפיר וצריך לומר דהתוס' סבירא להו דהמקשה פריך מק"ו מחצר דמדברי הברייתא משמע דאי אית ביה בכל הבית ארבע אמות על ארבע אמות חולקין ולכך פריך והא תנן אין חולקין את החצר וכו' דאפילו חצר דאינו עשוי לדירת קבע אפילו הכי בעי שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה אבל לפי האמת דמשנה המשנה אימא אין בו דין חלוקה בחצר וכו' אין חולקין שום בנין עד שיהא בו שש על שמנה לזה ושש על שמנה לזה כדאיתא במתניתין דהכא לענין תנאי בנין כן נראה לי ליישב סברת התוס' אבל יתר כל הפוסקים סבירא להו דדין חלוקת בית הוא כדין חלוקת חצר ואם יש לכל אחד ארבע על ארבע מקרי שפיר בית כדמשמע בפרק קמא דסוכה ומחלקין בין דין תנאי בנין דהכא ובין דין חלוקה (ועיין במרדכי דפרקין ובטור ח"ה סימן רי"ד):

מתני' בית קטן שש על שמנה. פירוש שאמר ליה סתם עשה לי בית ולא אמר בית סתמא וגם לא פירש לו כמה יהא מדת הבית ואז יד הבונה על העליונה לעשות לו הפחות והקטן שבבתים ואשמועינן תנא דמתניתין דלא יעשנו פחות משש זהו העולה מפירוש רשב"ם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף