מהדורא בתרא/יבמות/יב/א
מהדורא בתרא 
יבמות יב א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא תא שמע המחזיר גרושתו כו' היא וצרתה סלקא דעתך אלא אימא או היא או צרתה כו' ע"כ צ"ל לאיבעיא בתרייתא דלא אתא למפשט האיבעיא דא"כ לא קדחי מידי דהא אי נמי תירץ או חולצת או מתייבמת מכל מקום תיפשוט בעיא בתרייתא אלא דאתא לאקשויי על פשיטותא דיליה בצרתה דלא אלים ק"ו למדחי צרה והכא קתני או היא או צרתה חולצת ואהא קא דחי שפיר תריץ או חולצת או מתייבמת:
שם [המחזיר גרושתו וכו' עי' מ"ש בחדושי הלכות ולפ"ז יש להקשות איך הבין הפשטן הברייתא אהדדי דשם משמע דיכול לייבם הכשירה וכאן אמר דחולצת צרתה משא"כ לפי פשוטו איכא למימר דידע פשטן הזה שיש לפרש היא חולצת צרתה מתייבמת ומה שאמר ת"ש היינו ע"ז פשוט בעי' שלך גבי היא גופה דאינה מתייבמת ויש ליישב ודו"ק]:
שם [לאו תירוצי קא מתרצת וכו'. ר"ל הלא לפי דבריך אינו מתורץ הברייתא ויותר יש לתרץ הכי היא חולצת וכו' וזה שהקשו התוס' מאי מתרץ עכשיו יותר הלא גם אם מתרץ או היא או צרה אתי לישני דברייתא שפיר וא"כ מאי קשה ליה שמתרץ בתירוץ שלו יותר ודו"ק מהר"ם ?יצ"ו]:
תד"ה מאי לאו למעוטי כו'. וא"ת ואמאי לא פריך מיניה לעיל למאן דאסר צרת מחזיר גרושתו כו' וי"ל דלא כו' עכ"ל והא דלא קשיא להו אמאי לא פריך מינה לשמואל דאסר צרת ממאנת דהתם ליכא לשנויי דאפי' חליצה לא בעי כדמשני באיילונית דצרת ממאנת כיון דאינה אסורה אלא משום גזירה ודאי חליצה בעי וליכא לתרוצי נמי כדמתרצי התוס' מחזיר גרושתו דהא ממאנת היתה מותרת לבעלה אלא דר"ל דלא דמיא לאשת שני מתים דאיסור נפילה גרם לה דקודם שמיאנה מותרת להתייבם ומיהו לצרת סוטה הוה מצי לאקשויי אלא דחדא מינייהו נקט ובתירוצם מצרת סוטה נמי ניחא וק"ל:
ד"ה תני שהיו וא"ת כו' וי"ל דבהכיר בה איכא רבותא טפי כו' עכ"ל ק"ק דא"כ הדרן קושיין לדוכתי בתוספתא דקתני ונמצאו בין בחיי הבעל בין לאחר מיתה אמאי לא קתני רבותא טפי אפי' בהכיר בה:
בא"ד [וי"ל בהכיר בה איכא רבותא טפי וכו' עי' בחדושי מהדורא בתרא הניח בקושי' דא"כ הדרא קושי' לדוכתא מתוספתא ובמהר"ם מיישב שם וקצת ארחיב בביאור יותר דהיינו מתחלה הקשו התוספות דהתוספ' משמע דאתי לאשמועינן רבותא וע"ז מקשי הלא הרבותא אינה כלום דמאי קמ"ל אפי' בחיי בעל דהא דלמא קיבלה וכו' הא אפי' בודאי ידעינן דקיבלה קודם נשואין אפ"ה מותר' צרתה וע"ז מתרצת והוא רבותא דנראה בשעת נפילה ואף אם גם הכיר בה יש רבותא עכ"פ הרבותא דברייתא אתיא ג"כ שפיר. מהר"ם יצ"ו]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |