מגלה עמוקות/רמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן רמז
הקדמה מפורסמת מחכמי האמת סוד הלוחות שהיו משקלם מ' סאה (כדאיתא בפרקי רבי אליעזר), שהיא שיעור מקוה שיש בה ר"מ קבין, תרמ"ח טפחים, ותתק"ס לוגין. ולכן קיבל משה התורה במ' יום, שכמו שבכל סאה יש ו' קבין, ובכל קב ד' לוגין, כן גם כן היום נחלק לד' עתים, ובכל עת יש בו ו' שעות, וכמו שבמקוה יש תתק"ס לוגין, כן בארבעים יום תתק"ס שעות, נמצא שלמד משה תורה שבעל פה בתתק"ס שעות שהוא שיעור מקוה. וז"ש הפסוק (משלי יג יד) תורת חכם מקור חיים, וכן גם כן יצירת הולד בתתק"ס שעות, כי עיקר היצירה הוא עבור תורה שבעל פה, ולכן מתניתין בגימטריא תתק"ס, ולפי שאין תורה כתורת ארץ ישראל (ב"ר פט"ז ד'), ולכן גם כן מהלך של ארץ ישראל היא מ' יום, שהיא תתק"ס שעות מהלך אדם בינוני. ולדעתי ז"ש (ירמיה יד ח) מקוה ישראל ה', רצה לומר שם של ה' בו תמצא הסאין והקבין והלוגין, כי צורת שם של ארבע, דהיינו ב' ההי"ן של השם, אחת צורתה ד"ו, אחת צורתה ד"י, שהם סוד כ"ד תכשיטי כלה כמבואר בספר כנפי יונה. וז"ש (שה"ש ב טז) דודי לי, ר"ל כשהשם הוא צורת דוד"י, אזי עולה מספרו ל"י. וזה שאמר (שמות יט ה) והייתם לי סגולה, וזה נרמז בפסוק (שמות כד יח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום, עם ה' דייק שם ה' דייקא על ארבעים, וזהו שסמוך ליה (שמות כה ב) ויקחו לי תרומה, לי לשמי, שצורת שם ה' עולה כמנין ל"י שבהם תלוין הלקוחים והזיווג של ישראל עם הקב"ה. וז"ש ויקחו לי תרומה, ואיתא ברעיא מהימנא (זוהר ח"ג רע"ב ע"א) תורה מ', נמצא שצורת שם של הוי"ה, מורה על חשבון ו' בסוד מ' סאה, ובמספר שם של ד' נרמזין הקבין, שם בן ד' עולה כ"ו, ותכה זה על זה כ' פעמים ו', הרי ק"ך. ו' פעמים כ', הרי ר"ס. וז"ש (במדבר יב ח) ותמונת ה' יביט, ר"ל מ' יום הביט משה תמונת ה' שעולה מ' בצורתה. מזה הטעם כשקבלו ישראל התורה שהיו ישראל למטה בדמות החיות במרכבה, דאתמר גבייהו (יחזקאל א יד) והחיות רצוא ושוב, כן גם כן ישראל בשעת קבלת התורה רצוא על ידי נוריואל, ושוב על ידי מטטרון, הכי סליק בחושבנא שניהם יחד גימטריא תורה, מלאכי צבאות ידודון (תהלים סח יג), שחזרו לאחוריהן י"ב מיל על כל דבור ודבור (שבת פ"ח ע"ב), הרי י' דברות י' פעמים י"ב הרי ק"ך מיל, שהם רצוא ואחר כך ושוב, וחזר ואמר ידודון י"ב מיל הרי ק"ך. וז"ש משה בן עמרם שהיו ישראל ד' פעמים ס' רבוא כמנין ר"ם [כמ"ש במדרש פרשת כי תשא (שמו"ר)], אבל לזה הדרך היו ישראל ר"ם קבין, שבמקוה שהלכו בשעת קבלת התורה ר"ם מיל, לקיים קרא מקוה ישראל הוי"ה (ירמיה י"ד), הלא כה דברי כאש נאם ה' (ירמיה כג כט) דייקא, שבמספר הוי"ה תמצא ר"ם קבין של מקוה ישראל. וכן גם כן תמצא בשם הוי"ה תתק"ס לוגין כזה, כ"ף וי"ו, תכה הנעלם זה אל זה, ו' פעמים ף' הרי ת"פ, פ' פעמים ו' הרי ת"פ, הרי תתק"ס. וז"ש (דברים ד לה) ה' הוא האלהים, ר"ל כשתמלא שם של הוי"ה כ"ף וי"ו, תמצא הנעלם שהוא פ"ו הוא אלהים. וזהו כוונת הפסוק (תהלים קה מד) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו בעבור ישמורו חקיו ובריתו ינצורו (תהלים קה מה), ר"ל שנתן הקב"ה לישראל ארץ ישראל שהיה מהלך מ' יום, עבור התורה שניתנה במ' יום. וכן הוא אומר כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו), כל אותן הימים שהיה משה בהר שהיה ק"ך ימים, כדי לתת להם נחלת גוים שהיא מהלך מ' יום. וז"ש מעשה ידיו, שרמז על הלוחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז). ועל זה התחיל משה לבקש ואתחנן אל ה' דייקא, בעת ההיא כשהיה משה בן ק"ך שנה, שהם כנגד ק"ך ימים שהיה בהר שהם ג' פעמים מ', שנרמז בשם של ה' מספר של מ' סאין ור"ם קבין ותתק"ס לוגין, שהם הימים והשעות שהיה משה בהר שהוא סוד מקוה כמ"ש. וזהו הרמז אתה החלות להראות, ר"ת אהל, כשהוקם אהל מועד אתמר תמן (שמות מ יז) הוקם המשכן, שהוא בהפוך אתוון קומה, וכן מקוה שכתב בספר גלי רזיא, עיין שם. ולדעתי הם לקביל ג' פעמים אלו לקביל הלוחות, שהיו משקלם מ' סאה שהם גם כן שיעור מקוה. ולפי שמשה היה ג' פעמים בהר כל אחד מ' יום, לקביל ג' עולמות בריאה יצירה עשיה שהם סוד ג' קטרין "נפש "רוח "נשמה, שכל אחת צריכין לטבול בתתק"ס לוגין שלמעלה בסוד נהר דינור נגיד ונפיק (דניאל ז י). ולפי שבמ' יום יכול אדם בינוני לילך ת' פרסה על ת' פרסה כדאיתא במסכת פסחים (צ"ד ע"א), וז"ש גלגולוהי נו"ר דלי"ק (דניאל ז ט), בגימטריא ת'. לקביל מ' יום של הר סיני אמר שאז נתקנו תתק"ס לוגין של נפש אמר את גדלך, כמ"ש הן הראנו את גדלו (דברים ה כא), שאז נפשי יצאה בדברו (שה"ש ה ו) לקביל נפש. ואחר כך באהל מועד שאז נצטוה בענין הוראות תורה שבעל פה, אמר את ידך החזקה דאתמר (שמות לט לג) ויביאו המשכן אל משה, את עלית על כלנה (משלי לא כט, שמו"ר פנ"ב ד'), שאז נתקן הרוח בתתק"ס לוגין שביצירה, שאז הוקם המשכן כמ"ש במדרש (במ"ר פי"ב ב') שרמז הקב"ה למטטרון שיעשה למעלה גם כן משכן, שהקים המשכן ביצירה דתמן עושה מלאכיו רוחות (תהלים קד ד), ואז נתקן הרוח ותתק"ס לוגין, ובמהלך מ' יום ת' פרסה כמניין נור דליק. ולקביל מ' יום אחרונים שהם כנגד התיקון הנשמה שהיא בבריאה, שלקביל זה קבלו התורה פעם שלישית בערבות מואב, אמר אשר מי אל בשמים ובארץ. ומטעם זה חזרו לאחוריהם ק"ך מיל שהוא גם כן מ', ולהורות שצריכין לתקן ג' קטרין דלהון שהם נפש רוח נשמה, כל אחת במ' יום שהוא מ' סאה שהוא שיעור תתק"ס לוגין. ולפי שג' פעמים אלו שעלה משה הוא סוד תתק"ס, לכן אמר אעברה נא, שהרי נתן להם ארצות גוים, לבעבור שישמור חקיו ותורתו, נמצא שתכלית ארץ ישראל שהיא מהלך מ' יום הוא עבור התורה, כמ"ש שישמור חקיו ותורותיו שניתנה במ' יום שהם תתק"ס לוגין, לכן כשאהיה בארץ ישראל אז אתקן המקוה שהיא סוד שם הוי"ה דתמן נרמזין הקבין וסאין ולוגין, וארץ ישראל היא ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד (דברים יא יב), לכן מהלך ארץ ישראל מ' יום שיעור תתק"ס שעות, וקחשיב תלת דרגין לקבל נפש רוח נשמה. והשיב הקב"ה רב לך, כבר נחלקו שנותיך על ק"ך שהם ג' פעמים מ', לקביל ג' עליות שעלה משה להר כל אחת מ', ועתה עלה ראש הפסגה כדאיתא בסוטה (י"ג ע"ב) שי"ב מעלות היו בהר נבו, כולם פסע משה בפסיעה אחת כל אחת כלולה מעשר הרי ק"ך, הרי שלשה פעמים ארבעים. וצו את יהושע וחזקהו, שגם הוא היה ראוי להיות מאה ועשרים שנים, לכן אמר ואמצהו, רק שחטא יהושע גרם שנסתלק ממנו עשר שנים (במ"ר פכ"ב ו'). או יש טעם אחר על ענין ק"ך ימים שהיה בהר, ארבעים יום ראשונים כנגד הזכר שכתבה התורה (ויקרא יב ד) שצריכה אשה להמתין על קרבנה ארבעים יום, וימי טומאה וימי טהרה על נקבה פ' יום (ויקרא יב ה). ועל זה אמר בעת ההוא, וקרינן ביה ההיא, שהם זכר ונוקבא, שבאותן הימים שעלה משה להר הוצרך לתקן ימים זכר ונוקבא, וכשנשלם ק"ך ימים, אז ויקהל משה (שמות לה א) ליתן נדבה למשכן. לכן אתה החלות להראות, ר"ת אהל, שרמז על אהל מועד את גדלך לקביל סטרא דדכורא, גדלך בגימטריא הב"ן, ידך החזקה סטרא דנוקבא. וכן כשהוקם המשכן היה שקול כמו שנברא שמים וארץ [תנחומא פרשת פקודי (סי' ב')], רמז שהם זכר ונוקבא, ולכן אמר אעברה נא, לקביל נוקבא אמר הארץ הטובה, לקביל דכורא אמר ההר הטוב. השיב הקב"ה רב לך, כבר תקנת דכר ונוקבא בענין שכתוב עליהם התורה שנעשו בהם נסים על ק"ך מיל וכדאיתא בסוטה בירושלמי (סוטה פ"ז ה"ג), וכן כשנסעו מרעמסס לסכות הלכו ק"ך אלפים אמה, וכן בשעת מתן תורה כמ"ש, ובעגל באו ק"ך רבוא מלאכי חבלה (שבת פ"ח.), ומשה יקח את האהל (שמות לג ז) זכה לכולם, כמו שכתוב רב לך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |