מגלה עמוקות/קצא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מגלה עמוקות קצא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן קצא
הקדמה מעולה מבוארת בדברי המקובלים ומובא בספר הפרדס, שיש לשם של הוי"ה ע"ב עגולין, ולכל עיגול יש ג' תגין והם ע"ב עייני"ן וך"ד זיינ"ן. ומסוד זה היו למטה סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה, מספר גלגלותם ע"ב עייני"ן, ולכן נקראו סנהדרים עיני העדה (במדבר טו כד), לפי שהם באים מע"ב עייני"ן שיש לשם של הוי"ה, וסנהדרי קטנה היו כ"ג, והשכינה היתה משלמת החשבון בסוד אלהים נצב בעדת אל (תהלים פב א), מלת אל דייקא, שכן המרכבה של מעלה כחושבן ע' סנהדרין, וך"ג סנהדרי קטנה הוא סוד מג"ן, שהוא ג' פעמים א"ל, דאתמר גבי אברהם אנכי מג"ן לך (בראשית טו א), והזכיר באותו פרשה ג' פעמים ל"א שהם עולין צ"ג, לחשבון ע' סנהדרי גדולה וך"ג סנהדרי קטנה, והוא סוד הוי"ה בהיכל (חבקוק ב כ), שלכבוד אלו השמות הקדושים היו במקדש צ"ג כלים (תמיד ל' ע"א) אדון יחיד מושל על כולם, אבל כשאנו מחשבין ע"ב סנהדרין, שכן היו יושבין שני סופרי הדיינים אחד מימין ואחד משמאל (סנהדרין ל"ד ע"א), נמצא סנהדרין היו ע"ב מע"ב עייני"ן דלעילא שיש בשם של הוי"ה, נמצא כשתצרף כ"ג סנהדרי קטנה אליהם, הרי סוד הנך יפ"ה רעיתי הנך יפ"ה עיניך יונים (שיר השירים א טו), ר"ל שמניין סנהדרי גדולה וקטנה שהם עיני העדה, הם כמניין יפ"ה. וזהו כוונת רז"ל [במדרש רבה פרשת תולדות (ב"ר פס"ג ח')] שנבהל שמואל הנביא כשראה דוד שהיה אדמוני (שמואל א' טז יב), שהיה חושב שמואל שהוא מכח מאדים, כדאתמר גבי עשו והוא אדמוני (בראשית כה כה), והשיב לו הקב"ה עם יפה עינים, שהוא אינו שופך דם רק בדין סנהדרין שנקראו עינים. ונרמזו סנהדרין במלת יפ"ה שהוא בגימטריא צ"ה, דהיינו ע"ב סנהדרי גדולה וך"ג סנהדרי קטנה. והנה גם את זה לעומת זה עשה אלהים, והסוד הוא שבאת ב"ש אותיות ה"ץ ו"ף סמוכים הם זה אצל זה, כי חשבון ה"ץ הוא צ"ה, הוא סוד ו"ף שהוא שם של אלהים, כי כמו שבקדושה סנהדרי גדולה וקטנה הם צ"ה, כן גם כן בקליפה צ"ה הוא גם כן מספר שלהם, והסוד הוא מחה אמחה את זכר עמלק (שמות יז יד), מתחילה אמר כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז טז) בגימטריא צ"ה, שהם סוד סנהדרי גדולה וקטנה, ולכן קיימא לן שצריך לכתוב כס י"ה בחד שיטה כדאיתא בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קיד), וכן בקליפה מח"ה נוטרייקון 'מאדים 'חלבנה 'המן, כל אחד משלשתן עולה לחשבון צ"ה. וזהו סוד מאמרם ז"ל (בפרק ערבי פסחים דף ק.) שאמר ר' יוסי בכל יום ויום אתה מחבב דברי מדברי יהודה חברינו, ועכשיו אתה חושש לדבריו, הגם לכבוש את המלכה עמי בבית וכו' (אסתר ז ח). ורזא דמלה לפי שר' יוסי יניקתו מן שם של אלהים שהוא חשבון יוס"י, כדאיתא ברעיא מהימנא פרשת פנחס (זוהר ח"ג) עמוד ת"י (זוהר ח"ג רכ"ג ע"א), לפי שיניקתו מן שם של אלהים, לכן זכה שיהיה הלכה כמותו בצ"ה מקומות בתלמוד, כשאנו חושבים כל ההלכות שנפסקו כר' יוסי שנמוקו עמו, אנו מוציאין הלכה כמותו בצ"ה מקומות. והטעם שסודו ה"ץ ו"ף, ר"ל מאחר שיניקתו מן שם של אלהים שעולה ו"ף, לכן הלכה כמותו בצ"ה מקומות שהוא סוד ה"ץ. ועל סוד זה אמר ר' יוסי הגם לכבוש את המלכה עמי בבית, מלכ"ה דייקא שסודה ה"ץ, ר"ל מאחר שהלכה כמותי בצ"ה מקומות כמנין מלכ"ה, והיא עמי בבית שיניקתי משם, אם כן שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות ויחסר חלוקא דרבנן דילי. אם כן זכינו לדין שסוד ו"ף שהוא שם של אלהים, צריך להיות ה"ץ שסמך לו בא"ת ב"ש, והוא חשבון סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה כנ"ל. והנה מאחר שאלהים נצב גם כן עמהם, דהיינו שהשכינה היתה שרויה ביניהם, נמצא שהיה מספרם צ"ו בסוד א"ל אדנ"י, שהם כמנין ע"ב עייני"ן של שם הוי"ה וך"ד זייני"ן, ולפי שבארץ ישראל שמה ישבו כסאות למשפט (תהלים קכב ה), ושם יהיו צ"ו חלונות במקדש לקביל רזא דא, לכן פתח משה באדנ"י, ומסיים בשם של א"ל, שהוא סוד א"ל אדנ"י. ולכן פתח אתה החלות להראות את עבדך, עבד"ך דייקא, שהיה משה שקול כנגד ע"ב סנהדרי גדולה וקטנה, שניהם יחד הוא סוד עבד"ך ע"ב עייני"ן כ"ד זייני"ן, וחוזר ומפרש מה הוא סוד של עבדך. והנה מסודרים סנהדרי גדולה וקטנה על סוד האותיות שהם כ"ב, בסוד רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן (תהלים סח יח), שהם כ"ב אותיות התורה כל אחת כלולה מאלף, והם סוד כ"ב אלפים שאין השכינה שורה אלא על ב' אלפים ושני רבבות מישראל (ב"ק פ"ג. יבמות ס"ד.), שהם כ"ב אותיות התורה אדנ"י בם השכינה ביניהם, והוא סוד כ"ג סנהדרי קטנה, וכשממלאים אותיות התורה עם אותיות מנצפ"ך, יש בהם ע"ג אותיות, וזהו סוד מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית (תהלים קד כד), חכמ"ה דייקא בגימטריא ע"ג, שהם ע"ב סנהדרין ונשיא על גביהן. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות אותי שסוד עבדך שקול כנגד סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה, את גדלך לקביל סנהדרי גדולה, את ידך החזקה לקביל סנהדרי קטנה, יד"ך החזק"ה בגימטריא קט"ן, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשך בעולם העשייה, דתמן שם א"ל אדנ"י שהוא כמנין סנהדרי גדולה וקטנה, וכנגד זה היו צ"ו בריתות שנכרתו על התורה, בסיני מ"ח על התורה שבכתב, ובאהל מועד מ"ח על התורה שבעל פה, וחזרו ונשתלשו בערבות מואב, שניהן יחד צ"ו, והוא סוד צ"ו לצ"ו (ישעיה כח י), ב' פעמים צ"ו הם קצ"ב בריתות שנכרתו על התורה כמ"ש התוספות [בסוטה דף ל"ז (ע"ב ד"ה רבי)], שהוא סוד האף הגדול הזה, ר"ל כשממלאין אותיות א"ף כזה אל"ף פ"א, הוא בגימטריא קצ"ב, ועל זה אמר וכגבורתיך, להשתיק כח הא"ף הגדול ההוא שכחו קצ"ב כמנין צ"ו לצ"ו. ועל זה אמר אעברה נא, רוצה אני ליכנס לארץ ישראל ושמה ישבו כסאות למשפט הם כנגד ע"ב סנהדרי גדולה, אעבר"ה נוטריקון 'אתקן 'ע"ב 'ראשי 'הסנהדראות, נ"א נוטריקון 'נורא 'אלהים, כי נורא אלהים ממקדשיך (תהלים סח לו), אל תקרי ממקדשיך (זבחים קט"ו:), שהוא מקום המקדש של מעלה, אלא ממקודשיך שהם סנהדרין שלמטה, שהיו יושבים בלשכת הגזית שהיו מכוונים כנגד הכסאות של מעלה, כי ירושלים הבנויה למטה, כעיר שחברה לה יחדיו מלמעלה (תהלים קכב ג), כי כמו שבירושלים שלמעלה ישבו כסאות למשפט, כן גם כן ישבו כסאות לבית דוד למטה בירושלים שלמטה. לכן ביקש משה לראות ההר הטוב שהוא הר הבית, והלבנון זה בית המקדש, ששם היו צ"ו חלונות במקדש כנגד צ"ו חלונות שלמעלה, שהן לקביל סנהדרי גדולה וקטנה. והשיב הקב"ה רב לך, לא די שאתה שקול כנגד סנהדרי גדולה וקטנה, אבל שקול אתה כנגד כל ישראל שהם ששים רבוא (דב"ר פי"א ט'), ומזה הטעם כתב שם משה בתורה תקצ"ב פעמים, וכן שם של ישראל נזכר גם כן בתורה תקצ"ב פעמים, והטעם ששקול משה כנגד כל ישראל, והוצרך להזכיר תקצ"ב פעמים, שהוא סוד שאמר משה בשעת מותו אתהלך לפני ה' בארצות החיים (תהלים קטז ט) (דב"ר פי"א ה'), ר"ל שנזכר משה בתורה כמנין ב' פעמים האר"ץ, וכן ישראל גם כן שנקראו ארץ חפץ (מלאכי ג יב), לכן זכר שמו בתורה גם כן כמנין ב' פעמים האר"ץ, והוא סוד מילוי של לבנון, ר"ל למי"ד בי"ת נו"ן וי"ו נו"ן, גם כן בגימטריא תקצ"ב, ועליהם אמר בלעם מראש צורים אראנו (במדבר כג ט), ובמלת מרא"ש רמז שם של ישראל שנזכר שמם בתורה מנין ב' פעמים צו"ר הוא גם כן תקצ"ב. על זה אמר רב לך, כבר שקול אתה בתורה כנגד כל ישראל ואינו צריך אתה ליכנס לארץ ישראל, אלא צו את יהושע, צ"ו דייקא, שהוא יהיה בדורו שקול כסנהדרי גדולה וקטנה, לכן אמר ב' לשונות וחזקהו כנגד סנהדרי גדולה, ואמצהו כנגד סנהדרי קטנה: הג"ה
אמר הצעיר שלמה סוד א"ף מלא, הוא סוד ברי"ת, שהוא סוד סמא"ל לילי"ת דכר ונוקבא, כשמזדווגין יחד עולים כמנין ברי"ת, כי סמא"ל עולה קל"א, שהוא רוכב על ק"ל מחנות, כידוע בסוד והק"ל נשמע בית פרעה (בראשית מה טז), ואמרו רז"ל (שמו"ר פכ"א ה') שר של נבוכדנצר ק"ל שמו. וזה סוד ק"ל שנה שפירש אדם הראשון הוליד רוחין ולילין (עירובין י"ח ע"ב), ולכן הק"ל קול יעקב, שהוא שופרא דאדם (ב"מ פ"ד ע"א), כי הקל חסר וי"ו שהוא ק"ל, תיקן יעקב בקול שמצפצפים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (ב"ר ב"ר פס"ה כ'), כי כל העוסק בתורה מזיקין בדלין ממנו (ברכות ה' ע"א), אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב), ואז אין הידים ידי עשו. וזה סוד סל"ם מצב ארצה (בראשית כח יב), איתא במדרש רבה (ב"ר פס"ח י"ב) סל"ם זה סינ"י, שהראה לו סל"ם שעולה ק"ל, צריך אתה לתקן בסינ"י שהיא התורה, בסוד ישראל שעמדו על הר סינ"י פסקה זוהמתן (יבמות ק"ג:), שבטלה זוהמת סינ"י. מצ"ב עולה קל"ב, שהוא עולה על קל"א של סמא"ל, ופגם של הבל היה בא' י' של אהי"ה שהוא קל"א, כי מילוי אל"ף יו"ד עולה קל"א, לכן משה לא רצה להכות היאור, משום בירא דשתית מיניה מיא לא תשדי ביה קל"א (ב"ק צ"ב ע"ב), לתקן גלגולו. וזה סוד עי"ן הרע, שהם הק"ל קליפות שעולה עי"ן, ויצר הרע שהוא סמאל רוכב על ק"ל, מוציאין האדם מן העולם. ולכן יוסף הוא שטנו של עשו שהוא סמאל, כי הוא בן פורת עלי עין (בראשית מט כב), אל תקרי עלי עין אלא עולי עין {{ממ|ברכות (כ' ע"א), שעולה על ק"ל, ולא ירא מעין הרע. וזה סוד אלמלא ניתנה רשות לעין לראות אין בריה יכולה לעמוד (ברכות ו'.), וסוד אין יצר הרע שולט אלא מה שעיני"ו רואות (סוטה ח'.), וסוד מלאך המות מלא עיני"ם (ע"ז כ' ע"ב), וסוד גירא בעיני דשטנא (קידושין פ"א.), ומדרגה דיליה היה בלעם שתום עין (במדבר כד טו), ולכן סנהדרין שנקראו עינ"י העדה, נקרו לעיני"ו (יומא ס"ט:). נמצא סמא"ל הוא סוד קל"א, ולילית היא סוד תפ"א שרוכבת על ת"פ מחנות, כ"כ באריכות באופן קפ"ד, תצרף תפ"א וקל"א יחד, עולה ברי"ת, וזה סוד כורת ברי"ת, כי כשמזדווגין יחד בסוד ברי"ת, אז אנדרלמוסי"א בא לעולם שהוא דכר ונוקבא יחד סמאל לילית, אנד"ר דכר, למוסי"א נוקבא, כמו אנדרוגינוס כמו שכתב א"א ז"ל, ואז הורגת טובים ורעים (ב"ר פכ"ו ה'), בסוד חרב נוקמת נקם ברי"ת (ויקרא כו כה), וכדאיתא בזוהר בכמה דוכתין כד מזדווגין כחדא לא יכלי עלמא למיקם, לכן צריך לכרות ברית שלא יזדווגו יחד. וזה סוד שנקרא המילה ברי"ת (שבת קל"ז ע"ב), כי בכריתת הערלה שהוא הקליפה נכרתו ברי"ת קליפות, והבועל ארמית מושך ערלתו (עירובין י"ט ע"א), מושך קליפות ברית עליו, לכן קנאין פוגעין בו (סנהדרין פ"א ע"ב). וזה סוד אדם הראשון משך בערלתו היה (סנהדרין ל"ח:), שמשך הקליפות לעולם באכילתו שאז סמאל היה רוכב על הנחש [כדאיתא בזוהר שם (ח"א רס"ג ע"ב)], ואברהם שהוא תיקון אדם {{ממ|כדאיתא במדרש רבה פרשה י"ד (ב"ר פי"ד ו'), הוצרך לתקן ברי"ת, לכן תרי"ג מצות הן להתגבר על תרי"ב קליפות, בסוד ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כנ"ל (יבמות ק"ג). וזה סוד מכ"ל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים (משלי ד כג), כל דייקא, ר"ל כל תרי"ג להתגבר על תרי"ב, לכן קיים אברהם כל המצות (יומא כ"ח ע"ב). וזה סוד גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות (נדרים ל"ב.), ובשעת חורבן חלפו חק הפרו ברי"ת, ומזה יובן כל ענין ברית שבתורה ואין להאריך, נמצא קצ"ב בריתו"ת נכרתו על התורה, ר"ל א"ף מלא שעולה קצ"ב, שהוא סוד ברי"ת בזיווגן יחד סמאל ולילית בסוד ברי"ת, אז הא"ף מלא, היינו בשלימותו נכרת על התורה שהיא תרי"ג: עד כאן הג"ה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף