מגלה עמוקות/פג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מגלה עמוקות TriangleArrow-Left.png פג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן פג
התפלל משה על דורו של רבינו הקדוש שגזרו שמד באותו דור, וגזרו שלא למול את בניהם, ובאותו זמן נולד רבי ומלו אותו, וגזר הקיסר שיביאו אליו בן הנימול, ונעשה נס שאמו של אנטונינוס נתנה בנה שנולד גם כן באותו פרק שנולד רבי בחיק של אמו דרבי, ומצאו הקיסר ערל ופטרו לשלום כדאיתא בעבודה זרה בתוספות דף יו"ד (י' ע"ב ד"ה אמר). וזה נרמז במלת אעבר"ה, נוטריק"ון א"נטנינוס ע"רל ב"רית ר"בינו ה"קדוש, ולכן נקרא רבי רבינו הקדוש, (ובשבת דף קי"ח: אמרו טעם אחר ומסייע לו). ולפי שאנטונינוס הוא גלגול של עשו, ורבי הוא גלגול של יעקב שתיקן ברכת אתה קדוש, לכן נקרא גם כן רבי רבינו הקדוש שהוא גלגול של יעקב. והתפלל משה בעת ההיא, על אותו עת שיתן הקב"ה חן לרבי בעיני אנטונינוס, אעברה נא, נוטריק"ון א"נטונינוס ע"שו "בימי ר"בינו ה"קדוש נ"צוץ אח"ד, כי קיימא לן (נדה כ"ז ע"א) תאומים טיפה אחת היא ונחלקה לשנים, נמצא שיעקב ועשו שהיו תאומים, היו ניצוץ אחד ונחלקו אחר כך לשתים. וכבר אמרו רז"ל (ברכות נ"ז ע"ב) שהשיב הקב"ה לרבקה שני גיים בבטנך (בראשית כה כ), על אנטונינוס ורבי, שאז נתקן יעקב ועשו, ולכן גיי"ם בב' יו"דין, שנחלקה טיפה אחת לתרין ניצוצין. ולכן פתח מתחילה ואתחנן, שביקש על חן שיהיה לרבי בעת ההיא, שיהיה שעת השמד עת צרה היא ליעקב (ירמיה ל ז), ליעקב ממש שהוא רבי שהיה ניצוצו של יעקב, ולכן נקרא רבי ר' יהודה נ"שיא, נוטרי"קון נ"יצוצו ש"ל י"עקב א"בינו, והוצרך רבי להתלבש בנשמתו של יעקב אבינו שהיא מדת תפארת תורה שבכתב, לפי שסוד משנה הוא תורה שבעל פה, ומתחלה כשנתן משה תורה שבכתב, איתמר ביה כה תאמר לבית יעקב (שמות יט ד), יעקב דייקא מגיד דבריו ליעק"ב חקיו ומשפטיו לישראל (תהלים קמז יט), שהיו י' דברות עק"ב תיבות, והוא חלק של תפארת כמ"ש רז"ל בפרק הרואה (ברכות דף נ"ח.) והתפארת (דברי הימים א' כט יב), זה מתן תורה, הרי שהתורה היא סוד לבושו של יעקב, ובזה (שחרית לשבת) ישמח משה במתנת חלקו עבד נאמן קראת לו, בשעת מתן תורה נקרא עבד, ואז כליל תפארת בראשו נתת, שנתלבש משה בלבושו של יעקב, דאיתמר במדרש (תנחומא עקב סי' י') בשביל יעקב ניתנה התורה, דהתורה נתנה מפי הגבורה (שבת פ"ח ע"ב), הרי מדתו של יצחק, ורצו מלאכי שרת לפגוע בו, עד שנתן הקב"ה קלסתר פניו של משה שהוא דומה לקלסתר פניו של אברהם כדאיתא במדרש רבה פרשת יתרו פרשה כ"ח (שמו"ר פכ"ח א') ועל ג' גוונין אלו שזכה משה להתלבש בשעה שקבל תורה שבכתב, ושלשתן רמוזים בקרא ומשה עלה אל האלהים (שמות יט ג) הא דרגא דיצחק, ויקרא אליו ה' הא דרגא דיעקב שהוא רחום, מן ההר זה אברהם שקראו הר. ולכן פתח בכאן משה בשם של אדנ"י, ומסיים בהוי"ה בנקודות אלהים, הן הן תרין ההי"ן, לקביל י' דברות שקבלו ה' מול ה' בתרין לוחין, ואז החלות להראות לי ג' גוונין, את גדלך, זה קלסתר פניו של אברהם תורת חסד על לשונו. ידך החזקה, זה יצחק מפי הגבורה. אשר מי אל, זה דרגא דיעקב שנתן התורה בז' קולות ירעם אל בקולו נפלאות (איוב לז ה) (כדאיתא במדרש שם) שאותן הז' קולות נתפשטו כל אחד לי' ניצוצין, הרי ע' קולות לקביל ע' אומות, ועל זה קאמר ירעם אל בקולו נפלאות, לכן אמר בכאן אשר מי אל דייקא, אשר יעשה כגבורתיך רעם גבורותיו מי יתבונן (איוב כו יד). ועל זה אמר בגמרא (גיטין דף נ"ט.) מימות משה עד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד, הטעם שהוצרך משה לקבל תורה שהוא סוד תפארת, על ידי מדת אברהם שהיא גדולה כדי שיהיה תורת חסד על לשונו, לקיים כל אורחות ה' חסד ואמת (תהלים כה י), וכן רבי מאחר שהוא חיבר תורה שבעל פה, הוצרך גם כן להיות לו תורה וגדולה במקום אחד. ולפי שנתלבש רבי בניצוצו של יעקב שהוא תפארת, לכן התחיל רבי בפרקי אבות פרק ב' (אבות פ"ב מ"א) רבי אמר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה, על עצמו דיבר שנתלבש בלבוש של תפארת. ולכן אמר הקב"ה למשה רב לך, אותה הגדולה והתורה שיש לך, יהיה גם כן לרבי באותו פרק, כמ"ש שמימות משה לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד עד רבי, גם אותו הלבוש שהוא תפארת, היה גם כן לבושו של רבי באותו דור, וזה הוא רב לך דייקא, שלך הוא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף