מגלה עמוקות/עה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן עה
אמרינן בפרק שלשה שאכלו ברכות (מ"ח ע"ב) משה תקן ברכת הזן בשעה שנתן להם המן, יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו ברכת רחם, דוד על ירושלים עירך ועל מלכות בית דוד משיחך, שלמה תיקן הבית הגדול והקדוש. וסימן ד' אילו ברכת ש"דים ורחם (בראשית מט כה), שדי"ם נוטריקון ש"למה ד"וד י"הושע מ"שה. וידוע שכל הברכות הם כולם מדרבנן אחד מן ז' מצות שהם מדרבנן וסימנך נ"ע בש"מחה, נ"טילת ידים, ע"ירובין, ב"רכות, נר ש"בת, מ"גילה, ח"נוכה, ה"לל, אבל ברכת המזון הוא מן התורה, כדכתיב (דברים ח י) ואכלת ושבעת והדר וברכת. רצה משה ליכנס לארץ ישראל ולתקן שלשה ברכות אלו של ברכת המזון, לזה פתח ואתחנן בב' נונ"ין, שרצה לתקן מאה ברכות, לכן אמר בעת ההיא דייקא, שראה שיבא אחר כך דוד ויתקן ק' ברכות, לכן רצה לתקן הוא עתה מה שיהיה אחר כך לאמר לדורות. גם אמר בעת ההיא, רמז על אותו עת שהיה חדש אדר, וראה מן כל י"ב חדשים שבשנה המלאכים שממונים עליהם, אין שום אחד מן המלאכים מורה על הברכות, רק מלאך של חדש אדר ששמו אברכי"אל, שמורה על ברכות של הקב"ה, ולכן קרי ביה בעת ההוא לאמר, מה שאותו המלאך שממונה על אותו עת שנקרא אברכי"אל שמתפאר בעצמו אברך אל, לכן בא משה ומתפלל באותו עת לאמר למטה סדר הברכות. ולכן פתח בא"דני, כי כבר התחיל משה לתקן לישראל מאה ברכות, כשנתן מאה אדנים למשכן שהם כנגד מאה ברכות, וכן הוא אומר איש אמונות (משלי כח כ), זה משה רבינו בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז), כדאיתא בשמות רבה פרשה נ"א (שמו"ר פנ"א א'), הוא רב ברכות, הוא רבן של ישראל שתיקן לנו הברכות, ואף על פי שאמרו רבותינו (במסכת מועד קטן דף י"ו (מו"ק ט"ז ע"ב) ובמנחות דף מ"ג:) דוד ראה ברוח הקודש שמתו ק' נפשות מישראל עמד ותיקן מאה ברכות, נאם הגבר הוקם ע"ל (שמואל ב' כג א) בגימטריא ק' (עיין תנחומא קרח סי' י"ב), אם כן הרי דוד תיקן. צריך לדעת אלה המצות אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה (כדאיתא בשבת דף ק"ד.), וכבר אמר משה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך (דברים י יב), אל תקרי מה אלא מאה (כדאיתא במנחות דף מ"ג:), הרי שמשה תיקן מאה ברכות. ותשובתו בצדו אמר דוד נאם הגבר הוקם על, מה שתיקן משה באותו יום דכתיב ביה (שמות מ יז) הוקם המשכן, שאז אמר משה קומה ה' (במדבר י לה), שהוא סוד שיעור קומה שלמעלה, כמ"ש וכבוד ה' מ"לא א"ת ה"משכן (שמות מ לה), שהוא ר"ת מ"אה, וכן צירוף שם של ארבע הוא עולה מאה, ה"ן ה"ם יוד"ו, שצירוף שם של ארבע הוא ה"ן ה"ם בגימטריא מא"ה, יוד"ו בגימטריא כ"ו, כמ"ש ר' הירץ בסידורו. לכן התחיל משה א"תה ה"חלות ל"הראות, שהוא ר"ת א"הל, בעת ההיא בשעה שהוקם אהל מועד, את גדלך הוא סוד שיעור קומה, קרי ביה ק"ו מ"ה, אל תקרי מה אלא מאה, וכן מ"שכן ה"עדות, ר"ת מ"ה, שהוא סוד מה שמו (משלי ל' ד), זה הקב"ה, מה שם בנו, זה משה כדאיתא בזוהר עמוד ק"ע (זוהר ח"ב קצ"ז ע"א). נמצא שהחלות להראות לי גדלך דייקא, שהוא סוד מה, כמ"ש מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), וכמו ששם בן ד' עולה מאה כמ"ש, וכן גם כן שם של אלהים הוא סוד מאה, וכן י"ד אלהי"ם עולה מאה. ז"ש את ידך החזקה, כי באותו יום שהוקם המשכן אמרו ה' הוא האלהים (עיין פסיקתא רבתי פ"ד), כמו ששם של ה' הוא סוד מאה, שהוא סוד שיעור קומה, כן גם כן שם של אלהים, לכן באותו יום אמרו הודינו לך אלהים הודינו (תהלים עה ב), שהוא סוד ה' הוא האלהים, והוא סוד מודי"ם שהוא בחושבן מאה. ז"ש אשר מי אל בשמים, שכן תמלא אותיות מ"י, מ"ם יו"ד, הרי ק'. ז"ש אשר יעשה כמעשך, על שם של הויה שהוא עולה מאה, וכגבורתך על שם של אלהים שהוא עולה מאה. וז"ש הפסוק ויזרע יצחק בארץ ההיא (בראשית כו יב), על מדת הדין שהוא שם של אלהים שהוא מדת הדין, וימצא מאה שערים ויברכהו ה' על שם של ה', שהוא גם כן סוד ק'. ועל זה התפלל משה מאחר שהתחלתי לתקן סוד שיעור קומה, אעברה נא, אין נא אלא עתה, בזה החודש רצה לתקן ולגמור הברכות, שכן מלאך של זה החודש נקרא אברכי"אל, וכן נ"א וארא"ה בגימטריא אברכי"אל. ולפי מה שאמרתי שמשה התחיל לתקן ברכת המזון שהוא מן התורה, זה רמז במה שאמר אתה החלות להראות את גד"לך, בגימטריא ז"ן, שמשה תיקן ברכת הזן, ועתה רוצה לגמור הב' ברכות השניות, אעברה נא ואתקן את הארץ, ברכת הארץ כשאראה אותה, גם ברכת רחם שבא דוד ותיקן על ירושלים עירך, ז"ש ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, ואחר כך בא שלמה ותיקן על הבית הגדול והקדוש, לזה אמר והלבנון שהוא בית המקדש, ובמלת נ"א נוטריקון 'נוסח 'ארץ, שהוא היה רוצה לתקן נוסח של ברכת הארץ. השיב הקב"ה רב לך, עיקר ברכת המזון הוא ברכת הזן שהוא שלך, כדאיתא בברכות (מ' ע"ב) בעובדא דבנימין רעיא כריך ריפתא. אבל ברכת הארץ צו את יהושע, יהושע יתקן ברכת הארץ, ולפי שקיימא לן (ברכות דף מ"ח:) חייב אדם לומר שני דברים בברכת הארץ ברית ותורה, וכל מי שלא אומר לא יצא ידי חובתו, וצריך שיקדים ברית לתורה, לזה אמר ב' לשונות כנגד הברית וחזקהו, כנגד תורה ואמצהו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |