מגלה עמוקות/עג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מגלה עמוקות TriangleArrow-Left.png עג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן עג
הראה הקב"ה למשה א' זעירא, הוא סוד ר' עקיבה. שכן א' זעיר"א, בגימטריא ר' עקיב'. נשתיירו אתוון מן ויקרא (א א) ויקר, שדרשו רז"ל (ע"ז דף ה'.) על פסוק (תהלים קלט יז) ולי מה יקרו רעיך אל, שהוא רבי עקיבה. ובמלת רעי"ך יש בו סוד כך עלה במחשבה (מנחות כ"ט ע"ב), שכתב האר"י ז"ל ב' יחודים הן, האחד כ' כפופה הוא סוד יחוד התחתון של ברוך שם כבוד, כ' פשוטה יחוד העליון שמע ישראל (דברים ו ד), וכשיצאה נשמתו של רבי עקיבה בא"חד (ברכות ס"א ע"ב), זכה לתרין שמהין אלו נכנס בשלום ויצא בשלום. וזה סוד שרבי עקיבה פעמים מסיים בא'לף ופעמים בה'ה, כשיצאה נשמתו באחד, זכה לאות א' שהוא סוד קוצו של יו'ד. וזה נרמז במלת רי'עך, נוטריי"קון ר"בי ע"קיבא י"חודו כ' רבתי, זה שאמר אל, שהוא סוד אל ארך אפים (שמות לד ו), ודרשו ולי מה יקרו זה ר' עקיבא שזכה לסוד ש' של תפלין שנקרא יקר, כמ"ש רז"ל במגילה (דף ט"ז:) ויקר (אסתר ח טז) הוא תפילין, ולכן אמר מלת וי"קרא, שכשזכה רבי עקיבא לאות א', זכה ליקר שהוא סוד שין של תפילין, אבל משה לא זכה רק וראית את אחורי (שמות לג כג), שדרשו רבותינו ז"ל בברכות (דף ז'.) שהוא קשר של תפילין שהוא אות ד', ולדברי תרגום יונתן בן עוזיאל זכה ליו"ד תפילין של יד קטרא דבידא, בין למר ובין למר פני לא יראה שלא זכה לשי"ן של תפילין, אבל ר' עקיבה נכנס בשלום (חגיגה דף ט"ו:), וזכה גם כן לשי"ן של שד"י, לכן אתמר עליה (איוב כח י) בצורת יאורים בקע הן כל יקר ראתה עיניו, ר"ל כשזכה לאות א' שהוא סוד הן, שכן בלשון יוני קורין לאחת הן (תנחומא פרשת וזאת הברכה ובשבת דף ל"א:), אז כל יקר ראתה עיניו, שראה כל אותיות של יקר שהוא תפילין. וז"ש במדרש פרשת חקת (במ"ר פי"ט ו') על זה הפסוק שראתה עיניו של רבי עקיב' יותר ממה שראה משה רבינו, שמשה רבינו לא זכה רק לב' אותיות של שדי, אבל רבי עקיב' זכה גם כן לאות ש' של תפילין. והנה כששכח משה ווי העמודים ולא יכול לכוון החשבון, עד שבא אליו נשמתו של רבי עקיב', אז אמר ואת ה"אלף וגו' עשה ווים לעמודים (שמות לח כח). ועל זה הסוד אמר ואתחנן פתח בו', שהוא סוד נשמתו של רבי עקיב' מן שית מילי איעתר רבי עקיבה כדאיתא בנדרים דף כ' (נ' ע"א), הוא סוד ו' סדרים שנשמתו מתורה שבעל פה, לכן דרש רבי עקיב' בכל התורה ו', כמו שכתבו התוספות בסנהדרין דף נ' (ע"ב ד"ה ת"ל) שרבי עקיבא הוא דרש ווי"ן. וזה סוד שאמר רבי עקיבא בפרק ד' מיתות (סנהדרין נ"א ע"ב) ישמעאל אחי בת ובת א"ני דורש, א"ני דייקא. וקאמר ישמעאל א"חי, ברזא דגלגולא שר' ישמעאל הוא גלגולא של יוסף הצדיק, ורבי עקיבה הוא גלגול של שמעון, ומתחילה הם לא הכירוהו (בראשית מב ח), אבל לבסוף בא לתקן ולהכיר האחווה שהוא מסוד אות ו' שהראה הקב"ה למשה אוצר של הנשמות, כדאיתא בתנחומא פרשת כי תשא (סי' כ"ז) על פסוק (שמות לג יט) וחנותי, באותו פרק ראה רבי עקיב' שהוא מסוד אות ו', זה נרמז במלת ואתחנן שנתן הקב"ה חן למשה שראה אוצר של נשמות, כנרמז באות נ' פשוטה של ואתחנן, נשתיירו אתוון ו' א' ת' מן ואתחנן, קרי ביה אות ו', שראה משה נשמתו של רבי עקיב' שהיא מן אות ו'. או נוכל לומר שמורה על רבי עקיב' שדרש רבויין כל אתין שבתורה, כמ"ש רז"ל (פסחים דף כ"ב: בבא קמא דף מ"א: בכורות דף ו':) עד שבא רבי עקיב' ודרש את ה' אלהיך תירא (דברים י כ). נמצא במלת ואתחנן מרומזין דרשות של ר' עקיבה, שדרש ו' את שהם מורים על רבויים, הנה באותו שעה שראה משה בשעת הקמת המשכן דרשות של רבי עקיבה, ראה כי רבי עקיב' דרש ריבוי ומיעוט (כדאיתא בב"ק ובשבועות דף כ"ז:), ור' ישמעאל דרש כלל ופרט. וזה סוד ויוצא אליהם א"ת שמעון (בראשית מג כג), רזא דמלה מן אותו הענין נתגלגה הדבר שבדורות התנאים שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, עד שבא רבי עקיב' והיה דורש גם כן אתין שהוא משמעון. וזה סוד וילכו לרעות א"ת צאן אביהם (בראשית לז יב), נקוד על א"ת, רומז על סוד זה. וזה נרמז א"תה ה"חלות ל"הראות ר"ת אהל, שאז באותו פרק כשהוקם אהל מועד, החלות להראות לי נשמתו של רבי עקיבה, וז"ש א"ת גדלך, שדורש כל אתין שבתורה. והנה למשה רבינו לא גילה הקב"ה רק א"ת י"דך החזקה, שהם ב' אותיות י"ד של תפילין, שהוא סוד י"ד ה"חזקה וראית את אחורי, אבל פני שזכה בו רבי עקיב' לא יראו, אשר מי אל דייקא, שהוא אריך אנפין סוד ש"ין של תפילין, שהוא סוד ג"ט ק"רע פ"ח שבע תיקונים דאריך אנפין, שהם לקביל ז' רישין דב' שיני"ן של תפילין. וזה נרמז במלת א"שר, שזכה רבי עקיבה לאל"ף של תפילין שבו תלוין שבע ראשים, נוטריי'קון אש"ר א' ש"בע ר"אשים. לכן ביקש אעברה נא, שאהיה בארץ ישראל שהיא מקפת שבע ימים (ב"ב ע"ד ע"ב), אז אשיג נ"א, נוטריי'קון נ"תיב א"לף. במלת אעב"רה, תמן נרמז רבי עקיב' עם אות א' ועם אות ה', שכן ר"בי ע"קיב' ב"הריגה ה' א', ר"ל בהריגתו זכה לעלות מן השגת ה' שהוא יחוד תתאי, להשגת אות א' שהוא יחודא עילאה. ולפי שזכה רבי עקיב' כשיצא נשמתו באחד להיכל אהבה, כדאיתא בזוהר שמות עמוד תנ"ז (זוהר ח"ב רנ"ד ע"ב) שנסתלק במלת ואהבת (דברים ו ה), זה נרמז גם כן במלת אעבר"ה בה' יתירה, ב"הריגת ר"בי ע"קיב' ה"יכל א"הבה שהוא ר"ת אעבר"ה, ורצה משה גם כן לעלות להיכל אהבה, ואיתא בזוהר שבהיכל אהבה תמן כוכב נוגה, וזה נרמז במלת נ"א שיזכה לעלות להיכל א"הבה שנקרא נ"וגה, נ"א נ"וגה א"הבה. השיב הקב"ה רב לך, מעלה שלך היא יותר גבוה מן היכל אהבה, והוא היכל רצון דתמן אסתליק משה, הה"ר הטוב הזה, ה"ר נ"וטריקון ה"יכל ר"צון, ואין צריך אתה לארץ ישראל בשביל זה, כדאיתא בזוהר שם עמוד תנ"ו (זוהר ח"ב רנ"ג ע"ב) שמשה נסתלק על פי ה', שהוא סוד מוצא פי ה' (דברים ח ג) שנקרא כן היכל רצון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף