מגלה עמוקות/טו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן חמשה עשר
בא משה להזכיר מה שעשה לו הקב"ה במעשה העגל שנשבע הקב"ה לכלות את ישראל, כמ"ש (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו, שהתפלל בעדם ואמר, זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם (שמות לב יג), וביטל בזה שבועתו של הקב"ה, לכן גם עתה בא משה לבטל שבועתו של הקב"ה שנשבע לכן לא תביאו (במדבר כ יב) בג' אבות. וז"ש אתה החלות בתחלה בשעת עשיית העגל, להראות את עבדך שיש היתר בשבועה שלך עם זכירת ג' אבות, את גדלך זה אברהם, את ידך החזקה זה יצחק, אשר מי אל זה יעקב, כמ"ש (בראשית לג כ) ויקרא לו אל, שהקב"ה קרא ליעקב אל (מגילה י"ח ע"א). והנה בג' אבות אלו החלות, מלשון חולין שהתיר הנדר בהם, והנה גם עתה אעברה, מאחר שרוצה אני להעביר הנדר שלך בזכירת ג' אבות אלו. והשיב לו הקב"ה רב לך, אינו דומה במה שהתרת השבועה הראשונה שנשבעתי לכלות את ישראל, שאז באת בטענה גדולה שאי אפשר היה לי להתיר השבועה הראשונה שנשבעתי לאבות העולם, שהם היו שלשה דהיינו אברהם יצחק וישראל, שהשבועה היתה לשלשתן. וז"ש אשר נשבעתי להם שהם שלשה, וקיימא לן (גיטין ל"ו ע"א) הנודר על דעת רבים אין לו הפרה, ואין רבים פחות משלשה (כתובות ע"ה ע"א). וזה נרמז במלת רב לך, טענה שלך היתה מאחר שנדרתי על דעת רבים, אבל עתה שנשבעתי לך לעצמך נדר יחיד הוא, ואין לך טענה זו להתיר על ידי ג' אבות, לכן אל תוסף דבר אלי עוד, מאחר שאין כאן נדר על דעת רבים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |