מגיני שלמה/שבת/קנא/א

מגיני שלמה שבת קנא א

דף קנ"א ע"א

ד"ה נכרי שהביא חלילין כו' לא כפ"ה שפי' עולמית מדפריך בגמר'. כו' ונלע"ד דרש"י ז"ל ס"ל דקאי אסוגיא שלפני זה דקתני מחצה על מחצה ימתין בכדי שיחמו חמין ופריך דה"נ כיון דאפשר שנעשה בשביל ישראל ימתין בכדי שיעשו דלפי' התו' קשה לע"ד היכי פריך ומדמי ספיקא לודאי דקאמר ה"נ ימתין כמו ברישא ומי דמי התם ודאי הובאו בשביל ישראל כמ"ש רש"י במתני' דמוכח' מילתא ואע"ג דהמקשן ס"ל דאפי' בספקא צריך להמתין מ"מ אין לדמות הנושאים ולישנא דה"נ דמשמע מכח אידך קפריך דמ"ש זה מזה כי היכי דבהך צריך המתנה ה"נ לצרוך ולפי' התו' שנא ושנא הוא אבל לפי מה שפירשתי לשיטת רש"י א"ש כי היכי דבמרחץ גבי מחצה על מחצה אע"ג דספיקא היא כמ"ש ללישנ' קמא ואפי' ללישנ' בתר' דכתב דלא הוי ספיקא אלא וודאי אדעתא דתרווייהו הוחמה מ"מ פריך הכא שפיר דעשו לו ארון פירושו בשביל נכרי או למכור כמ"ש רש"י במתני' וכיון דלא קתני במתני' דמיירי בעיר שרובה כותיים משמע דמיירי אפי' במחצה על מחצה דגם זה מקרי עשו לו כגון דלא מוכח' מלתא ולכן פריך שפיר במחצה על מחצה מסתמא אדעתא דתרווייהו עביד מי שיקנה הקבר או כותי או ישראל וא"כ ימתין כמו התם:

ואין לישב דלפי' התו' פריך דמתני' סתמא תנן כמ"ש ומשמע אפי' ברוב ישראל דמוכחא מלתא דאדעתא דישראל עביד. דזה אינו דזה לא מקרי עשו לו דודאי אדעת' דרובא עביד וזה נכלל במלתא דסיפא ואם בשביל ישראל כדמוכח סוף פ' כל כתבי אבל מחצה על מחצה משמע דשרי דהא קתני בסיפא ואם בשביל ישראל כו' אבל מחצה על מחצה שרי דזה לא מקרי בשביל ישראל יותר מבשביל כותי ומה ראיה דעשו לו דווקא דלמא סיפא דווקא אלא ש"מ מדלא קתני איסור' ש"מ דשרי כיון דסתרי אהדדי אזלינן לקולא ככל ספיקא דרבנן וראיתי בדברי הר"ן ז"ל שהקשה אפירש"י דלמ' לא קתני עולמית כדקתני בסיפא ולעד"נ דלא קשי' מידי דגבי חלילין לא שייך למימר כלל להמתין בכדי שיביאו ע"כ שיטת רש"י דס"ל דבכל מקום דצריך להמתין הוי הטעם שלא יהנה ממלאכת שבת וגבי חלילין לא שייך הנאה דאין כאן כ"א מצות הספד דהא מסקינן בסנהדרין פ' נגמר הדין דיקרא דשכבא הוא והטור י"ד סי' שד"ם כתב חלילין בכלל ההספד ומצות לאו ליהנות ניתנו כמ"ש כל הפוסקים גבי נכרי שהביא לולב מחוץ לתחום בי"ט דשרי לטלטלו דלא אסרו חכמים כ"א באכילה ובהנאה ומצות לאו ליהנות ניתנו כמ"ש הטור ז"ל בסי' תרצ"ה ואצ"ל כיון דלא תיבטל המצוה דגם הוא יכול להביא אלא שכיון שהביאם הכותי הם מוכנים מיד ומה הנאה הוא שהוא מספיד ולא עוד אלא דאמרינן בכתובות פ' נערה דאיכא דאורחייהו בחלילין ואיכא לא וא"כ אפי' לא יהיו חלילין כלל אין הרבה ביזיון כ"כ ועוד כיון דיקרא דשכבא מה הנאה מגיע לו מזה והמת הוא חפשי מן המצות א"כ לא שייך למיתני עולמית דמשמע אפי' המתין כדי שיביאו דאין המתנה מעלה או מורדת:

ועוד כיון דתני לא יספוד בהן ישראל שפירושו ע"כ במוצאי שבת דבשבת בלאו הכי אסור להספיד א"כ ליכא:

למיטעי דשרי בכדי שיביאו דאין המתנה מועלת כלום ולא צריך למיתני עולמית ואלמלא שאיני ראוי לחלוק הייתי אומר דגם לדעת ר"ת ז"ל שפי' בכל מקום טעם ההמתנה דחיישינן שמא יאמר לנכרי להביאם כדי שיהיו מוכנים לו מיד הכא לא שייך האי טעמא דמה משכיר בהקדמה ואין אדם עושה מצוה הבאה בעבירה כמ"ש הפוסקים גבי לולב אלא שהפוסקים לא כתבו כן וצריך טעם כי לפי ע"ד סברא חזקה היא ואין לחלק בין זה ללולב כי מצות הספד היא מצוה גדולה ודוחה ק"ש ושאר מצות ולאו ליהנות ניתנו גם לא יעשנה בעבירה כמ"ש, אבל קבורה שהוא פוטר המת מעליו שלא להשהות הטומאה בביתו כדאמרינן פ' המצניע דף צ"ג גם שלא יסריח וכמה הרפתקי כהנה שייך שפיר הנאה ואיכא כדי שיעשו ולכן תני עולמית:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף