מגיני שלמה/שבת/קט/א
מגיני שלמה 
שבת קט א
הא ר"מ תימא היכא מדמי הא פלוגתא כו' לענ"ד יש לישב דר' יוחנן ס"ל דר"י דקאמר לם הגדול כמקוה ולא שאר ימים טעמיה משום דס"ל דסברא הוא לאוקמי קרא בים הגדול משום דהוא דומה למקוה לגמרי שאינו נובע גם אפשר מימיו קוין וקיימים דמה שהולכי' מכאן לכאן לאו זוחלין הן אלא הוי כמו מכונסין בגומא גדולה ואפי' אי ליתא להאי סברא מ"מ ס"ל כיון דאינו נובע אע"ג דזוחלין הוי כמקוה משא"כ שאר ימים דומין לשאר נהרות ואפשר דס"ל שהם נובעין ג"כ כדס"ל לשמואל פ' במה אשה נהרא מכיפיה מיברך דאע"ג דרש"י ז"ל פי' דטעמיה משום דקרא בים הגדול כתיב במעשה בראשית מ"מ אי לאו סברא ב הוי ילפינן שאר ימים מים הגדול דמ"ש כיון שהם שוין ומ"מ אי קרא לאו בים הגדול אע"ג דסברא היא מ"מ כיון דקרא כתיב ימים הייתי אומר דגזירת הכתוב הוא אבל ר"מ ס"ל דאין חלוק ביניהם דקרא אכל ימים קאי א"כ קאמר ר"י דלר' יודא כיון דים הגדול הוי כמקוה ממש כמ"ש אין רוחצין בו דס"ל לר"י דגם במי מערה אין רוחצין לכתחילה משום דסרוחין הן ואין דרך לרחוץ בו כ"א לטבילה או לרפואה כדמשמע פ"ק דף י"ד בתחלה היו רוחצין במי מערה מכונסין וסרוחין כו' דכן דרך מי גשמים המכונסין וכן משמע קצת לקמן סוף פרק חבית דתנן הרוחץ במי מערה ובמי טבריה כו' וקאמר בגמרא קתני מי מערה דומיא דמי טבריה מה מ"ט חמין אף מי מערה חמין משמע אי לאו דהוי דומיא דמי טבריא לא אמרינן דמיירי בחמין ואע"ג דקתני הרוחץ דמשמע דיעבד וע"כ לאו משום מי טבריא נקט לה דשם מות' לכתחילה וכמ"ש התו' אלא ש"מ דס"ד דאפי' במי מערה צוננין אסור לכתחילה והיינו מטעם שכתבתי וא"כ י"ל דגם ר"י ס"ל הכי וא"כ כיון דים הגדול לר"י כמקוה ממש אסור לרחוץ דהכל יודעין דלטבול בו או לרפואה רוחץ בו אבל לר"מ דס"ל דקרא בכולן משתעי ואע"ג דשאר ימים לא דמו למקוה מ"מ גזירת הכתוב הוא א"כ י"ל דגם ים הגדול לאו מקוה ממש הוא אלא דגזירת הכתוב הוא ור"נ ב"י פריך מ"מ דאין ענין טומאה לשבת דאפילו אי ס"ל לר"י דמקוה ממש אין לאסור בים הגדול לרחוץ אפילו אם במקוה ממש אין רוחצין לכתחילה משום דסרוחין הן מ"מ ים הגדול ביפין שבו למה לא ירחצו דלר"י אסור בכל מקום:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |