מגיני שלמה/כתובות/צג/א

מגיני שלמה כתובות צג א

דף צ"ג ע"א

ד"ה בכותבת כו' לא ידע רבי כו' ולי הצעיר תימה איפכא דמאי מהני כתיבת דין ודברים הא ק"ל כתב לו דין ודברים לא אמר כלום דאין לומר דווקא בשדה שהיא שלו לא מהני אלא לשון מתנה אבל לסלק שעבודו שלא תריב עמו מחמת שעבודו מהני דהא לקמן גבי מי שהיה נשוי ב' נשים וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים כו' פריך וכי כתבה ליה מאי מהני והתניא כו' והתם נמי אינה אלא סלוק שעבוד ואפ"ה לא מהני גם א"ל דמיירי בקנו מידה דא"כ מאי משני ברישא דא"ל מדין ודברים סליק' נפשאי ופי' רש"י ז"ל לא נתתי את שלי במתנה ואי קנו מידה הא ק"ל בהכותב דמגופה של קרקע קנו מידה לא מדין ודברים וכדמשני ג"כ לקמן על מה שהבאתי לעיל וצ"ל דהכא שאני שאינה מסלקת עצמה כ"א שלא לריב עם בעלת מנה מה שמשועבד לה ולגבו' ממה שנותר שתמצא וכיון שלא סלקה שעבודה לגמרי אלא שאינו רוצה לריב עם בעלת מנה ורוצה לגבות משאר נכסיו בזה מהני משא"כ לקמן מיירי אע"ג דלית ליה כלל בני חורין כ"א אותה שדה שמכר א"כ סלקה עצמה לגמרי והיינו דקאמר מדין ודברים סליקי נפשאי ר"ל שלא מחלתי רק שלא רציתי ליכנס בדין עם בעלת מנה כי אין אדם מוכרח לדון עם מי שאינו רוצה ואולי השני נוח לו והראשון קשה ממנו וקיימתי שעבודי על הנותר ולא ידעתי מאי קשיא להו ז"ל שכתבו דלא איתפרש טעמא דהא מילתא שפיר וא"כ קמ"ל התנא דאע"ג דכתיבת דין ודברים בעלמא לא מהני בהא מהני כדכתבי אע"ג שמן הנותר לא תוכל לגבות כל כתובתה והוי כמו שנתנה במתנה מ"מ מהני בהא וא"כ גם הסיפא קמ"ל הא אע"ג דשמעינן ליה מרישא מ"מ סיפא הוי רבותא טפי דלא תימא דווקא רישא שלא סלקה עצמה כ"א מבעלת מנה איכא למימר סברא זו שאינו רוצה לריב עם זו ועוד שלא סלקה עצמה ממנה לגמרי אבל בסיפא שסלקה עצמה מתרווייהו ואין לה במנה ראשונה כלל הוי כמסלק משדהו דלא מהני דין ודברים אלא מתנה קמ"ל דתוכל לומר אינה רוצה לריב על מנה זו והנחתי כתובתי על מאתים הנותרות כי אולי על מנה זו יהיו יותר טענות ואיני רוצה לכנס בריב ע"ז והר"ן ישבו בע"א ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף