מגיני שלמה/חולין/ה/ב

מגיני שלמה חולין ה ב

דף ה' ע"ב

ד"ה ר"ג וב"ד פ"ה ר"ג בנו של ר"י הנשיא ומיהו קשה דא"כ וכו' תחילה אכתוב מה שנלע"ד לרש"י ז"ל לפרש כך כי מלבד קושיית התו' נלע"ד דק' ליה דאי ס"ד דר"ג דיבנה שהיה קודם ר"מ הרבה שהרי היה חבריהם של ר"א ור"י שהם רבותיו של ר"ע שהוא רבו של ר"מ א"כ גזר ר"ג על השחיטה ור"מ אחריו על היין נסך א"כ סתם מתני' דהכל שוחטין דלא כר"מ שהרי ר"מ ור"ג קיימי בחדא שיטת' ור"מ הוסיף על ר"ג א"כ זהו סותר הכלל דכל סתם מתני' ר"ע הוא כדאית' בהנחנקין דף פ"ו וכדאמרינן בכל דוכתי אם לא היכ' דמפרש תלמוד' דהא סתמ' דלא כר"מ כגון ריש פ' המדיר וכיוצ' ע"כ נראה לרש"י דנמנו פי' אחר משנתינו כמ"ש בהדי' ולשון נמנו משמע קצת נמי כן דמשמע דנמנו לבטל מה שהיה שנוי במשנה בפי' מפי קדמונים ולכן הוצרך למנין לבטל היתר הקדמונים ולכן לא קאמר סתמ' ר"ג גזר כדקאמר אצל ר"מ לקמן אלא ש"מ גזר הוא שייך שלא נשנה בפי' להתיר אלא שלא נאסר והוא גזר אבל נמנה הוא על דבר שיצ' מפי ב"ד בפי' להתיר והוא נמנה לבטל דוגמ' לדבר בכל דוכת' דדבר שבמנין צריך מנין אחר ה"נ לאסור מה שהותר בפי' כדאמרינן נמי בגיטין בהניזקין ר' הושיב ב"ד ונמנו שהיה ג"כ לבטל מה שתקנו ב"ד שלפניו אבל אי ר"ג דיבנה הוא הרי לא נשנה המשנה לפניו ומה שהקשו דבכל דוכתי קרי ליה ר"ג ברבי לע"ד מצינו דוגמת זה כע"ז דף ל"ו ול"ז דקאמר שמן ר' יהודה הנשי' וב"ד נמנו עליו והתירוהו ואח"כ אמר נמי ור"י הנשי' היכי מצי למשר' כו' והוא ר' יהודה הנשי' בנו של ר"ג בר ר' כדפי' רש"י והתוס' שם ואח"כ גבי גט אמרינן אמר ר"א בריה דר"ח ב"א רבי יהודה הנשי' בנו של ר"ג כו' הכי גריס רש"י שם במתני' דף ל"ה והבי' ראיה שר' יהודה הנשי' המוזכר בגמ' הוא ר"י בנו של ר"ג ב"ר וא"כ קשה למה הזכירו סתם כיון שבמקום אחר מזכירו בשם אביו ועוד שראוי לזוכרו בשם אביו כיון דאיכ' רבי דאיקרי ר"י הנשי' כדאמר פ"ב דקידושין היינו ר' היינו ר"י הנשי' בשלמ' בכולי תלמוד' לא מצינו שקורא לר' יהודה זה כ"א ר' יהודה נשיאה שהוא לישנ' דאמוראי כמ"ש התוס' שם שהיה בימי אמוראים וא"כ מוכח דלאו ר' הוא אבל כאן שקור' אותו ר"י הנשי' שהוא לשון התנאים ה"ל לקרותו בשם אביו כי היכי דלא נטעה לכך נראה דהנך תנאי או אמוראי שהיו בימיו ועדיין היה בחיים היה קורין אותו סתם דכיון שהיה בימיהם למה להם לקרותו בשם אביו דידוע הוא דממנו מדברים והלכך התם רב ושמואל שהיו בימיו דהא ר"י נשיאה היה בימי ר' יוחנן כדאמרינן במסכת נידה דף נ"ב אזל ר' יוחנן אמרה קמיה דר"י נשיאה שדר בלשת ואפקוה וכן בברכות דף מ"ד ואמר ליה ר"י לרבי נשיאה ושדר ר"י נשיאה ובכמה דוכתי וא"כ רב ושמואל שהיה ר"י בימיהם ע"כ גם ר"י נשיאה היה בימיהם דאין לומר שהיה אחריהם שהרי הקשה שמואל לרב מר"י הנשי' ולכן קראו אותו סתם כאלו אמרו הנשי' שלנו ר' יהודה אבל ר"א בנו של ר"ח בר אבא היה אחריו וצריך לקרותו בשם אביו שלא נטעה וא"כ ה"נ בר קפר' דהוא מריה דשמעת' והוא היה בימי ר"ג בר רבי שהרי בר קפר' היה מב"ד של ר' ואיכ' למימר שהיה ר"ג עדיין בחיי' כדאמר להא שמעתת' ולכן אמר לתלמידיו סתם ר"ג נמנה ואסרה וידעו תלמידיו שעליו היה מדבר. ואע"ג דבריש פרק מי שמת אמרינן אמר שמואל זו דברי ר"ג בר ר' אע"ג דשמואל היה בימיו דהא שמואל היה בימי רבי כדאמרינן פ' הפועלים שמואל ירחינאי אסי' דר' הוי ופירש"י דהוא שמואל דכולי תלמוד' ונראה לע"ד שמזה הוציא הרמב"ם ז"ל בהקדמה לספר היד דשמואל היה מב"ד של ר' וכתב עליו הראב"ד דזה לא היה ונלע"ד שזה ראייתו וא"כ ר"ג ב"ר היה בימיו שמלך אחר ר' וכן יש להקשות על ר' יוחנן שהיה ג"כ בימיו כדאמרינן פרק כל הבשר דף ק"ו אמר ר' יוחנן שאלתי את ר"ג ב"ר ואוכל טהרות י"ל דמ"מ מימרות אלו אמרו אחר מותו ולכן הוצרכו לקרותו ר' דלא נטעה כיון שמת כבר. ומה שהקשו ועוד תימ' דגזר ר"מ על סתם יינם ולא גזר על השחיטה דהו' דאוריית' וכו' לא ידעתי מהו התימ' כי י"ל שלא היו מצויין כ"כ בשחיטת כותים דנגזר רוב' משום מעוט' דלא היו מצוין בלאו הכי לאכול משחיטתן אפי' מן הכשרים שבהם ומלת' דלא שכיח' לא גזר ובימי ר"ג שהיו מצוין גם בשחיטתן גזר נמי אשחיטתן. ועוד דאפשר דבימי ר"מ הוי ס"ל דאע"ג דאחזוק כיון דלא כתיב' לא סמכינן עלייהו א"כ לא היו אוכלין משחיטתן כ"א בישראל עומד על גביו וזה לחוד לא היה מצוי אבל בימי ר"ג הוו ס"ל דכיון דאחזוק אחזוק והיו אוכלין משחיטתן וקונין מהן בשר אפילו באין ישראל עע"ג ע"י בדיקה דכזית בשר ולכן גזר עליהם ומה שהקשו על רש"י בעירובין ליישב שם אם יגזור השם בחיים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף