מבחר הפנינים/מב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתב החכם לבנו. שלום לך בני בחירי. הבן כתבי ותן לבך לעצתי הטובה. ותוכחתי אל תמאס . והט אזניך לאמרתי:
ועשה מה. שאתה רואה בכתבי. ותשכיל ותצליח בכל דרכיך ואל. תשתדל בזולתו. ואל תתעסק בבלעדו. ואל תחשוב בבלתו:
ודע כי החכמה בלמוד. והלמוד בהבנה. והתמדה. ובחריצות. כי הרואות אינן עורות. אבל הלבבות עורים:
על כן עיין בכתבי. ותן לבך במה שיש בו. כי לא תועיל פתיחת העין כאשר יהיה הלב עור. ולא יועיל גודל הגוף וארכו. כאשר יהיה הלב רק משכל:
הלא שמעת חכם אומר אין ראות העין מועילו כשהלב עור. [ולא יעוז כריית האזן] כאשר הלב עור. וכמה יש מבני אדם שירהיבך מראהו. וכאשר ידבר יחשב אלם:
ודע כי המוכיח את מי שאינו נוכח. והלומד את מי שאינו למד. כמנגן אל המתים או כצועק אל הצלמים:
והמשכיל [הנלבב] יספיק לו המעט מהתוכחת. והמלה האחת מן החכמה יקבענה לחובה. וישים הדברים דמיונים. וישקול קצתם בקצתם:
יחכימהו הנסיונות לרוחב לבב הדעות. והרגש לדברים הנעלמים:
וכבר אמר החכם לבנו. דע בני כי המוסר ראש השכל. והשתיקה כוללת החכמות:
ובקשות החכמה. פתח הטובה. ומלבוש האהבה. ובקשת האולת פתח הרעה ומלבוש השנאה:
והמחילה טובה. והאמונה תפארת לאדם. והיושר הטוב שבחברים:
והחכמה נחלה טובה. והכזב מפתח האשמים. והחונף גורם רעה. וחגורת שנאה:
והעברת משכחת הטענה. והמהירות מחלשת העצה מרוע מוסר. ורוע המוסר מוריש הבזיון. ומצמיח התגרה:
ורוב השחוק סימן שוטה. ומי שהראה שיניו נתמעט מוראו:
והשקר מעשה הקצור:
ומבוא הרע חשד. וחברת הרעים מפסדת האמונה. וחברת הטובים מוסיפה השכל ומחיה הלב ומזכרת הדעת ומאירה. הפנים ומפרסמת הטוב:
והמוסר מוסיף בזריזות המשכיל. וכמה איש שכל מבלי מוסר בזו לו בשכלו. ולא הועיל השכל מבלי מוסר. ואשר קנה מוסר מוסיף מעלת שכל וזריזות:
ולולי המוסר היו בני אדם שוים. אבל יתרון קצתם על קצתם במוסר הטוב:
ואודיעך כי השוטה אין לו רפואה. והוא מדוה שאין לו תקנה:
והמשכיל פאר לעצמו וברכה לנפשו וכבוד לביתו ותפארת לחברו ויקר למשפחתו. והוא מנשא נפשו ומכניעה כאשר יחפוץ:
ואם יהיה המשכיל רש ויהיה לו לדבר אל מלך ישב עם הגדולים ויכנס עם השרים וישבחוהו בני אדם ויתאווהו מכיריו ויתפארו בו אוהביו ויראו אותו שונאיו. והוא מיסר את נפשו ורועה אותה:
ואמר החכם אין למשכיל מוכיח כנפשו. ואין לכסיל מוכיח כמשכיל:
ואין מנהיג לבני אדם כבעל הנסיונות המשכיל. ואין אוהב נאמן כנדיב:
ולחכם לב יקרא נבון. ולא למד האדם אלא שידע. והימים יחכמוהו במה שלא ידע. ולא יועיל המוסר למי שאינו מבין.
ואמר החכם כשתשאל על האדם שאל מי רעהו. כי כל מעשה האדם כמעשה רעהו. על כן כשתהיה בתוך עם. התרע לטוב שבהם ואל תתרע לרע פן תהיה כמוהו:
ודע כי האויל אם יהיה נמצא. לא ישאלו עצתו. ואם יפקד לא יפקד ולא יהיה נכבד כל ימיו:
ואם יהיה במושב החכמים ישמע הדברים ולא יבין ויראה הענינים ולא ירגיש:
[השמר לך בני מהתעלם מן החכמה ומגעול בה]: והזהר מהדבור הרע במושבות. ומן השיחה לפני חכמי התורה ומן השחוק לפני החכמים:
ושמע לחכמי התורה. והכנע לחכם וכבד את הגדול [ורפה כנפיך לקטן] ועזוב את את החנף והגאוה. כי הם מזיקים לאדם והם מן השגעון וקלות הדעת:
ודע כי מדות הנדיבים אוהב בני אדם והתעלם ממומיהם. ועזיבת הנטירה לחוטא. והמחילה למריע. והסברת פנים לדל וכבוד האוהבים:
ואל תחפש על ענייני בני אדם ואל תחקור על הדברים. והסתכל במה שצויתיך. וצורך יעזרך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |