מבוא התלמוד/כח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ונבא עתה לבאר המופתים יוצאים מגדר הטבע, אשר נמצאו ברוב ענין בספרי התלמוד ובברייתות, ולהזכיר גם כן דעת רבותינו הקדמונים, והחלטת דעתם וחריצת משפטם. כגון מה שאמרו חז"ל (תענית י"א ע"א) שנקדה לו חמה לנקדימון בן גיריון, ולר' פינחס בן יאיר נקרע נהר גינאי (חולין ו' ע"א): וכן הנסים שהראה ר' אליעזר בן הורקנוס, לחזק דבריו בעובדא דתנור עכנאי, מכותלי בית המדרש ומן אמת המים (ב"מ נ"ט ע"ב): וכן כל הניסים אשר ארעו לחוני המעגל ולר' חנינא בן דוסא, הנזכרים אצלנו במסכת תענית, בפירקי דחסידי, ועוד הרבה נסים ונפלאות יוצאות מגדר הטבע והמציאות, אשר באו בארוכה בתלמוד ויאריך הספור להעתיקם הנה, רק באתי לעורר כי לדעת רובי החכמים, ראוי לקחת הדברים כפשוטם, ולהאמין שהם דברים ככתבם. וכן אירעו נסים הללו לצדיקים וקדושים הללו באמת, וכמו שהחוב על איש אשר בשם ישראל יכונה. להאמין כי הנסים הכתובים בכתבי קודש, המה כפשוטם. ונעשו בפועל ממש. כן ראוי וישר להאמין, כי שינה ד' את הלוך הטבע. עבור החסידים והקדושים מבעלי התנאים והאמוראים, וכן הוא דעת רבינו האי גאון מובא בכותב לעין יעקב פרק שני דחגיגה, וז"ל דע כי דבר זה מקובל היה אצל הראשונים יחד. ולא היה אחד מהם מכחיש בו. כי הקב"ה. עושה אותות ונוראות ע"י הצדיקים, כמו שהוא עושה ע"י הנביאים, ומראה את הצדיקים מראות נוראות, כדרך שהוא מראה את הנביאים כי תקנות יש לעולם בדברים הללו, ואין בהם הפסד כל עקר, כי יודע אלהים שאין טוענין בו טענה בטלה, וכל מה שנעשה לר' חנינא בן דוסא וזולתו, מאמינים בו ולא מכחישים. וכשצמח מר רב שמואל בן חפני ז"ל, וכיוצא בו. שאמרו שאין המראות הללו נראות אלא לנביאים. ולא נעשה נסים כאלו אלא לנביאים לבד, ומכחישים בכל מעשה שנאמר שנעשה נס לצדיקים, ואמרו כי אין זה הלכה אף במעשה של ר' עקיבא שצפה בהיכלות, ומעשה דר' נחוניא בן הקנה. ואנו סוברים כי הקב"ה עושה נסים ונפלאות לצדיקים ומראה היכליו עכ"ל רבינו האי גאון: ודברי רבינו שמואל בן חפני מועתקים ברד"ק (שמואל א, כח ז). בענין בעלת אוב שהעלתה את שמואל, שכתב שלא יקובלו דברים ככתבם של חז"ל, במקום שיש להם מכחישים מן השכל ע"ש, ואולם אין לנו עסק בדבריו. אחר שדברי רבינו האי גאון אביהן של ישראל. המה מקובלים אצל כל האומה. ואם הרבה חכמים חשבו לפרש עובדא דרבה בר בר חנה (ב"ב ר"פ ספינה). ומעשה דר' אליעזר הגדול שאמר אמת המים יוכיח, וכותלי בית המדרש יוכיחו (ב"מ נ"ט ב'), ומעשה דחסיד אחד ששמע שתי ריבות קבורות במחצלת של קנה מספרות זו עם זו מן הקורות שנתהוו בעולם (ברכות ט"ו ב') שהיה הכל במראה החלום דוקא, ולא ראיה מוחשית ממש, בכל זאת מעשה דנקדימון בן גוריון. ונסים שעשה ר' חנינא בן דוסא, וכן אלו הנסים שאירעו לשמעון הצדיק בקדשי קדשים (יומא מ"ט ע"ב), וכדומה ענינים אשר מספרים החכמים שהיו בפועל ממש, ונתפרסמו אצל כל אנשי הדור קרובים ורחוקים, עד שהיוסיפין לרומיים במלחמות היהודים מספר ג"כ, כי דלתות היכל ננעלו מעצמם איזהו שנים קודם החורבן וכן כי נראו אותות מבהילות בשמים. ואיך אפשר לפרש כאן שהיו כלם במראות החלום, או דרך רמז ומשל:
ועיין ריטב"א חידושי בבא בתרא ר"פ הספינה, העתיק דבריו הרב הכותב לעין יעקב ג"כ ר"פ הספינה, וז"ל יש במעשיות אשר בפרק זה. ענינים זרים לבני אדם כלם, לפי שלא הרגלו בהם וכו', ויש גם כן במעשיות הללו ענינים נרמזים, שלא היו נראים להם במראות עין, רק במראות החלום לבד, וזה כי כשהחכמים הולכים בים אוקיאנוס וגם כשהם מתבודדים. ומחשבים בענינים נוראים, ובעת השינה יראה להם כעין הרהורים ודברים נפלאים מורים על ענין אחד. והגאונים כתבו דכל היכי דנזכר בגמרא לדידי חזי לי היה במראה החלום, ולא במראות עין ממש ע"ש, וע' בכותב לעין יעקב בפ"ג דברכות ר"פ מי שמתו , בענין מעשה בחסיד אחד ששמע שתי ריבות שמספרות זו את זו, הביא דברי הריטב"א הללו והוסיף בשמו כי הך דפרק הזהב בעובדא דר' אליעזר בן הורקנוס דאמר כותלי בית המדרש יוכיחו. היינו כי חכם אחד נתנמנם בבית המדרש וראה זאת בחלומו ע"ש. וסיים הכותב בזה"ל ולפי זה הך מעשה בחסיד אחד, ועובדא דזעירי ואבוה דשמואל דאזלו לחצר מות (ברכות שם) יתפרשו גם גם כן בכי האי גוונא, ומזה הרבה נסים ונפלאות אשר באו בש"ס עכ"ל. ודברי הריטב"א נובעים מדברי רבינו חננאל, הובאו דבריו בשיטה מקובצת בבא מציעא סוף פרק הזהב, וכן פירש בשיטה מקובצת (ב"מ פרק הפועלים פ"ד ע"א), מעשה דרבה בר נחמני, דאמרו דשתי כתות דפליגי במתיבתא דרקיע, ואמרו מאן מוכח רבה בר נחמני. היה זאת כעין חלום, והראה לו זאת סמוך למיתה. כדי שיצא מן העולם בנחת,. וכן פירש רבינו אלפסי בתשובה. את מעשה דר' בנאי דהוי ציין מערתא, ואשכח לאברהם דהוו גאנו בכנפי' דשרה (ב"ב נ"ח ע"א) שהכל היה במראה החלום, וכן ראיתי זה שנים הרבה בספר ישן נושן כפתור ופרח, להרב ר' יצחק הפרחי, כי העתיק ג"כ דיעות הגאונים שהרבה דברים תמוהים בתלמוד, יכולין להתפרש על דרך זה שהיו מתנמנים בבית המדרש, וראו הענינים תמוהים בדמיו ובמראה החלום, וע' ג"כ רמב"ם פירוש המשניות למשנה ראשונה דפרק חלק, שכתב באמצע דבריו וז"ל, ועוד אחבר חיבור אקבץ בו כל הדרשות בש"ס. ואסבור בם סברות שיהיו נאותים לאמתת הענין, ואגלה מן הדרשות מהם שבאו דרך הפשט. ואשר מהם היה משל, ואשר מהם היה בחלום. וזכרו אותם במאמר פשוט ומוחלט כאלו היו בהקיץ עכ"ל, וכן תמצא חכמי התלמוד מכפרים על איזה מראות, והשמעת בת קול שהגיעו לאזנם, שהיו בחלום ע' (חגיגה י"ד ע"ב) וז"ל הלך ר' יוסי הכהן וסיפר דברים לפני ר"י בן זכאי. ואמר אשריכם ואשרי יולדתכם. אשרי עיני שכך ראו. ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים, עלו לכאן עלו טרקלין גדולים וכו', ראינו דשמיעת בת קול הגיע להם במראות החלום, ומזה המין יתפרש לשון בת קול שהזכירו חז"ל בעובדא דר' בנאי, ובעובדא דרבה בר חנא שהיו כלם בחלום, אכן בהרבה מקומות שהזכירו חז"ל ענין בת קול צריכין לפרש שמיעה בפועל ממש שבא להם מן השמים כמ"ש במ"א:
והנה אם אמת שהצעתי לפני הקורא דעת הגאונים. כי הרבה אגדות יכולין להתפרש ע"ד מראות החלום. אבל צריכין להודות כי בהרבה אגדות, אין אפשרות להבינם. כי אם כשיקחו הדברים על פשוטם דברים ככתבם, וכשיטת רבינו האי גאון דהקב"ה לא אפס חסדו ואמתתו מאתנו וכמו שהיתה השגחתו הפרטות מחופפת על עדת הנביאים. לפעול על ידם או למענם ובעבורם נסים נגלים יוצאים מהלוך הטבע. כן פועל בכחו זה. גם עבור הצדיקים אשר מקדישים עתותם לעבודת ד', ואשר הבינם מדעם ושכלם. לעמוד לשרת לפני ד' בקודש, וכן הוא דעת הרשב"א בחי' אגדות, מובא בכותב לע"ל פ"ק דחולין. בעובדא דר' פנחס בן יאיר שנקרע נהר גינאי ע"י ר"פ בן יאיר, וכ' וז"ל ממה שנתפרסם פרסום רב בתורה, גם בספרי התלמוד, שמחויבים להאמין, הוא התחדש אות ופלא לעת צורך לעם כלו ע"י הנביא, או אפילו לאחד מן החסידים. ונמשך הענין מאבות לבנים. עד שתמצא לרבותינו ז"ל. בהרבה מקומות מספרים ג"כ. כמו שקרה לר' אליעזר בן הורקנוס וחכמים בתנורו של עכנאי. וענין רבא ורבא (אולי כוונתו לרבה בהך דפרק הפועלים שהזכרנו דאמרו מאן לוכח רבה בר נחמני. ורבא היינו דשלחו לי' שלמא מרקיע) וכדומה עכ"ל הרשב"א והנה ראינו בזה שתי שיטות שונות. ואין בידי להכריע. אכן עין בקורת יודע להבחין. ולהכיר מן המאמרים בעצמם, איזהו מהם מוכרחים אנו לקחת על פשוטם, ואיזהו מהם יכולים להתפרש שהיו בחלום ובדמיון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |