מבוא התלמוד/ה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דברים הנלמדים מדברי קבלה. היינו משאר ספרי קודש נביאים וכתובים. דינם על פי הרוב כדבר הנלמד מן התורה ממש. כמו שכתבתי בספרי מאמר תורת נביאים בארוכה. וחז"ל קראו את ענינים אלו ג"כ בל' דבר תורה. או דאורייתא. ע' (יבמות ד' ע"ב) סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם. הביא מקרא בכתובים ומכנה אותו בשם תורה, וע' (סנהדרין ל"ז ע"א) אמריתו נדה שרי ליהודי. אפשר אש לנעורת ואינה שורפה. א"ל התורה העידה סוגה בשושנים. וע' (מכות כ"ד ע"א) ומה דברים שאין דרכם לעשותו בצנעא. אמרה תורה והצנע לכת. וע' ירושלמי פ"ק דעבודה זרה התורה אמרה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן. וע"ז אמרה ויעש לו כהנים מקצות העם. וביותר ראינו (ברכות מ"ה ע"א) ר' נתן אומר אין צריך, הרי הוא אומר כי הוא יברך את הזבח. ראינו דחביב לתנא למוד מדברי נביאים יותר מלמוד קרא מפורש מקודם מתן תורה ע"ש. וע' (חולין י"ז ע"ב) מנין לבדיקת סכין מן התורה שנאמר ושחטתם בזה. וע' ג"כ (גיטין ל"ז ע"א) מפני תקון העולם. קרית לי' דאורייתא הוא דכתיב וכתוב בספר וחתום. וע' (סנהדרין. נ"ב ע"א) כיון דכתיב שרפה באורייתא ובמשרפות המלכים ישרפו לך וכו'. הרי דקראו חז"ל דברי נביאים בלשון דבר תורה או דאורייתא. ומלקות גם כן איתא בלאוי שנלמדו מדברי קבלה. ע' רמב"ם פ"ו מה' ביאת מקדש ערל שעבר לוקה כזר ע"ש. אע"ג דפסול ערל לעבודה אינו נלמד רק מקרא דיחזקאל (סנהדרין כ"ב תענית י"ז). וע' רדב"ז בלשונות הרמב"ם ח"ב סי' פ"ו, וע' רבינו יונה פ"ק דברכות, לענין בעיית הש"ס אם מותר להפסיק בין פסוקא לפסוקא, ונשאר הש"ס בזה בתיקו (ברכות ה' ע"א) וכ' תלמידי רבינו יונה "ויש להחמיר" אחר שהיא תיקו באיסור דאורייתא. אע"ג דעקר איסור זה לא נלמד רק מן מה דכתיב ועוזבי ד' יכלו שאינו רק דברי קבלה:
וכבר בספרי שם הבאתי דברי הרמב"ן בספר המצות סוף שורש שני, שהתעורר להקשות אחרי דהלכה פסוקה אצלנו. דאין נביא רשאי לחדש דבר על תורת משה. אם כן איך הורשו הנביאים לחדש עניני הלכות אלו. וכתב לתרץ דזה באמת כוונת הש"ס בהרבה מקומות דמקשו (סנהדרין כ"ב מו"ק ה' ע"א) עד דאתו יחזקאל מאן אגמרינהו. וכוונתם דודאי' הנביא לא היה המחדש בדבר, .דהרי אין נביא רשאי לחדש, אלא ע"כ הלכתא נינהו וסמכינהו על קרא, היינו שהלכות אלו היו מסורין בעל פה הלכה למשה מסיני. ורק הנביאים כתבו הלכות המקובלות בעל פה על ספר חקה, ובכי האי גוונא לאו חדוש הלכות מקרי. דהרי מקודם היו נהוגים מתורת תורה שבע"פ ע"ש בספרי תורת נביאים שהארכתי הרבה מאוד, וכאן לא באתי להאריך רק לכתוב ענינים העולים משם בכלל ברור. היינו דכל ענינים אשר חדשו הנביאים, גם המה כלם הלכות מקובלות מסיני אשר נמצאו מאז אצלנו, רק שארי הלכות נשארו בעל פה. והלכות אלו התיר ד' לנביא שיכתוב אותם על ספר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |