ליקוטי מוהר"ן/רנא

ליקוטי מוהר"ן רנא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

דע, שעל־ידי מלחמות, הינו מחלקת, על־ידי־זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים, הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על־ידי־זה. והתקון לזה – למסר המלחמה על ה', שה' ילחם המלחמה, על־ידי־זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל.

אבל דע, שעל־ידי צדקה שלהם, יש כח במחשבתם להתקים אפלו אם ימסר המלחמה לה'. כי יש צדקות שרשעים נותנים, כי מצינו שאפלו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות, כמו שכתוב (משלי כח ח): לחונן דלים יקבצנו, כמו שפרש רש"י, עין שם:

ב

ודע, שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו לבין קונו, כמו שמדקדק לעשות המצוה בפני בני אדם, שזה בחינת אמת, שהכל אחד אצלו, בין כשעושה מצוה לפני ה' ובין כשעושה בפני בני אדם – זה האיש האמת, יש לו כח להמשיך לעצמו כל הצדקות, כי אלו הצדקות הנ"ל שהם עושין, היא עומדת רחוקה מהם ואינה אצלם, כי דרך הצדקה למשך עצמה לאמת, ומחמת שהם רחוקים מאמת, הצדקה רחוקה מהם, וזה האיש אמת מושך לעצמו כל הצדקות, כי הצדקה נמשכת רק אחר האמת.

וזה בחינת (ישעיה נט): וצדקה מרחוק תעמד, כי כשלה ברחוב אמת; הינו שהצדקה עומדת מרחוק, זה מחמת שנכשל ברחוב אמת, כי מחמת שאין אמת, על־כן הצדקה רחוקה מהם כנ"ל:

וזה שכתוב: וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלקינו כאשר צונו (דברים ו). הינו כשיהיה לנו בחינות אמת, דהינו לשמר לעשות כל המצוו‍ת לפני ה' לבדו, בכל הדקדוקים, כמו שעושה בפני בני אדם, שזה בחינת אמת כנ"ל,

וזה: כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלקינו כאשר צונו וכו' – לפני ה אלקינו דיקא, הינו שנשמר לעשות כל המצוות לפני ה' לבד, בינינו לבין קוננו, בכל הדקדוקים והפרטים.

וזהו: כאשר צונו – הינו בכל הדקדוקים כאשר צונו השם יתברך, הינו בחינת אמת הנ"ל, שגם כשעושה המצוה לפני השם יתברך לבד, הוא מדקדק בכל הדקדוקים וכו' כנ"ל,

ואז: וצדקה תהיה לנו. לנו דיקא, הינו שנמשיך לעצמנו כל הצדקות, כי דרך הצדקה למשך לאמת כנ"ל.

נמצא כשזה האיש אמת מושך לעצמו הצדקות, אזי אין להם כח הצדקה ואין כח במחשבתם להתקים כנ"ל:

ג

ומה שצדקה נמשכת לאמת, כי צדקה הוא בחינת אמת, כי אמת הוא אחד, כי אחד הוא רק אחד, כי לפני אחד מה אתה סופר (ספר יצירה), ואם יש שני וכו' אינו אחד,

וכן האמת הוא רק אחד, כי כשאומרים על איזה דבר האמת, אי אפשר לומר כי אם אחד, דהינו האמת כמו שהוא, אבל שקר אפשר לומר על דבר אחד דברים רבים, כמבאר במקום אחר (לעיל בסימן נא, עין שם מה שמבאר שם, כי על כלי כסף אי אפשר לומר האמת כי־אם אחד, דהינו שהוא כלי כסף לבד, אבל אם ירצה לומר שקר, יכול לומר הרבה, כי יוכל לומר שהוא כלי זהב או נחשת או שאר שמות, וכן בכל הדברים שבעולם, אי אפשר לומר האמת כי אם דבר אחד כמו שהוא, אבל השקר הוא הרבה כנ"ל, נמצא שאמת הוא אחד, ועין שם עוד דברים נפלאים מענין האמת שהוא אחד, עין שם).

ועל כן קדשא בריך הוא ואוריתא וישראל כלא חד, כי השם יתברך אמת, ותורתו אמת, וישראל אמת, וכיון שכלם אמת – הכל אחד, כי באמת אין בו שום שנוי, כמו שכתוב (מלאכי ג ו): אני ה' לא שניתי, ואתם בית יעקב לא כליתם; כי השם יתברך אמת, והוא אחד בלי שנוי, חס ושלום, כנ"ל, והשנוי הוא רק אצל המקבלים, כי כפי המקבל כן נתהוה אצלו השנוי, אבל השם יתברך אין בו שום שנוי, חס ושלום.

וזה בחינת שמש, כי השמש הוא רק כח אחד לבד, והשנוי הוא אצל המקבלים, כי כמה שנויים נתהוים על־ידי השמש, כגון להתיך ולהקפות, לקרר ולחמם, ושאר הכחות, כמבאר במקום אחר. וזה רק מחמת המקבלים, כגון כשהשמש באה על שעוה – מתכת אותו, זה מחמת שהשעוה אינו קשה באמת, ועל כן נתהוה אצלה הכח להתיך, וכן בשאר הכחות, אבל השמש הוא רק כח אחד לבד.

וזה בחינת צדקה, שהיא בחינת שמש, בחינת אמת כנ"ל, בחינת (מלאכי ג כ): וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות ו:): כרום זלת לבני אדם – כיון שנצרך אדם לבריות, פניו משתנין לכמה גונין, כי על־ידי הצדקה באים כמה שנויים, והכל הוא רק מחמת המקבלים, אבל הצדקה שהוא בחינת אמת, בחינת שמש כנ"ל, הוא רק כח אחד לבד, ואין בה שנוי כנ"ל,

והשנוי הוא רק אצל המקבלים שנשתנין פניהם לכמה גונין, ויש שנשתנה פניו מחמת גדלות שיש לו, באשר שאינו ראוי לו שיצטרך לבריות, ויש מחמת קטנות – על שהוא נצטרך לבריות, ויש שנשתנה פניו מחמת שמחה, ששמח על שנותנים לו, וגם בזה יש שנויים, כי יש מי ששמח מאד על שנותנין לו, נמצא שהשנויים הוא רק אצל המקבלים, כל אחד לפי בחינתו כן נשתנין פניהם כנ"ל. אבל הצדקה היא רק כח אחד לבד, כי היא בחינת אמת, בחינת שמש, ועל כן מושכת עצמה לאמת כנ"ל.

ויעקב שהוא בחינת אמת, כמו שכתוב (מיכה ז כ): תתן אמת ליעקב, נאמר בו (בראשית לב לב): ויזרח לו השמש, הינו בחינת ולנו תהיה צדקה הנ"ל, כי שמש היא בחינת צדקה כנ"ל: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה; הינו שיעקב על־ידי האמת היה לו כח להמשיך ולהזריח לעצמו כל הצדקות, שהם בחינת שמש, וזה: ויזרח לו השמש – לו דיקא, בחינת ולנו תהיה צדקה כנ"ל:

ד

בגמרא (יבמות צו:): מעשה שנחלקו בבית־המדרש, עד שנקרע ספר־תורה מחמתן. ואמר: תמה אני אם לא יהיה בית זה עבודת אלילים. נמצא, שעל־ידי מחלקת נעשה עבודת אלילים וכפירות. וזה שכתוב (תהילים קמ ג): אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות – שעל ידי המלחמות, הינו מחלקת, על ידו חשבו רעות בלב, על־ידי־זה באים מחשבות רעות, הינו כפירות כנ"ל:

והתקון לזה – למסר המלחמה לה', שה' ילחם המלחמה כנ"ל. וזה בחינת שתיקה, הינו שצריך לשתק להם, רק לסמך על ה' שהוא ילחם בשבילנו, וזה בחינת (שמות יד יד): ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. ועל ידי השתיקה זו נתעלה המחשבה, כי נתבטלין מחשבות רעות של כפירות כנ"ל, וזה בחינת: שתק, כך עלה במחשבה (מנחות כט), שעל־ידי השתיקה נתעלה המחשבה כנ"ל.

אך כשגם הם שותקים, אזי יכולים, חס ושלום, לקלקל התקון שנעשה על ידי שתיקתו, וזה בחינת (תהילים קכט ג): על גבי חרשו חורשים – לשון שתיקה, בחינת: ואתם תחרישון; הינו ששתיקתם עולה על גבו כנ"ל. וזהו: האריכו למעניתם – זה בחינת הצדקה שלהם, בחינת (בראשית ל לג): וענתה בי צדקתי; הינו שעל ידי הצדקה שלהם, הם יכולין, חס ושלום, להתגבר, ששתיקתם יעלה, חס ושלום, על שתיקתנו, בבחינת: על גבי חרשו חורשים וכו'. ומחמת זה אין מועיל העצה הנ"ל, דהינו למסר המלחמה לה', שהוא בחינת: ה' ילחם לכם ואתם תחרישון כנ"ל,

אך האיש האמת מושך לעצמו כל הצדקות, ונתבטל כח הצדקה שלהם, ואזי ממילא נתבטל מחשבתם הרעה, ונתבטלין כל הכפירות כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף