ליקוטי מוהר"ן/ריט

ליקוטי מוהר"ן ריט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בצע אמרתו (איכה ב יז) – בזע פורפירא דילה, (מדרש שם). כי בודאי אין הבית־המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך, כמו שכתוב (מלכים־א ח): הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה וכו'. רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית־המקדש כדי לגלות מלכותו.

וזה בחינת (תהילים צג א): ה' מלך גאות לבש – שכביכול בשביל לגלות מלכותו, הלביש וצמצם את גאות שלו, כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו, אבל כשישראל חטאו לפניו, אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו, ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד, וממילא נחרב הבית־המקדש, כי לא היה יכול לסבלו כנ"ל.

וזה: בצע אמרתו – בזע פורפירא דילה, שקרע את הלבוש שלו, הינו שקרע את הלבוש והצמצום הנ"ל בחינת גאות לבש הנ"ל, וממילא נחרב הבית־המקדש, כי מאחר שקרע ובטל את הצמצום והלבוש, שוב אין הבית־המקדש יכול לסבל גאותו וגאונו, כי הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך כנ"ל:

ב

עוד שמעתי בשמו לענין הנ"ל, שהלביש וצמצם את גאותו כדי לגלות מלכותו, שהזכיר אז מה שאמר ביום שלפניו. והענין, שיראה בחינת מלכות הוא בחינת הכנעה, וזה שכתוב (דברים י יב): מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה – שהשם יתברך מקטין את עצמו כביכול ושואל מהם יראה, כי "שואל מעמך" הוא בחינת הכנעה ושפלות, כמו השואל ומבקש מחברו.

כי יראה הוא בחינת מלכות, כמו שאמרו (אבות פ"ג): אלמלא מוראה של מלכות (כמובא כבר כמה פעמים). ומלכות הוא בחינת עני והכנעה, כי אין מלך בלא עם, שזהו בחינת עניות דלית לה מגרמה כלום (כמובא במקום אחר), הינו שמדת המלכות אין לה מצד עצמה כלום, כי אם על־ידי העולם נתגלה מדת המלכות, כי אין מלך בלא עם, נמצא שמדת המלכות, שהיא בחינת יראה, היא בחינת עני והכנעה.

ועל־כן בשעת מתן תורה שרצה השם יתברך לגלות מלכותו ויראתו, הכניע את עצמו השם יתברך לישראל כביכול, ובקש מהם שיקבלו מלכותו, והבטיח להם כמה הבטחות, כמו שכתוב (שמות יט ו): ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וכו', שכל אלו ההבטחות הם בחינת הכנעה, וכל זה היה בשביל לגלות מלכותו ויראתו, כמו שכתוב (שם כ): ובעבור תהיה יראתו על פניכם וכו', כי כל זה היה בשביל היראה, שהיא בחינת מלכות כנ"ל, כי השם יתברך מקטין את עצמו בשביל לגלות מלכותו כנ"ל,

וזהו: ה' מלך גאות לבש. ה' מלך, הינו כשרצה השם יתברך לגלות מלכותו, אזי: גאות לבש, שהלביש וצמצם את גאותו והקטין את עצמו כביכול כנ"ל:

ג

גם שמעתי, שאמר אז דברי צחות לדרשן אחד שישב על שלחנו אז: בצע אמרתו – שאומר תורה בשביל בצע וממון:

ד

עוד מעין הנ"ל, שמעתי בשמו, שאמר על פסוק (ירמיה כג כד): אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו, כי כשאדם מקטין את עצמו, אז השם יתברך גם כן מקטין את עצמו, אבל כשהאדם מתגאה ומתגדל, אזי השם יתברך גם־כן מראה גאותו וגדלו,

וזהו: אם יסתר איש במסתרים – שכשהאדם מקטין ומסתיר את עצמו במסתרים, דהינו שמסתיר ומעלים ומקטין את עצמו בענוה ושפלות, אזי: ואני לא אראנו – שאני גם־כן מראה עצמי אליו בבחינת לא, שהוא בחינת אין ואפס, בחינת ענוה ושפלות, וכנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף