ליקוטי מוהר"ן/קנט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
דע, שיש אמצעי, והיא השכינה, שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך, כביכול.
וידוע שיש חלוק בין למוד התורות, שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת, ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה, אזי השכינה מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך, ונמשך מזה שפע, הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות.
כי בהתורה יש אש ומים, וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי, מקבלת התורה, אזי עולה כח האש למעלה, ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו', וזה הוא שפע רוחניות. וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות, ויורד לזה העולם.
וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה, הינו ארך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד (משלי ג טז). כי ארך ימים הוא לעולם שכלו ארך, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (קידושין לט:), והוא בחינת שפע רוחניות, שהיא בחינת ימין, שזאת השפע היא לעולם שכלו ארך, שהם עולמות העליונים, ועשר וכבוד, שהוא שפע גשמיות, היא בחינת שמאל.
אך לא כל אדם זוכה לזה, שיהיה למודו עולה להשכינה, כי לזה צריך שיהיה אדם יקר, ושיהיה למודו רק להשכינה, הינו לאוקמא שכינתא מעפרא, ולא כל אדם זוכה ללמוד זה, ואף אם לומד ביראת שמים, וגם אם אומר שלמודו לאוקמא שכינתא מעפרא, עם כל זה מי יודע אם ראוי לכך שיהיה למודו להשכינה.
וכשאין למודו עולה להשכינה, אזי כשהתורה יוצאת, ואי אפשר לה לעלות אל מקום מכונה, וטבעה הוא להגביה את עצמה ולעלות, ובתוך כך נעשה לילה, ואזי יוצאין כל גרדיני נימוסין וכו', המבארים בזהר הקדוש (מקץ דף רג:), והם מכים עליה, ונופלת למטה, ומתפזרת למטה לכל העולם,
וכל בני עולם שואבים מהאויר, וכלם שואבים מזאת התורה שנתפזרה למטה באויר, בהקיץ או בשנה. ולפי מהות האדם שמגיע לו מהתורה הזאת, כן נעשה ממנה, כי אדם כשר וירא שמים, אפלו מקטני הערך, או אדם גדול וצדיק, כשמקבלין מהתורות אלו שנתפזרו, אזי נעשה אצלו מזה ט"ל תורה (הקדמת התיקונים ובתיקונים מזוהר חדש ובילקוט ישעיה כו), ומגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק להתורה,
והכל לפי מדרגת המקבל, לקצת נעשים מאלו התורות חדושין דאוריתא, כי כשמקבל מכמה תורות של כמה בני־אדם, נעשה אצלו צרופין חדשים, ויוכל להשיג השגות מזה וחדושין דאוריתא,
ולקטנים שאינם יכולים להשיג ולחדש, מגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק נמרץ להתורה, שהוא גם כן בחינת חדושין, שנתחדש החשק וההתעוררות אצלו, וזה כשמגיע לבני אדם כשרים והגונים.
אך כשמגיע לבני אדם שאינם כשרים, אזי נעשה הפך מזה, שנעשה אצלו מאלו התורות ל"ט מלאכות, שמגיע לו אדרבא חשק נמרץ והתעוררות חדש ליגיעות וטרחות ועבודת העולם הזה, שהוא ההפך ממש מט"ל תורה, הינו ל"ט מלאכות, שהוא בחינת (בראשית ג יט): בזעת אפך תאכל לחם.
וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה כנ"ל, הינו כשמגיע לאדם כשר נעשה מזה טל תורה כנ"ל, הינו בחינת ימין, ולהפך נעשה ל"ט מלאכות, זה הוא בחינות שמאל, כי בלמוד התורה העולה להשכינה נעשה מהימין ושמאל, מאש ומים, שפע רוחניות ושפע גשמיות, ובזה הלמוד שאינו יכול לעלות אל השכינה כנ"ל ונתפזר באויר כנ"ל, נעשה מהימין ושמאל, מהאש וממים, טל, או ל"ט מלאכות, לפי מהות המקבלים כנ"ל.
ודבר זה הוא מבאר בגשמיות ממש, כי כשהאדם לומד יוצאים הבלים ואדים מפיו, ואפלו אם לפעמים אינו מוציא דבור מפיו, על כל זה בשעה שיושב על הספר ומעין, יוצאים הבלים ואדים ממנו, ויש בהם חמימות ולחות, כידוע בטבע,
ואלו ההבלים והאדים שיוצאים הם בחינת אש ומים, וכשאינם יכולים לעלות אל המקום הצריך להם, ואזי בלילה מכה עליהם הנ"ל, הינו בחינת הגרדיני נימוסין וכו' שיוצאין בלילה כנ"ל, ונתפזרים באויר, ובני אדם שואבין מהאויר, ואזי שואב כל אחד מכחות התורות האלו שנתפזרו באויר,
וכן באמת טל בגשמיות יש בו גם כן שני כחות – טוב ורע, להמית ולהחיות, ונעשה גם כן מהאדים העולים מן הארץ, ובלילה יש קרירות, ומכה עליהם הרוח קר מלמעלה ונופלים למטה, ונעשה מהם טל, והוא חיות כל העשבים, ובהמות האוכלות ממנו, נעשים שמנים,
ויש מינים שמזיק להם מאד הטל, וגם לבני אדם האוכלים מהטל מזיק להם, ומגיע מזה דבר ומיני חלאים, חס ושלום,
נמצא שיש בהטל שני כחות – להמית ולהחיות כנ"ל, כן נעשה מהתורות הנ"ל על ידי בחינות הנ"ל, שהם ממש בבחינת הטל הגשמי, נעשה מזה ט"ל, וצדיקים ילכו בם וכו', כנ"ל: [אחר שאמר תורה הזאת, ענה ואמר: אבל לא מצאתי מקרא או איזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה למצא בו דברים אלה; אפשר ימצא אחד שיוכל למצא דברים אלה באיזה מקרא או מאמר רבותינו זכרונם לברכה, והזכיר אז מה שאמר רבי יהושע (סוטה כז): מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית אומר: עתיד דור אחד וכו', שאין לו מקרא מן התורה, והלא עקיבא תלמידך מוצא לו מקרא מן התורה]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |