ליקוטי מוהר"ן/צא
|
< הקודם · הבא > |
- הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה צא. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה צא, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/צא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויהי ידיו אמונה עד בא השמש (שמות יז יב):
כי יש כמה מיני אמונה. יש אמונה, שהוא רק בלב. והעקר שצריך להיות לאדם אמונה כל־כך, עד שיתפשט בכל האיברים.
כמו שמובא בכתבי האר"י, שצריך להגביה ידיו בשעת נטילה נגד הראש, כדי לקבל הקדשה. נמצא שצריך לזה אמונה בהידים, להאמין שמחמת שמגביה ידיו כנגד הראש מקבל הקדשה,
כי בלא אמונה אינו כלום, כמו שכתוב (תהילים קיט פו): כל מצותיך אמונה. וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל, וכל מה שמחזיק את עצמו באמונה, בא אל שכל יותר. כי הדבר שהיה צריך מתחלה להאמין, עכשו כשבא אל אמונה יותר גדולה, מבין הדבר הראשון בשכל.
וזה שכתוב במשה:
ויהי ידיו אמונה – שהיה לו אמונה כל כך גדולה, עד שנתפשט בכל האיברים, שאפלו בידיו היה האמונה כל כך גדולה,
עד בא השמש – הינו להשכל של הדבר, ושמש הוא בחינת חכמה, כמובא אצלנו (לעיל בסימן א):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |