ליקוטי מוהר"ן/עט

ליקוטי מוהר"ן עט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה עט. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה עט, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/עט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בטח ביי ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תהילים לז ג):

הנה הכלל – שצריך כל אדם לראות, שמצדו לא יהיה עכוב משיחא, דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו.

ובכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח, ואף־על־פי שאין בו התגלות משיח, יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה, כמו שכתוב בזהר הקדוש (בראשית דף כה:): משיח דא משה, כמו שאפרש.

כי משה מסר נפשו בעד ישראל, כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל, כמו שכתוב (במדבר יב ג): והאיש משה ענו מאד מכל האדם, ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם. לכן מי שהוא צדיק באמת, ויודע שפלותו, ויכיר חשיבות ישראל, יכול למסר את נפשו בעדם.

ב

ואימתי יכול לראות שפלותו, בשבת. כי בשבת נאמר (שמות טז כט): ראו כי ה' נתן לכם את השבת; כי שבת הוא שין בת, שי"ן – תלת גונין דעינא, ב"ת – בת עין, ועל כן בשבת יכול לראות שפלותו.

וזהו: שבו איש תחתיו, הנאמר בשבת (שם), הינו תחת מדרגתו, שפל ממה שהוא. ועל כל פנים אל יצא איש ממקומו, הינו למעלה ממדרגתו, כגון עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס (סוטה כב:). ואימתי יכול לראות שפלותו בשבת, כשעושה תשובה שלמה, שהיא שבת. כמו שכתוב (דברים ל): ושבת עד ה' אלקיך, אתון דדין כאתון דדין.

ג

כי יש שני תשובות. אחת: יש בני אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה, ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה, ואחר־כך חוזר למקומו הראשון. וזהו בחינות (יחזקאל א יד): החיות רצוא ושוב, שאין לו ניחא, כי פעם טמא ופעם טהור, כשר ופסול, אסור ומתר, וזהו בחינות ששת ימי חול. אבל תשובה שלמה הוא בחינות שבת, שיש לו ניחא. כי בא שבת – בא מנוחה; שיש לו מנוחה מכל וכל, ונדחה הרע לגמרי.

ותדע נאמנה, שתשובה שלמה הוא בחינות שבת, כי איתא במדרש רבה (בראשית פרשה כב): כשפגע אדם הראשון לקין, ושאל לו: מה נעשה בדינך, והשיב לו שעשה תשובה. אמר: אם כך תקיף חילא דתשובה, פתח ואמר: מזמור שיר ליום השבת.

ולכאורה, מה ענין שבת אצל תשובה. אבל לפי דברינו מכון היטב, כי כשעושה תשובה שלמה ונדחה הרע לגמרי, ויש לו ניחא – זהו בחינות שבת, ובחינת שדי, ובחינת מט"ט. כי מה הוא שדי – שאמר לעולמו די (חגיגה יב ב"ר פ' מו). ובחינות שבת גם כן כך, כמו שכתוב (בראשית ב ב): וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו, ואמר די.

ובחינת מט"ט הוא גם כן בחינת שדי, כנודע.

וזהו שכתוב בזהר הקדוש (בראשית דף כז) על פסוק "ויקח את האדם ויניחהו בגן עדן וכו'":

ויקח – מאן נטל לה, אלא נטל לה מארבע יסודין דילה וכו'. בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באוריתא, קדשא בריך הוא נטל לה מתמן. ועלה אתמר ומשם יפרד – אפריש נפשה מתאוה דילהון וכו'. לעבדה – בפקודין דעשה, ולשמרה – בפקודין דלא תעשה וכו'. ואי עבר על אוריתא, אתשקיה ממרירו דאילנא רע, דאיהו יצר הרע. ואם תיבין בתיובתא, אתמר בהון: ויורהו ה' עץ, דא עץ החיים, ובה וימתקו המים. ודא משה משיח, דאתמר בה ומטה האלקים בידי. מטה דא מט"ט, מסטרה חיים ומסטרה מיתה,

עד כאן לשונו.

וזה כמו שפרשנו, הינו כשעושה תשובה שלמה, שידחה הרע לגמרי ונעשה כלו טוב, זהו בחינות משה משיח, דאתמר בה ומטה האלקים בידי, הינו שהיה בידו להפך [מרע לטוב]. ומטה דא מט"ט, מסטרה חיים ומסטרה מיתה. כי מט"ט הוא בחינות משנה, שזה בחינות ששת ימי החל, שהם בחינות ששה סדרי משנה, שכלולים מששה בחינות: כשר ופסול טמא וטהור אסור ומתר כנודע.

ועל כן אלו בני אדם שאינם קבועים עדין בעבודת הבורא יתברך, ואין תשובתם שלמה עדין,

רק לפעמים נופל לו הרהור תשובה ומתחיל קצת בעבודתו יתברך, ואחר־כך נופל מזה וחוזר למקומו, ואחר־כך הוא חוזר ונתעורר, וחוזר ונופל וכן משתנה בכל פעם מטוב לרע ומרע לטוב – זאת התשובה היא בחינות ששת ימי החל, שהם בחינות כשר ופסול וכו' כנ"ל. כי הוא גם כן פעם כשר ופעם פסול, פעם טמא ופעם טהור וכו', כי אין לו ניחא.

אבל כשעושה תשובה שלמה, זהו בחינות שבת, כמו שפרשנו. וזהו בחינת משה משיח, שהיה בידו להפך מרע לטוב, ונדחה הרע לגמרי,

וזהו בחינות שדי, ויש לו ניחא מכל וכל. ובחינת מט"ט גם כן בחינות שדי, אף־על־פי שאמרנו שבחינות מט"ט הוא משנה, זהו בששת ימי החל. אבל כשבא שבת – בא מנוחה, וישבת מכל מלאכתו, וזהו בחינת שדי. [אזי נכלל מט"ט בבחינת שד"י]. היוצא לנו מזה – שכשעושה תשובה שלמה שהוא בחינת שבת כמו שאמרנו, על ידי זה יכול לראות שפלותו כנ"ל:

ד

וזה הוא:

בטח בה' – לשון השקט ובטח, שיש לו מנוחה מכל וכל.

ועשה טוב – הינו שנתהפך מרע לטוב גמור.

שכן ארץ – הינו בחינות נפש, כמה דאת אמר (תהילים קמג ו): נפשי כארץ וכו'. הינו שהנפש יש לו ניחא, מחמת שעשה תשובה שלמה כנ"ל. וכשעושה תשובה שלמה הוא בחינות שבת, ויכול לראות שפלותו, וחשיבות וגדלות ישראל. וזהו:

ורעה אמונה – הינו שיכול להיות כמו רעיא מהימנא, שיכול למסר את נפשו בעד ישראל:

ה

שיך לעיל, לענין שפלות, שהוא בחינות שבו איש תחתיו, דהינו שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו:

שוב שמעתי משמו, זכרונו לברכה, בענין זה, שעל־ידי־זה שזוכין לראות שפלותו באמת, על־ידי־זה אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו ממקומו, דהינו לקפח פרנסתו, חס ושלום. כי מאחר שהוא ענו ושפל באמת, הוא בבחינת אין, ואינו תחת המקום כלל, על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו.

וזהו: שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו, הינו על־ידי שזוכין לשפלות, שזהו בחינות: שבו איש תחתיו, שמחזיק עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו כנ"ל, על־ידי־זה אל יצא איש ממקומו, כי שום אדם לא יוכל להוציאו ממקומו, דהינו לדחותו מפרנסתו, חס ושלום כנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין פא): כל היורד לאמנות חברו, כאלו בא על אשת איש וכו'; כי מאחר שיורד לאמנות חברו, ורוצה לדחות חברו ממקומו ומפרנסתו, נמצא שהוא רוצה לפגם בחינת שפלות הנ"ל, בחינת: שבו איש תחתיו וכו' כנ"ל, ועל כן הוא כאלו בא על אשת איש. כי אשת ראשי־תבות: שבו איש תחתיו, הינו שפוגם בבחינת ענוה ושפלות, שהוא בחינת: שבו איש תחתיו, שעל־ידי־זה: אל יצא איש ממקומו, כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף