ליקוטי מוהר"ן/נא

ליקוטי מוהר"ן נא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה נא. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה נא, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/נא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אמר רבי עקיבא: כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שנאמר: דבר שקרים לא יכון לנגד עיני: (חגיגה יד)

כי השקר מזיק לעינים בגשמיות וברוחניות, בבחינת (ישעיה ג טז): ומשקרות עינים; כי כשהעינים כהות הם משקרין, שאינם מראין הדבר כמות שהוא, כגון: על דבר גדול מראה שהוא קטן, ועל אחד שהוא שנים, הפך מן האמת.

כי העינים נעשו כהות מן הדמעות, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (שבת קנא:): ושבו העבים אחר הגשם – זה הראות, שהולך אחר הבכי. ודמעות הן ממותרי המרה שחורה, שהטבע דוחה אותם לחוץ דרך העינים. והמרה שחורה היא שואבת מעכירת הדמים.

ועכירת הדמים הוא על־ידי השקר, כי אי אפשר לדבר שקר, עד שיעכר את דמיו, ואמת אי אפשר לדבר, כי־אם כשמזכך מקדם את הדמים. כי עקר הדבור הוא הנפש, כמו שכתוב (שיר השירים ה ו): נפשי יצאה בדברו; והנפש הוא הדם, כמו שכתוב (ויקרא יז יא): כי הדם הוא הנפש. נמצא, כשאומר שקר, יש לו עכירת הדמים, ומזה באה המרה שחורה, וממותרי המרה שחורה נתהוו הדמעות, ועל־ידי־זה העינים כהות.

וזה בחינת (איוב ל ד): הקטפים מלוח עלי שיח. מלוח, זה בחינת דמעות, שהם מים מלוחים, שבא על־ידי שיחה.

וזה בחינת: אל תאמרו מים מים, שהוא אזהרה על שקר, (כמו שסים שם שנאמר: דבר שקרים לא יכון וכו').

מים מים, הם בחינת שקר, שהוא בחינת דמעות, שהם מים מלוחים. כי השותה מים, מרוה צמאונו, אך השותה מים מלוחים, לא די שאינו מרוה צמאונו, אלא שמוסיף צמאון על צמאונו, עד שצריך לשתות מים אחרים, לכבות צמאונו. ועל־כן נקרא השקר, מים מים.

וזהו: אל תאמרו מים מים, שהוא השקר, שנאמר: דבר שקרים לא יכון לנגד עיני:

ב

והתהוות השקר, שהוא הרע, שהוא הטמאה, הוא מחמת הרחוק מאחד,

כי הרע הוא נגדיות, למשל: כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע. ובאחד אין שיך נגדיות, אלא כלו טוב.

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים נ): ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו' – שיהיה כלו הטוב והמיטיב, כי באחד אין שיך רע, ועל־כן לעתיד לבוא יקים: שפת אמת תכון לעד (משלי יב), כי יהיה אז כלו אחד, כלו טוב.

כי אמת הוא אחד, למשל, על כלי כסף כשאומרים עליו שהוא כלי כסף, הוא האמת, אבל כשאומרין עליו שהוא כלי זהב, הוא שקר. נמצא שהאמת הוא אחד, כי אי אפשר לומר אמת, רק שהוא כלי כסף, לא יותר; אבל השקר הוא הרבה, כי אפשר לומר שהוא כלי זהב וכלי נחשת ושאר שמות. נמצא, שהשקר הוא בבחינת (קהלת ז): בקשו חשבנות רבים.

ובשביל זה לעתיד לבוא יתבטל הרע, ויתבטל ההתנגדות, ויתבטל הדמעות, כמו שכתוב (ישעיה יא): לא ירעו וכו', הינו בטול הרע. וכתיב (שם): וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו', הינו בחינת בטול ההתנגדות. וכתיב (שם כה): ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים; הינו בטול הדמעות, שהם בחינת שקר כנ"ל, כי אז יהיה ה' אחד ושמו אחד, שהוא כלו טוב, כלו אמת כנ"ל.

ועל־כן לעתיד לבוא יתבטל הטמאה, כמו שכתוב (זכריה יג): ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ; כי אז יהיה כלו אחד, כמו שכתוב (איוב יד): מי יתן טהור מטמא לא אחד. [פרוש, שעקר אחיזת הטהרה והטמאה, הוא מבחינת התרחקות מאחד]:

ג

כי קדם הבריאה, כשהיה הבריאה בכח, כביכול, קדם שהוציא אל הפעל, היה כלו אחד, וכלו אמת, וכלו טוב, וכלו קדש, אפלו שם טהור לא היה שיך לומר, כי טהור אין שיך אלא כשיש טמאה, כמו שכתוב (יחזקאל לו כה): וטהרתם מכל טמאותיכם; אבל כשכלו אחד, אין שם בחינת חשבנות רבים, שהוא עקר הרע והטמאה כנ"ל, כי הטהרה הוא בחינת הממצע בין הקדש והטמאה, שעל ידו נתתקן הטמאה, כמו שכתוב: וטהרתם מכל טמאותיכם;

והוא בחינת הבחירה, שהוא ממצע בין שני דברים. וזה אין שיך קדם הבריאה, שאז היה כלו אחד, כי באחד אין שיך בחירה, שהוא בחינת הטהרה. וכשהוציא הקדוש־ברוך־הוא את הבריאה מן הכח אל הפעל, אזי נתהוה תכף בחינת הטהרה, כי כשהוציא מן הכח אל הפעל, היו שני דברים: בחינת האחד והבריאה, ואז שיך בחירה, שהוא בחינת הטהרה, שהוא ממצע בין האחד, כי הוא סמוך לו, ועדין לא הגיע לחשבנות רבים, שהיא הרע והטמאה, אך הוא רשם וסימן על ההשתלשלות, שיוכל להשתלשל ויגיע עד שיהיה רע וטמאה.

ועל־כן כתוב בזהר (בראשית דף מח. ובכמה מקומות), שעקר אחיזת הטמאה – מסטרא דשמאלא, כי הטהרה מרמזת שיש טמאה, והוא סימן שישתלשל עד שיהיה טמאה. ועל־כן אפשר לזכך ולהעלות הטמאה לטהרה, כי היא בעצמה נשתלשלה מטהרה, כמו שכתוב: וטהרתם מכל טמאותיכם. נמצא, שעקר אחיזת הטמאה, מבחינת הטהרה, שהוא בחינת הבחירה כנ"ל.

והטהרה הוא בחינת שמאל, בחינת לוי, בחינת: וטהרת את בני לוי; ולוי הוא בחינת שמאל, כידוע. ועל־כן עקר אחיזת הטמאה הוא מבחינת שמאלא, כי שמאל הוא בחינת הטהרה, שמשם עקר אחיזת הטמאה כנ"ל.

וכל זה, הינו בחינת שמאל, בחינת טהרה, בחינת הבחירה, שמשם עקר השתלשלות הטמאה, שהוא הרע וההתנגדות, בחינת שקר כנ"ל – כל זה נמשך מבחינת אחר הבריאה, אחר שיצא הבריאה מכח אל הפעל, שאז היה כביכול, שני בחינות, דהינו האחד והבריאה וכנ"ל. נמצא שעקר אחיזת השקר, שהיא הטמאה וכו', הוא מחמת הרחוק מאחד כנ"ל, הינו מבחינת אחר הבריאה וכנ"ל:

ד

ועל ידי השגחת השם יתברך, אפלו אחר הפעלה, שהוציא הקדוש־ברוך־הוא מכח אל הפעל, כל הדברים הם באחדות עמו, והרע יונק מהשארת ההשגחה, הינו מאחורי כתפה, כידוע, והוא רחוק מאחד. ועל־ידי אמת השגחת השם יתברך עליו, כמו שכתוב (תהילים קא ו): עיני בנאמני ארץ; ועל־ידי השקר, שהוא הרע, מסיר ממנו השגחת השם יתברך, כמו שכתוב (שם): דבר שקרים לא יכון לנגד עיני; ואין חיותו אלא מאחורי כתפא.

נמצא, מי שהוא רוצה שיהיה אחר הישות והפעלה שהוציא מכח אל הפעל, שיהיה כלו אחד, שיהיה אב ובן כאחד, כמו שהיה מקדם כשהיה בכח – ישמר עצמו משקר, ועל־ידי־זה השגחת השם יתברך עליו, ואזי כלו אחד:

ה

וזה שאמר רבי עקיבא: כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור.

שיש טהור, הוא בחינת אחר הפעלה, שהוא יש, ואז שיך שם טהור כנ"ל. אם תרצה שיהיה כמו קדם הפעלה שהיה בכח, שיהיה אב ובן כאחד. וזהו:

כשאתם מגיעין לאבני – הוא בחינת אב ובן כחדא, שהוא בחינת קדם הבריאה שהיה בכח, שהיה הכל אחד.

שיש טהור הוא בחינת אחר הפעלה, שהוא בחינת ישות וטהרה. אם תרצו להגיע שיש טהור לאבני –

אל תאמרו מים מים, הוא בחינת שקר כנ"ל.

שנאמר: דבר שקרים לא יכון לנגד עיני; כי על־ידי שקר הוא מסיר מעליו השגחת השם יתברך, והוא רחוק מאחד. אך על־ידי אמת, השגחת השם יתברך עליו. ועל־ידי ההשגחה, כלו אחד, כמו שהיה קדם הבריאה כנ"ל:

ועל כן שכר עולם הבא, עין לא ראתה אלקים זולתך (ישעיה סד ג, ועיין ברכות לד:); כי מאחר שיהיה כלו אחד, לא יהיה עין שיראה, רק אלהים זולתך:

ו

ואמר אז, שגם בזה יש קשיא מה שאי אפשר להבין. כי אם כן איך יהיה חלוק השכר לכל אחד ואחד לפי מדרגתו, ולפי עבודתו ויגיעתו בזה העולם בשביל השם יתברך, כי בודאי גם בהסוף האחרון, לא יהיו כלם שוים. ומאחר שיהיה כלו אחד, איך שיך חלוק בין אחד לחברו לפי מדרגתו. אך יש בזה סוד שאי אפשר להבינו, והדברים עתיקים:

ז

(שיך לעיל):

ובשביל זה השקר מזיק לעינים, כי על־ידי השקר מסלק השגחת עיני השם יתברך, ופוגם בעינים, שהם בבחינת השגחה כנ"ל, כי השקר נמשך מרחוק מאחד, שמשם עקר אחיזת הטמאה, שהוא הרע, שהוא השקר, כנ"ל. ומחמת זה בעצמו, פוגם על־ידי שקר בהשגחה, ומסלק השגחת השם יתברך מעליו, כי על־ידי השגחת השם יתברך הכל אחד, אחר הבריאה כמו קדם הבריאה. ועל־ידי השקר פוגם באחד, כי השקר רחוק מאחד כנ"ל. על כן מסלק ההשגחה על־ידי השקר, ומפריד, חס ושלום, אחר הבריאה מקדם הבריאה, שמשם עקר אחיזת הטמאה כנ"ל. אבל על־ידי אמת, שהוא בחינת כלו אחד, כלו טוב, על־ידי־זה ממשיך השגחת השם יתברך, ואז הכל אחד. כי על־ידי ההשגחה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה כנ"ל.

וזהו: אמר רבי עקיבא וכו' כנ"ל: ובזה מקשר המאמר הזה היטב, תחלתו בסופו, וסופו בתחלתו, וכן באמצעותו, והבן היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף