לב שמח/לא תעשה/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לב שמח ‏ לא תעשה כח

אמר הרמב"ן כתב הרב המצוה כ"ח שנמנענו משמוע נביא מתנבא בשם ע"ז וכו', וכן תרגם אונקלוס לא תקבל לפתגמי נביאה ההוא כו', ע"כ לשונו. וראה הוא ז"ל שכתב הרב שנמנענו משמוע נביא מתנבא כו' שאנחנו לא נחקרהו כו' וכתב אח"כ ומניעתו בזה לא תשמע כו', ומזה הבין שהרב מפרש זאת המניעה על השאלה מתחלה שיתן אות ומופת כו' ולכך טען עליו ואמר והמניעה הזאת אחרי בוא האות והמופת כו'. ובאמת פשטיה דקרא הכי הוא דמעיקרא כתיב ונתן אליך אות וגו' ואח"כ קאמר לא תשמע וגו' א"כ זאת האזהרה לאחר שנתן האות היא כדבריו ומ"מ לא יחוייב מזה מה שהוא מחייב שתהא זו אזהרה בע"ז כמו שאבאר:

ואומר כי אנכי הרואה שלשון הרב ז"ל יש בו קיצור מדברי הרמב"ן לא ידעתי אם הוא קצרו או כן היה קצר בהעתקה שבאה לידו אבל בהעתקה שבידינו הלשון כן הוא, הזהירנו משמוע למתנבא בשם ע"ז וכו' והאזהרה מזה הוא אומרו לא תשמע אל דברי הנביא ההוא עכ"ל. ועכ"פ דבריו אלה צריכין פירוש, שתחלה כתב הזהירנו משמוע כו' שאנחנו לא נחקרהו כו' מה האות שלך כו' והנה זה קודם תתו האות והמופת, ואח"כ כתב ולא נביט אל המופת כו' וזה ודאי הוא אחר שיתן המופת וא"כ אלה הדברים סותרים את עצמן. אבל כונת הרב שהוא לא בחר לפרש לא תשמע אל דברי הנביא שהיא מניעה מעשות אשר דבר לעבוד ע"ז וכמו שהרמב"ן מפרש בו כי זו אינה צריכה שהאזהרה על הע"ז מפורשת היא במקום אחר. ומה שהרמב"ן אומר שנכפלו בה אזהרות כמו שנכפלו בשאר דברים, לא יחפוץ הרב בזה שהרי אמר בפ"ב דפסחים (כ"ד:) כל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן קרא בלאוי יתירי. ועוד אם זו מניעה היא מהע"ז לא היל"ל אלא לא תשמע אל הנביא ההוא כמו שאמר אח"כ בפרשת המסית לא תאבה לו ולא תשמע אליו כו' מאי לא תשמע אל דברי. והראיה שהרמב"ן מביא מתרגום של אונקלוס קצרה ידי מהשיגה כי אף שלא תשמע יהיה ענינה לא תקבל אין קושיא על הרב בשום צד שהוא גם כן מענין קבלה מפרש אותה אבל אינה קבלה שלא לעבוד ע"ז אלא שלא לשמוע ממנו המופת כדי שלא נבא להמשך אחריו, וז"ש הרב כאן לא נביט לאותו המופת ולא נשמע ממנו טענה, פירוש כי זה יביא חולשה באמונה, ובחבורו הגדול הרחיב יותר וכתב אסור לערוך דין ותשובה עם המתנבא בשם ע"ז ואין שואלין ממנו אות ומופת ואם עשה מעצמו אין משגיחין עליו ואין מהרהרין בו וכל המחשב באותות שלו שמא אמת הן עובר בלא תעשה שנאמר לא תשמע אל דברי הנביא ההוא ע"כ. וא"כ זה הוא עצמות האזהרה שאף אם נתן אות מעצמו לא נהרהר בו והיא היא המניעה בלא תשמע אל דברי וגו'. ומה שאמר שלא נחקרהו ולא נשאלהו מה האות שלך כו' דבר הלמד מענינו הוא והכל בכלל לא תשמע כו' שלא נשאל שיתן מופת ולא נשמעהו ממנו אם יתנהו מעצמו, וקרא ודאי הכי משמע דכתיב כי יקום בקרבך נביא וגו' ונתן אליך אות וגו', כלומר ונתן הוא מעצמו לא שאנו נשאלהו וממילא שאין רשאין לשאול. וזה פשוט:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.