כתב יד חדושים על התורה (בראשית-ויקרא)/פרשת אחרי מות

כתב יד חדושים על התורה (בראשית-ויקרא) פרשת אחרי מות

• לפ' אחרי מות

בפסוק בזאת יבא אהרן אל הקודש וכו'. וקשה למה נכתב בזאת הא כל מקום שנאמר בזאת מעוטא הוא ומאי מעוטא יש כאן. כדי לתרץ נקדי' מה דאי' בגמ' דחולין פסול בכהונה כשר בלוי פסול בלוי כשר בכהונה. דהיינו מומי' כשר בלוי ופסול בכהנים ושנים פסול בלוי וכשר בכהנים. ופריך הגמ' דהי' שנים פוסלת בכהנים מק"ו מלוי מה לוי כשר במומין פוסלת בשני' כהנים שפוסלת במומין מכ"ש שפוסלת בשנים. ותירץ הגמ' וזאת תהי' ללוי'. זאת מעוטא הוא זאת פוסלת בלוי' דהיינו שנים ולא בכהנים. נמצא אומרי' כאן דזאת מיעוטא הוא.

ואיתא במדרש בשעה שיצא אהרן ממצרים הי' בן נ' שנים, ולפ"ז ה"א שפסול לכהונה מק"ו כהגמ' הנ"ל. והא"ש בזאת יבא אהרן אל הקודש שכשר לכהונה וק' מהיכא תיתי פסול לכהונה וצ"ל הק"ו דגמ' לכך אמר הפסוק בזאת יבא אהרן, זאת הוא מיעוטא כנ"ל מלמד שכשר לכהונה וק"ל:

• לפ' אחרי מות

בגמ' דסנהדרין (דף נ"ב ע"א) שריפה ילפינן מעדת קרח מה להלן שריפה נשמה וגוף קיים אף כאן שריפה נשמה וגוף קיים. ר"א אומר אתי' שריפה שריפה מבני אהרן מ[ה] ל[הלן] שריפה נשמה וגוף קיים אף כאן. ופריך למה לא יליף מעדת קרח ומשני האי שריפת ממש הוי וכו' ע"ש. ופריך ואידך למה לא יליף מבני אהרן ומשני האי שריפה ממש הוי. ויש להקשות כאן דמקשי' פריך על האי מ"ד דיליף מבני אהרן ליליף מקרח זה אינו קושי' דזה קודם במקרא. ויש ליישב דכך פריך לטעמיך דילפת מבני אהרן שריפת נשמה א"כ ל[מה] ל[י] גבי קרח לימוד ליליף מאהרן וכו' ודו"ק. ושם פריך (בגמ') מאן דיליף מקרח ליליף מבני אהרן ההוא שריפת ממש הו' ליליף מני' וכו'.

ויש להקשות דמ"ד מקרח י"ל דמבני אהרן ליכא למילף שריפת נשמה די"ל שריפה ממש הו' התם, אבל אם איכא לימוד דשריפה אינו ממש כמו גבי קרח יליף ג"כ בני אהרן משם דאינו שריפה ממש הו' התם כמו דיליף שריפה דב"ד מג"ש מעדת קרח דאינו שריפה ממש יליף ג"כ בני אהרן דשריפה נשמה משם, וא"כ מאי פריך ליליף מבני אהרן דשריפה ממש הו' ד"א הא בני אהרן עצמו יליף מעדת קרח דשריפת נשמה הו' וכו' דו"ק:

ויש לתרץ דפריך שפיר דא"כ דיליף בני ג"כ מקרח דשריפה נשמה הו' א"כ לכתוב התורה לימוד גבי בני אהרן דאינו ממש ואילף קרח משם וגם שריפת ב"ד אצל דבני אהרן להאי מ"ד שריפה ממש הו' וא"כ פריך שפיר לילף מיני' ודו"ק:

·

מעבר לתחילת הדף